אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק וע 764/04

החלטה בתיק וע 764/04

תאריך פרסום : 03/08/2008 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב-יפו
764-04
09/05/2005
בפני השופט:
1. עינת רביד יו"ר
2. ד"ר עמנואל כץ - חבר
3. עו"ד שמואל בריצמן - חבר


- נגד -
התובע:
אשרון רון
עו"ד דנה ערער
הנתבע:
משרד הביטחון - ק. תגמולים
עו"ד אורנה פורגש

נושא החלטה זו הן טענות סף של המשיב בעניין "בחירה בזכויות" ו"התיישנות."

ההליך והעובדות:

1.      המערער הגיש ערעור על החלטת המשיב מיום 29.6.04, לפיה על פי סעיף 32 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט - 1959 (להלן- "החוק") תביעתו התיישנה ולא נתמלאו התנאים שבסעיף 32א לחוק וכן כי המערער בחר בזכויות לפי סעיף 36 א' לחוק, ולפיכך לא יכול להנות מזכויות על פי החוק.

2.      המערער נולד ביום 13.3.53 והתגייס בפרופיל 76 ביולי 1971. המערער שירת כטכנאי קשר בחיל הקשר והשתרר בדרגת רב"ט. הוא שוחרר מן השרות בתום שלוש שנות שירות (בשנת 1974) והוצב לשרות בכוחות המילואים.

3.      בשנת 1989 שוחרר המערער משירות מילואים עקב "חוסר התאמה".

4.      המערער טוען שכתוצאה מטראומה, שחווה, כאשר שירת כטכנאי קשר במפקדת החטיבה בשנת 1973, במלחמת יום הכיפורים, ושמע את חבריו זועקים במכשירי הקשר לעזרה - הוא סובל מפוסט טראומה. (ראה מסמך 1). בתצהירו מתאר המערער אירועים נוספים ממלחמת יום הכיפורים, כולל חציית התעלה וחשיפה למראות קשים של פצועים ומוות.

5.      המערער פנה לראשונה לטיפול פסיכולוגי בשנת 1980 בעידודה של חברתו לחיים אז.

6.      ביום 6.1.02 הגיש המערער תביעה לקצין התגמולים להכיר בקשר סיבתי שבין מחלתו לשרות, אך תביעתו נדחתה ביום 5.2.02 מן הנימוקים של בחירה בזכויות והתיישנות. (ראה מסמך 101).

טענת בחירה בזכויות

7.      המערער הגיש תביעה למל"ל לנכות כללית ביום 5.3.91.

8.      הועדה הזמינה וקיבלה את תיק הביטוח הלאומי מסניף הביטוח הלאומי, על מנת שיהיו בפניה כל המסמכים הנדרשים לקבלת הכרעתה.

9.      על פי תיק הביטוח הלאומי, למערער נקבעו 50% נכות רפואית צמיתה החל מיום 14.10.98 והוא מקבל קיצבה על פי שיעור נכותו היציבה.

10.  ביום 2.11.98 נבדק המערער, במסגרת תביעתו לביטוח הלאומי, ע"י פסיכיאטר , ד"ר פורטנוי,  אשר לו סיפר באנמנזה כך: "אני מסתובב מזה 10 שנים. אין לי מקום מגורים קבוע. בצבא עבדתי באלקטרוניקה. עבדתי עבודות מזדמנות כמו שטיפת כלים מס' ימים בכל פעם כי אני לא מתאים למקום עבודה מסודר. הייתי בטיפול פסיכולוגי ברמת חן אך זה לא תרם לי. אני קורא הרבה. אני גר בחורשה. חשוב לי הנקיון האישי."

11.  בתוצאות הבדיקה כותב ד"ר פורטנוי בין היתר כי "המערער נבדק אצלנו ב- 91 ואובחן כסובל מקשיי הסתגלות למסגרות ולחברה על רקע אישיותו. מאז חלה החמרה במצבו הנפשי. נבדק ע"י פסיכיאטר ב- 9.98 שהתרשם שסובל ממחלה אפקטיבית בי פולרית... בבדיקה: גבר אינטלגנטי, בעל כושר ויכולת ביטוי. מצליח להבהיר את מצבו ועמדתו. אין פגיעה בקוגניציה והתמצאות, אך לדעתי, יש שיפוט לא תקין ...כאשר מגלה מחשבות ותוכניות שלא יצאו לפועל...". האבחנה של ד"ר פורטנוי היא "הפרעה באישיות והפרעה אפקטיבית" כאשר שיעור הנכות הוא 50% לצמיתות.

12.  על פי סעיף 323(ג) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995, קובע כי "הבחירה לפי סעיף קטן (ג)  תעשה עד תום ששה חדשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה".

13.  בע"א 3449/90 קצין התגמולים נ' איבגאנה כמאל מוחמד, פ"ד מז (2) 84  (להלן - איבגאנה), קובע בית המשפט העליון כי בחירת הנכה נלמדת מהתנהגותו, שהיא גביית כספים במשך שישה חדשים, מיום שנקבעה לו נכות יציבה. המערער לא הפסיק לגבות כספים לפני תום ששת החדשים.

14.  טענת ב"כ המערער היא, כי הביטוח הלאומי לא הכיר בנכות נפשית, שהיא תוצאת פוסט טראומה, אלא בנכות נפשית, שהיא תוצאת מחלה נפשית מכאן, לטענת ב"כ המערער, ש"המאורע שגרם למחלה", כאמור בסעיף 36א לחוק, אינו "אותו מאורע" בביטוח הלאומי ובערעור לפנינו. בביטוח הלאומי לא מוזכר המאורע במלחמת יום הכיפורים ולא מוזכרת מחלת הפוסט טראומה.

15.  ב"כ המשיב טוענת לעניין זה כי על פי תקנות המל"ל לא קיימת נכות בגין פוסט טראומה ולכן הותאמה הנכות לתקנות הקיימות.

16.  לדעת הועדה, אכן לא מדובר ב"מאורע אחד". מחלת פוסט טראומה אם היא קיימת אינה זהה למחלת הנפש שהתפתחה אצל המערער ואף ה"מאורעות" שגרמו להם לכאורה שונים. בבחינת חוות הדעת של הביטוח הלאומי, ששימשה בסיס להכרה בו, עולה בבירור שאין כל התייחסות לסוגיית השירות הצבאי, בקביעת אחוזי הנכות והם נקבעו על בסיס מחלות נפשיות אחרות (הפרעת אישיות סכיזואידית, שאובחנה עוד בשנת 1991, והפרעה סכיזואפקטיבית, שאובחנה בשנת 1998). המומחה אינו כותב בחוו"ד כי הוא רואה קשר בין מצבו הנפשי לבין פוסט טראומה כלשהי ומבצע התאמה למחלות קיימות בהעדר הגדרה של פוסט טראומה. אלא המומחה מצא את המחלות אותן רשם בחוו"ד ועל פיהן קיבל המערער את האחוזים ולכן לא מדובר באותה מחלה ולא באותו "מאורע".

17.  מכאן שעל פי לשון החוק לא מדובר ב"מאורע אחד" מכוחו בוצעה הבחירה. לא זו אף זו, שכידוע, יש לפרש את החוק פרשנות המקלה עם הנכה בהיות החוק חוק סוציאלי ובודאי כאשר מדובר בטענה הנועלת את שערי הבירור עוד קודם שבוצע לגופו. (ר' גם ע"נ 722/99 יעקב צוקרל נ' ק"ת (לא פורסם)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ