אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק וע 2950/02

החלטה בתיק וע 2950/02

תאריך פרסום : 10/09/2008 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב-יפו
2950-02
04/01/2005
בפני השופט:
1. מוקי לנדמן - יו"ר
2. פרופסור יוסף זהבי - חבר
3. עו"ד נילי רמון - חברה


- נגד -
התובע:
1. יעקב מוסקונה - וע 2950/02
2. קלמי יהודה - וע 1718/02
3. לוי חיים - וע 1943/02
4. קדמון זיוה - וע 2540/02
5. תמיר מרדכי - וע 2560/02
6. תנחום מרדכי - וע 2201/01
7. מוסקונה ניסים - וע 329/04
8. פרחי שרה - וע 328/04
9. ריטן מרים - וע 2535/02
10. שבתוב תמרה - וע 1939/02
11. אורון יצחק - וע 1866/02
12. אלפסה סטלה - וע 1556/02
13. אליהו רבקה - וע 2533/02
14. סמו יצחק - וע 2202/01
15. אשכנזי קלרה - וע 1774/02
16. סרנגה רבקה - וע 3152/02
17. טולדו דינה - וע 3153/02
18. אלקבץ אולגה - וע 2520/02
19. פרץ זלמה - וע 2419/02
20. אשכנזי עמליה - וע 3208/02
21. יצחק רינה - וע 2537/02
22. לוי אהרון - וע 2276/02
23. בכר דבורה - וע 2413/02
24. אסא לונה - וע 2291/02
25. שטיינמץ יונה - וע 2210/02
26. לוי סופי - וע 2138/03
27. מלכה משה - וע 1701/02
28. אסא מטי - וע 1704/02
29. אהרון אשר - וע 1257/02
30. כהן שלמה - וע 3151/02
31. אטיאס בנימין - וע 2516/03

עו"ד פרנקו
הנתבע:
הרשות המוסמכת
עו"ד שוהם

1.       איחדנו את ההחלטה בכל העררים שכן, כולם עוסקים בשאלת טיב הגרוש מסטרה זגורה ומקזלנק שבבולגריה, ממאי 43' ואילך.

2.       חלק קטן מן העוררים נשמע בפנינו (העוררים 2,4,6 ו - 7) אולם עיקרה של השאלה הינה בפרשנות מסמכים ובעולה מן הידע ההיסטורי.

3.       קבענו בעבר, לאחר שמיעת עוררים רבים (לרבות בתיקי חלק מהעוררים שבעניינם אנו דנים עתה), כי הגירוש מסטרה זגורה ומקזלנק לא היה בליווי חמוש. נדרשנו לשוב ולדון בעניין לאור העובדה שבא כח העוררים המציא שלושה מסמכים מקוריים מהם הוא מבקש ללמוד, כי הגרוש משתי הערים היה בליווי חמוש ובשונה משאר הגרושים אשר בוצעו ברחבי בולגריה, באותה תקופה.

4.       המסמכים נבדקו על ידי נציג המשיבה, מר מאיר בניה, אשר טוען לאי דיוקים קלים בתרגום, אולם אין המדובר בתיקונים מהותיים.

5.       המסמך הראשון נשלח מהאחראי על הקומיסריון לענייני יהודים בסופיה, בלב, אל האחראי בסטרה זגורה ביום 08.03.43 ומספרו 7412. במסמך זה קיימת התייחסות למשפחות יהודיות שמפורטות ברשימות (רשימות שלא הוצגו לנו) ועל פיו, יש להעביר את אותן משפחות למקום אחר תחת משמר חמוש, לאחר התראה שלא תעלה על שעה. עוד מצוין במסמך, כי ניתנו הוראות בעניין גם לנציגי ועדות היהודים.

6.       המסמך השנימספרו 573 מיום 09.03.43 והוא מופנה לנציג לענייני היהודים בקזלנק. מכתב זה הוא תוצאה והמשך של המסמך הראשון וגם בו מצוין, כי מדובר על רשימה ספציפית של משפחות יהודים.

7.       המסמך האחרוןמספרו 9123 מיום 04.06.43 שאף הוא נשלח מהאחראי על הקומיסריון לענייני יהודים, בלב, הפעם אל האחראי בקזלנק ובו נאמר, כי האוכלוסייה היהודית תוגלה לערי שדה אחרות, על פי תוכנית שעובדה על ידי הקומיסריון ואשר תנוהל ותבוצע על ידי קצין ספציפי שנשלח לקזלנק, למטרה זו.

8.       לטענת בא כח העוררים, יש לראות בשלושת המסמכים כמקשה אחת והייחוד שבשתי הערים נעוץ בכך שבערים אלו היו מחסני נשק רבים ולכן, ניתנה תשומת לב ספציפית למקומות אלו.

9.       המומחה מטעם המשיבה, מר מאיר בניה, גורס כי אין המדובר במסמכים המהווים מקשה אחת, אלא בשתי קבוצות מסמכים שונות שאינן קשורות זו לזו. על פי גרסה זו, שני המסמכים ממרץ 43' מתייחסים לרשימה ספציפית של 50 משפחות יהודים אשר נועדו לגרוש, גרוש שלא יצא בסיכומו של דבר אל הפועל וכי רק המסמך מיוני 43' מתייחס לגרוש של כלל היהודים בסיכומו של דבר, גרוש שלא נערך בליווי חמוש אלא כשאר הגרושים בבולגריה באותה עת.

10.   שמענו עדויות רבות מספור, במהלך השנים, לגבי כלל הגרושים בבולגריה וכן, לגבי הגרושים הספציפיים מסטרה זגורה ומקזלנק.

11.   טרם החלטתנו שבנו ועיינו בתעוד ההיסטורי רחב ההיקף ובמיוחד בספרו של קשלס, "קורות יהודי בולגריה בתקופת השואה", בספרו של ארדיטי, "יהודי בולגריה בתקופת המשטר הנאצי" ובספרו של נתן גרינברג, "מסמכים". כמו כן, נתנו דעתנו לעולה ממכתבו של דר' משה מוסק, חוקר מוכר ומקובל של קורות יהודי רומניה בתקופת השואה, שעבד בשעתו ב"יד ושם". המדובר במכתב משנת 99', אשר הוגש בתיק ספציפי, בו דנו בעבר.

12.   לאור כלל הראיות אשר שמענו, לאחר שנתנו דעתנו לעולה מן המסמכים ולאחר שעיינו שוב בספרות הרלוונטית, אין מנוס מן המסקנה, כי שני המסמכים ממרץ 43' אינם רלוונטיים כלל לגרוש אשר בוצע בסיכומו של דבר, בפועל, מסטרה זגורה ומקזלנק.

13.   בפברואר 43' הוסכם בין קצין הגיסטפו, דנקר, לבין האחראי על ענייני היהודים בממשלת בולגריה, בלב, על תוספת של כ - 8,000 יהודים שיגורשו מתוך בולגריה לטרבלינקה, בכדי להביא את כלל המגורשים מאזור תרקיה ומקדוניה למספר של 20,000.

14.   במרץ 43' אמור היה להתבצע גרוש זה, של אותם 8,000 יהודים, בני משפחות נבחרות, בעיקר משפחות בעלות מעמד, גרוש אשר אמור היה להתבצע על פי רשימה שמית מפורטת. גרוש זה סוכל בסיכומו של דבר ולא יצא אל הפועל, למרות שבחלק מן הערים (דוגמת פלובדיב ושומן), הבשורה בדבר ביטול הגרוש הגיעה באיחור מה ולכן, ריכוזם של אותן משפחות ספציפיות החל, הגם שאותן משפחות לא נשלחו אל המחנות בשל ביטול ההחלטה. לעניין זה ראה, למשל, ספרו של קשלס, עמוד 160 וכן, ספרו של ארדיטי, עמוד 92.

15.   שני המסמכים ממרץ 43' מתייחסים לאותו ניסיון גרוש אשר לא יצא אל הפועל, כעולה הן מתאריך המסמכים (ריכוז היהודים היה אכן בלילה שבין ה - 9 ל - 10 למרץ 43'), הן מכך שהמדובר על משפחות ספציפיות על פי רשימה והן מכך שמדובר בהתראה שלא תעלה על שעה, בעוד שבפועל הגרושים, בסיכומו של דבר, במחצית שנת 43', בוצעו לאחר התראה של מספר יממות (ראה, למשל, גרסת העוררים 14, 28, 29).

16.   יתרה מזו, עולה מן הספרות שפורטה לעיל (וראה למשל ספרו של קשלס, בעמוד 160 ואילך), כי לאחר שהתוכנית הראשונית סוכלה, ערך בלב תוכנית חדשה שאינה תלויה בתוכנית הישנה על פיה, יבוצע גרוש של יהודי סופיה לערי השדה, במאי 43', גרוש שאכן בוצע בפועל (חלק מהעוררים שבפנינו הגיעו לקזלנק או לסטרה זגורה מסופיה, כתוצאה מגרוש זה - העוררים 2, 3, 5, 10, 12, 13, 18, 20,  23, 25, 26, 27, 30 ו - 31).

17.   לא למותר להפנות לספרו של גרינברג, עמ' 185- 186, המתעד מסמכים שמדברים במפורש על ניסיון חדש לגירוש, על פי תכנית חדשה מבית היוצר של בלב. ערי הגירוש המצוינים שם כוללים את אזור סטרה זגורה. גרוש זה אמור היה להתבצע ברכבות, לאחר התראה - כפי שאכן בוצע בפועל - ואין זכר ללווי חמוש בגירושים אלו (הם הגירושים שבוצעו גם מסופיה ואשר עליהם מושתתת החלטת בית המשפט העליון שקבעה כי אין המדובר בגירושים חמושים המהווים שלילת חופש).

18.   מאוחר יותר בוצע גרוש שני מחלק מערי השדה (דר' מוסק במכתבו מתייחס במפורש להגליה השנייה מסטרה זגורה ומקזלנק).

19.   המסמך מיוני 43' אין בו כדי ללמד על יחוד כלשהו של הגרוש מסטרה זגורה ומקזלנק. גרוש זה בוצע כשאר הגרושים בבולגריה, דהיינו, בפיקוחה של המשטרה, אך לא בליווי חמוש. אמנם, אנו סברנו שהמדובר בנסיבות המהוות שלילת חופש ויתכן שהמסמכים מלמדים על המארג המסודר של ביצוע הגירוש, מארג שלא ניתן היה לחמוק מציפורניו, אך חזקה עלינו החלטת בית המשפט העליון אשר קבע - בניגוד  לגישתנו אנו - שאין המדובר בשלילת חופש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ