אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק וע 738/06

החלטה בתיק וע 738/06

תאריך פרסום : 30/04/2008 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב-יפו
738-06
09/11/2006
בפני השופט:
1. עינת רביד יו"ר
2. עו"ד יהודית ארבל חברה
3. עו"ד רות הורן חברה


- נגד -
התובע:
1. מוחמד חסן מוחמד אלאטרש
2. וג'יהה אסמאעיל יוסף אלאטרש
3. ראבעה חליל אחמד דגש
4. אמנה חסן רדואן אלגאגלה
5. מוחמד סעיד שיך אלאערג'
6. מוסא אסמאעיל עבד אלשיך
7. פכרי עבדאללה חליל אערג'
8. אבראהים מחמוד עבד אלהאדי אלאערג'
9. כאמל מוחמד מחמוד רדואן
10. מוחמד אחמד סאלם עוד אללה
11. מוצטפא אבראהים מחמוד אלאטרש
12. אחמד צאלח רשיד ברג'ות
13. צאלח מחמוד רדואן
14. יאסין אחמד סאלם עווד אללה
15. עיסא מחמוד אחמד חגאגלה
16. יוסף אחמד יוסף אלאטרש
17. מוסא מוחמד מוצטפא עבד רבה
18. אחמד שחאדה חסן חליפה
19. חרבי חדר מוחמד
20. מוחמד עטיה אחמד מעלא
21. מוחמד מוצטפא חליל אלאערג'
22. אבראהים עלי חליל אלאערג'

עו"ד כאסתרו דאוד
הנתבע:
1. מדינת ישראל - משרד הבטחון
2. יעקב תורן - מנכ"ל משרד הבטחון

עו"ד אביה גולדין-טשיל פרקליטות מחוז ת"א
החלטה
  1. זהו ערעור על צו לתפיסת מקרקעין על פי חוק להסדר תפיסת מקרקעין בשעת חירום, תש"י-1949 (להלן: " החוק"), שמספרו צת-06-67, (להלן: "הצו"). הצו הוצא לתפיסת מקרקעין, על מנת להקים את המכשול הבטחוני, תוואי גדר ההפרדה, באיזור המכונה "עוטף ירושלים". מדובר בקטע של המכשול בעוטף ירושלים באיזור הכפר וולאג'ה. כפר וולאג'ה ממוקם מול שכונת גילה בירושלים ומול גן החיות התנכי. רובו של הכפר מצוי בשטח איו"ש וחלקו גולש לתחום שיפוט העיר ירושלים. רוב תושבי הכפר וכל המערערים שבפני הוועדה הינם פלסטינים בעלי תעודות זהות כתומות, אשר אינם זכאים להכנס לשטחי ישראל ללא קבלת היתר. תוואי המכשול המקיף את הכפר מצוי בתחום ירושלים ולכן מצוי בסמכות וועדה זו.
  2. הכפר מצוי על פסגת רכס, אשר חלקה העליון עשוי ממסלע גירני ותחתיו מצויה אדמת חוואר. התוואי אשר יקיף אותו מצוי בקצה הרכס והוא יותיר את כל בתי הכפר בתחום איו"ש, כאשר חלק מהאדמות החקלאיות של הכפר ימצא ב"תחום התפר" ועל כך מלינים המערערים. המערערים טוענים, כי הם מתנגדים לתוואי הגדר, וזאת משום שתפיסת האדמות פוגעת בזכות הקניין שלהם ובזכותם להתפרנס בכבוד, משום שהיא מנתקת אותם מן הגידולים החקלאיים ו/או עצי הזית ועצים אחרים, אשר משמשים אותם כמקור פרנסה. עוד טוענים המערערים, כי אין כל צורך צבאי חיוני שיש בו להצדיק את תפיסת השטח לצרכים צבאיים וכן כי קיימות דרכים חלופיות, אשר פגיעתן בזכות הקניין שלהם תהיה פחותה. עוד טוענים המערערים, כי תוואי הגדר אינו עומד במבחן המידתיות אשר נקבע בבג"צ 2056/04 מועצת הכפר בית סוריק ואח' נגד ממשלת ישראל (להלן: "פרשת בית סוריק"). המשיבים טוענים כי הגדר בתוואי המבוקש עומדת במבחן המידתיות וכי התוואי, אשר הם מבקשים לבנות נמצא בשטח ששומר על הכפר כיחידה אחת וכן שומר על מרכז חייו שהוא איו"ש ומאידך נמצא גבוה דיו במעלה הרכס, כך שיאפשר בטחון לכביש העובר בתחתית הרכס, בעמק, ודי זמן על מנת להיערך במקרה של פריצה בגדר.
  3. הוועדה במסגרת דיוניה ביצעה "ביקור במקום" ביום 29.6.06 ופרוטוקול הסיור מצוי בתיק הוועדה. כמו כן, הוועדה שמעה הוכחות ביום 20.7.06. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

זכויות המערערים בקרקע נשוא צו התפיסה

  1. המערערים הגישו מפת מדידה, ממנה עולה כי רק 6 מתוך 22 מן המערערים הם לכאורה בעלי זכות לבעלות בחלקות, אשר מספריהן מאוזכרים במפת המדידה, ולכן תוואי הגדר אינו פוגע בזכות הקניין של מרבית המערערים. אולם, כפי שמקובל בוועדה, הוועדה בוחנת את התוואי ללא קשר להוכחת זכות הקנין וכך אף נקבע בהסכמת הצדדים (ראה: עמ' 2, 3 לפרוטוקול). הוועדה בוחנת את הקמת המכשול בתוואי נשוא ההליך מתוך הנחה שמדובר בעתירה ציבורית אשר מבטאת את עמדתם של תושבי הכפר, אשר מיוצגים על ידי המערערים העומדים בפניה.

ביקור במקום

  1. כאמור הוועדה ביקרה במקום ביום 29.6.06 ומן הביקור במקום עלה כי התוואי המבוקש עובר באיזור שאינו מפריד בין הבתים בכפר, אלא מפריד בין הבתים לבין חלק מן החלקות החקלאיות. גם החלקות החקלאיות אינן מעובדות כולן ולמעשה רובן נראו כאדמות שאינן מעובדות. בביקור במקום גם עלה שהכפר שייך מבחינה מוניציפלית ומבחינת מרכז החיים לתחום איו"ש וכי המשיב בחן גם אפשרויות נוספות, אשר הוצגו בפנינו במהלך הסיור, אולם דחה אותן עד אשר הגיע אל התוואי נשוא הדיון.
  2. מן הביקור במקום עלה, כי בין ירושלים לבין הכפר עובר בעמק כביש המכונה כביש עוקף וולאג'ה, המחבר בין ירושלים לבין כביש המנהרות לכיוון גוש עציון. הכפר משקיף על הכביש מגובה, כאשר הכביש עובר למטה בעמק. במסגרת הביקור במקום הוצגו בפנינו החלופות השונות לתוואי וכן בית אחד, אשר על פי התוואי המוצע על ידי המשיבים, הגדר צפוייה לעבור בסמוך מאד לחלקתו. כמו כן ראינו את מבנה הכפר נכנסנו לחצרות המשקיפות על התוואי. בנוסף ראינו את האתר הארכאולוגי הנמצא בחלקות החקלאיות.

המתווה הנורמטיבי

7.    המתווה הנורמטיבי לדיון בערעורים שלפנינו נמצא בסעיף 3(ב) לחוק הקובע:

" רשות מוסמכת לא תתן צו תפיסת מקרקעים או צו דיור על פי חוק זה אלא אם היא משוכנעת שמתן הצו דרוש לשם הגנת המדינה, בטחון הציבור, קיום אספקה חיונית או שירותים חיוניים, למתן דיור לאדם שנושל מביתו עקב מתן צו תפיסת מקרקעים או צו דיור, קליטת עולים או שיקום חיילים משוחררים או נכי מלחמה."

8.    את הפרשנות ודרך הבחינה הנכונה של הביטוי " משוכנעת שמתן הצו דרוש לשם הגנת המדינה, בטחון הציבור", יש ללמוד מפסקי הדין של בג"ץ בסוגיית ה"גדר" והניתוח שנעשה שם על פי דיני התפיסה הלוחמתית והעקרונות שלהם. במקרה של פעולה של הרשות הפועלת על פי החוק, סמכות התפיסה מצוייה בחוק ואת עקרונות הפעלתה של הסמכות נלמד מפסקי הדין של בג"ץ, אשר מתווים את הדרך בסוגייה זהה למעשה. בפרשת בית סוריק (בג"ץ 2056/04 מועצת הכפר בית סוריק נ' ממשלת ישראל, פ"ד נח(5) 807) ופרשת אלפי מנשה (בג"ץ 7957/04 זהראן יונס מחמד מראעבה נ' ראש ממשלת ישראל (טרם פורסם), ופרשת אריאל (בג"ץ 1348/05 ד"ר שאהר עבד אל קאדר שתייה נ' מדינת ישראל(טרם פורסם)) והאסמכתאות המובאות שם, בפיסקה 20, נקבע כי יש להפעיל את סמכות תפיסת המקרקעין במידתיות. בהפעלת הסמכות אין הרשות חופשייה לקבל כל החלטה המגשימה צורכי ביטחון לגיטימיים. בבואה לשקול את תוואי הגדר עליה  לשקול ולאזן בין מספר שיקולים. השיקול הראשון הוא השיקול הביטחוני-צבאי, מכוחו יש לשקול שיקולים שעניינם ההגנה על ביטחון המדינה וביטחון הצבא. השיקול השני עניינו טובתם של התושבים המקומיים הנפגעים מן הגדר (ר' פרשת אלפי מנשה, פיסקה 24; בג"ץ 3680/05 ועד הישוב טנא נ' ראש ממשלת ישראל (טרם פורסם) להלן :פרשת טנא, פיסקה 10; פרשת אריאל, פסקה 21). במסגרת האחריות לרווחת התושבים יש לשקוד על קביעת תוואי שפגיעתו בכל אחד מבני האוכלוסיה המקומית ובאוכלוסיה המקומית בכללותה תהיה הפחותה ביותר (ר' בג"ץ 6451/04 חלואה נ' ראש הממשלה(טרם פורסם), פסקה 10; פרשת אריאל, פסקה 21). שלישית, יש להגן על חייהם וביטחונם של ישראלים הגרים בישובים ישראליים באזור (ראו בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה נ' ראש הממשלה, פ"ד נט(2) 481, 560; פרשת אלפי מנשה, פרשת טנא פיסקאות 10-8; פרשת אריאל, פיסקה 21).

9.    בפסק דין מן העת האחרונה, בג"ץ 2942/05 ד"א נאפז חדר מנצורנ' מ"י, נכתב ע"י הנשיא (בדימוס) ברק כך:

" השיקולים השונים מתנגשים לא פעם זה בזה. ביטחון מיטבי ליישובים הישראלים ולתושביהם עלול להיות כרוך בפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויותיהם של התושבים הפלסטינים. הימנעות מפגיעה כלשהי בתושבים הפלסטינים עלולה להעמיד את ביטחונה של ישראל ושל היישובים הישראלים בסכנה של ממש. פתרונה של התנגשות זו הוא באיזון ראוי בין האינטרסים המנוגדים. אמת מידה מרכזית באיזון זה היא ה"מידתיות", על שלושת מבחני המשנה שלה. ראשית, נדרש קשר התאמה רציונלי בין האמצעי הנבחר לתכלית שהוא נועד להגשימה. "השאלה הינה אם יש קשר רציונלי בין מיקום מתווה הגדר לבין השגת המטרה המונחת ביסוד הקמת גדר ההפרדה" ( פרשת בית סוריק, 841). שנית, נדרש כי האמצעי הנבחר יהא האמצעי בעל הפגיעה הפחותה בזכויות הנפגעות. "השאלה הינה אם מבין תוואים שונים של גדר ההפרדה שיש בהם כדי להגשים את מטרתה, נבחר האמצעי שפגיעתו פחותה" ( שם, שם ). שלישית, נדרש כי האמצעי הנבחר יאזן כראוי בין התכלית המונחת ביסוד הפעלתו ובין הזכויות הנפגעות. "השאלה הינה אם גדר ההפרדה בתוואי שנקבע על ידי המפקד הצבאי פוגעת בתושבים המקומיים כה קשה עד כי אין יחס ראוי בין פגיעה זו לבין התועלת הביטחונית הצומחת ממנה" ( שם, שם ). האחריות והסמכות נמצאות בידי המפקד הצבאי. החלטתו כפופה לביקורת שיפוטית. בית המשפט אינו מבקש להחליף את שיקול דעתו של המפקד הצבאי באשר לצרכי הביטחון בשיקול דעתו שלו. אין הוא נכנס בנעלי הגורם הצבאי המחליט. הביקורת השיפוטית בוחנת האם השיקול הביטחוני הוא אמיתי והאם הוא מידתי."

 הצורך הביטחוני

  1. המערערים טוענים, כי התוואי אינו נחוץ מן הבחינה הבטחונית, הוא אינו מונע מבחינות בטחוניות ולטענתם, התוואי צריך לעבור על הגבול שנקבע בשנת 1948. לפיכך, אין מנוס מדיון קצר בסוגית הצורך הבטחוני שבתוואי הגדר, למרות שנושא זה הוכרע בבג"צ לא אחת.
  2. לענין זה נפנה לפרשת "בית סוריק", שבו נקבע, כי החלטת הממשלה העקרונית להקמת גדר הינה משיקולים צבאיים-בטחוניים ולא מדיניים-פוליטיים ונובעת מן המצב הבטחוני כתוצאה מגל הטרור שתקף את ישראל בשנים האחרונות. כיום גם ניתן לראות כי הגדר, בנוסף לאמצעים אחרים, סייעה להפחתה משמעותית בכמויות הפיגועים.
  3. יתר על כן, לענין הקמת הגדר בתוואי הספציפי באיזור וולאג'ה, הביא המשיב את עדותו של ניצב משנה לוי, מפקד עוטף ירושלים, אשר לא נסתרה על ידי המערערים ואשר העיד בפני הוועדה (ר' עמ' 74-68 לפרוטוקול). ניצב משנה אמיתי לוי העיד, כי ניתן לפרט אירועי פח"ע מאיזור הכפר עוד משנת 1993, אולם בעדותו הוא התייחס בעיקר לאירועים משנת 2000 ואילך. ניצב משנה לוי העיד, כי מפעילים שהיו בכפר הפעילו מטען חבלה על אוטובוס "אגד", שנסע לכפר גילה בכביש עוקף וולאג'ה בשנת 2000. כמו כן, בשנת 2001 בוצע ירי על רכב, שנסע בסמוך לכפר על אותו הכביש, כאשר הירי היה מן הכפר לכוון הרכב. בשנת 2003 שוב בוצע ירי לעבר רכב שנע בסמוך לכפר ותושבת גילה נפצעה קשה. בחודשים ינואר-פברואר 2004 אירוע שני פיגועי התאבדות בירושלים, שעברו דרך הכפר לתוך ירושלים. אירוע נוסף אירע כאשר מחבל שעבר דרך הכפר הביא שני מטענים כבדים והטמין אותם ליד פסי הרכבת העוברים סמוך לכביש וולאג'ה, ולמחרת, כאשר הגיע השותף שלו, נתקלו בשוטרים והמחבל נהרג מהתפוצצות המטען. עוד ציין ניצב משנה לוי, כי יש 20 עצורים החשודים בפעילות חבלנית עויינת מתוך הכפר ואף נמצאו בכפר מטעני צינור, שהיו מיועדים לטרור. ניצב משנה לוי ציין, כי אינו מתייחס למערערים עצמם ואינו מייחס להם קשר לטרור, אולם מן הנתונים עולה כי מתוך הכפר קיימת פעילות המסייעת לטרור.
  4. עוד ציין ניצב משנה לוי, כי ככלל קיימת חשיבות עליונה להשלמת הגדר במהירות משום שהפרצות המצויות בגדר מקשות על שמירה על בטחון הציבור משום שהמחבלים עוברים דרך אותן פרצות. מן החקירות של מחבלים, אשר תוכניתם מסוכלת, עולה שהדרך היום לבצע פיגוע עוברת דרך פרצות בגדר. ניצב משנה לוי גם התייחס לסוגיה שנטענה על ידי המערערים ולפיה גדר אינה פתרון, משום שאינה מונעת ירי תלול - מסלול ואף אינה מונעת חפירת מנהרות וכיוצ"ב. ניצב משנה לוי הסכים כי ניתן לחפור מנהרות, אולם דווקא משום כך נדרש התוואי באיזור שבו הוא נדרש, דהיינו - מרוחק מן הכביש כך שהוא יאפשר תפיסה של המחבלים עוד קודם שהגיעו לכביש. אשר לירי תלול מסלול, דהיינו פצמ"רים וקטיושות הסביר ניצב משנה לוי כי הנסיון מראה שירי כזה אינו מדויק ובסופו של דבר גורם לנפגעים פחותים בהרבה, מאשר מחבל מתאבד אחד, אשר מצליח להגיע לאוטובוס או לקניון הומה אדם, ולכן מבחינת חשיבות הגדר למניעת קורבנות בנפש, אין לה תחליף, על פי עמדתו.

מידתיות

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ