מבוא והליכים
1. ערעור בתיק ע"נ 726/99, הוגש ע"י גב' ק' מ' ז"ל (להלן: "
המנוחה"), ביום 28.12.99 על ההחלטה של ק. התגמולים לפי
חוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט - 1959 (להלן: "
חוק
הנכים"), מיום 28.11.99, שלא להכיר בקשר בין מחלת האנורקסיה נברוזה (להלן: "
מחלת האנורקסיה"), ממנה סבלה המנוחה לבין שרותה הצבאי. המנוחה, היא בתם של המערערים.
2. לאחר מותה הטרגי של המנוחה, הוגש ערעור בתיק ו"ע 2483/03 ע"י המערערים, על החלטת ק. התגמולים מיום 26.6.03, שלא להכיר בזכותם של המערערים לפי
חוק משפחות חיילים
אשר נספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י - 1950 (להלן: "
חוק המשפחות").
3. המנוחה
נפטרה בתאריך
24.2.01, לאחר שנפלה מגובה של כ-20 מטרים, כמעשה אובדני. לאחר שהמנוחה נפטרה, הגישו הוריה, כאמור, בקשה להכרה כמשפחה שכולה ובקשתם נדחתה. לפני הועדה נשמעו העדויות הבאות: עדותה של גב' ח', המערערת (אימה של המנוחה), עדותו של ד"ר חרמש, שנתן חוות דעת מטעם המערערים, עדותו של ד"ר פלדינגר, שנתן חוו"ד מטעם המשיב, וכן עדותו של אל"מ שלמה קשי, מפקדה של המנוחה .
מחלתה של המנוחה ותנאי השרות
4. המנוחה נולדה בשנת 1980 והיתה הבת הצעירה מבין שתי האחיות, אשר נולדו להוריה. אביה הינו מנהל הספרייה למתמטיקה במכון ויצמן ואמה מנהלת תזמורת. המנוחה סיימה תיכון בציונים גבוהים מאוד, מדליה ותעודת הצטיינות.
5. מן התיק הרפואי בקופ"ח מאוחדת עולה, כי בהיותה בת 17 מצא הרופא המטפל, כי למנוחה "משקל נמוך - 39 ק"ג וחוסר וסת". היא נשלחה לדיאטנית קלינית, אולם לא מצאנו רישומים על המשך טיפול דיאטה או מעקב של הרופא לנושא המשקל. המנוחה עברה ביום 18.8.98 בדיקות מלש"ב, אשר הצביעו על משקל של כ-38 ק"ג ורשויות הצבא דחו את גיוסה במספר חודשים והיא נדרשה להוסיף למשקלה. בבדיקה רפואית בתאריך 15.10.98 נשקלה שוב ולמרות שמשקלה היה עדיין 38 ק"ג, הועדה מציינת כי הבדיקה תקינה,
כולל מחזור סדיר, וכי המנוחה "שוללת דיאטה, מנסה להשמין, דימוי גוף תקין". הועדה מצאה, כי היא במצב של תת משקל בדרגה בינונית ולכן גויסה בפרופיל 45 בשל אותו תת משקל. לא צויין כל סעיף של ליקוי נפשי.
6. המנוחה התגייסה ביום 27.12.98, כאמור, בפרופיל 45, ולאחר הטירונות שרתה במודיעין בתפקיד עובדת מחקר. תיאור תפקיד של עובדת מחקר נמצא במכתבו של מפקדה של המנוחה, אל"מ שלמה קשי, שכתב ביום 17.6.99 כך:
"ק' שרתה בזירתנו בתפקיד "עובדת מחקר מודיעין" במשך 3 חודשים עד לאשפוזה. כפי שהבענו בהזדמנות קודמת - תפקודה היה איכותי, הן מבחינת חריצות והן מבחינת מהירות ועומק קליטת נושאי העבודה. גם היבט ההשתלבות החברתית היה ברמה דומה. נשמח מאוד אם ק' תחזור לשרות בזירתנו הן כמתנדבת והן כחיילת רגילה. מאפייני תפקידה... :
א. אפיון עבודה משרדי, במסגרת מדור ובו כ-3 קצינים וכ-3 מש"קים עחמי"ם (כולל ק'). שעות העבודה מ - 08:00 עד 17:30 כולל הפסקת צהריים. העבודה בעיקרה היא מול מחשב, וכרוכה בקריאת כמות גדולה של ידיעות וטיפול בהן, כולל הקלדת פרסומים קצרים.
ב. התורנויות המוטלות על חיילים/ת במעמדה כוללים תורנות לילה בזירה - שלאחריהן היא מקבלת יום חופש, 3-2 תורניות בחודש, וכן תורנויות שמירה...
ג. אין העבודה כרוכה בנשיאת מסעות ו/או עבודה בתנאים קשים של חום ולחץ, אלא בחדרי עבודה מרווחים וממוזגים".
7. בתיאור, שנכתב ע"י המנוחה, כאשר הגישה את בקשתה להכרה כנכת צה"ל, וצורף לבקשה, היא כותבת, כי כאשר התגייסה לצבא משקלה היה נמוך, אך היא הרגישה טוב באופן כללי. במשך הטירונות היא מתארת, כי ירדה מעט במשקל וכי ירידה זו הוחמרה ביותר בעת שרותה בקריה בת"א בחיל המודיעין. עוד היא מתארת כי אמה פנתה לק. רפואה ראשית ודרשה שמצבה הרפואי יבדק. היא הופנתה לחר"פ, שם נערכו לה בדיקות "ולתדהמת כולם הסתבר שמשקלי הוא 26 וחצי ק"ג", כפי שכתבה. אשר לתנאי השרות היא כותבת: "מאחר שהשקעתי את מירב כוחותי בתפקיד, תוך גילוי רצון רב למלא את דרישותיו על הצד הטוב ביותר, לא נפניתי לתת את הדעת על ההדרדרות החדה והנראית לעין בברור במצבי, עד כי אמי נאלצה לפנות לשלטונות הצבא ולהתריע על מצבי".
8. ביום 14.4.99, פנתה המנוחה בלחץ הוריה לבית החולים "אסף הרופא". בגיליון הקבלה נכתב, כי היא מופנית לשלילת אנורקסיה. עפ"י אותו גיליון קבלה משקלה הוא 26 וחצי ק"ג בגובה 157 ס"מ. מצוין עוד, כי היא מרגישה בטוב, אך מתלוננת שמשקלה נמוך מדי, אינה נשית, שוללת דיאטה בעבר, מעולם לא היתה שמנה, לדבריה,
וסת אחרונה לפני 2 וחצי שנים. לא עוסקת בפעילות ספורט. הפסיכיאטר, ד"ר רועי בנגל, בדק אותה וכתב בבדיקה:
"מילדותה רזה מאד,
ללא הקאות/ בולימיה/ פעילות גופנית מוגברת. לקראת גיוסה שקלה כ- 35/6 ק"ג ונדרשה להעלות משקלה ל- 38 ק"ג על מנת להתגייס, עברה אז ברור גופני מקיף ע"י רופא משפחה, ללא ממצא פתולוגי (כולל הורמונים); מאז גיוסה הפחיתה (במספר מדרגות) במשקלה, עפ"י התרשמות האם. היא סירבה להישקל. מתוארת
הפסקת וסת מזה כשנתיים. בצבא משמשת בתפקיד מסווג, וחשה ענין וסיפוק ממנו ללא כל הפרעה בתפקוד. ברקע... מתוארים יחסים של חיכוך עם האם מול דרשנותה/צעקותיה. מתוארת ע"י האם כקיצונית והישגית בלימודים וכשקטה ומופנמת בדרך כלל".
9. בבדיקה כותב הפסיכיאטר, כי
אין לה הפרעה בדימוי הגוף, משום שהיא יודעת שהיא מאוד רזה וכי לא נראית מוטרדת ממצבה הגופני, אך כן מוטרדת שמא שרותה הצבאי יפגע. הפסיכיאטר גם מצא, כי אין לה תובנה, וכי מבחינתה אין לה כל מצוקה או בעיה אישית והיא
שללה אובדנות. היא הופנתה בדחיפות לקב"ן הראשי של חיל המודיעין, תוך המלצה לשקול טיפול פסיכותרפי ומעקב משקל יומי יחד עם התניית המשך שרותה בהעלאת משקל.
10. ביום 15.4.99 אושפזה במחלקה פנימית ה' באסף הרופא ממנה שוחררה ב - 10.5.99. על פי סיכום המחלה המנוחה סבלה מאמנוראה (הפסקת מחזור) מזה שלוש שנים קודם לאשפוז, דהיינו מגיל 16 לערך,
כאשר בגיל 16 קיבלה מחזור רק מספר חודשים אך לאחר מכן נפסק. על פי אותו סיכום מחלה, המנוחה סבלה מתת משקל מספר שנים, שהוחמר בזמן שרותה בצבא. תחת הפרק "במהלך ודיון" מציינת ד"ר אהובה שרון, סגן מנהל מחלקה בביה"ח אסף הרופא:
"האבחון שלה הוא אנורקסיה נברוזה... מדובר בחיילת בת 19 עם אנורקסיה נברוזה מספר שנים שלא עברה ברור ולא טופלה. עם עליות קלות במשקל, כאשר התגייסה לצבא. לאחר השרות שוב ירידה במשקל. החיילת אמנוראית מזה 3 שנים... בדיקות המעבדה שבוצעו מתאימות לאנורקסיה נברוזה... באשפוז החולה ניסתה בדרך כלל לשתף פעולה... היה שיתוף פעולה טוב עם הדיאטנית ועם הצוות, עלתה כשני קילו אך עלייתה במשקל נעצרה... הוסבר לחולה שמומלץ לאשפזה במחלקת הפרעות באכילה בתל השומר ולאחר שאמה חזרה מחו"ל הופנתה החיילת, לאחר תאום עם ד"ר מטרני, מנהלת מחלקת הפרעות אכילה, לבדיקה ראשונית בתל השומר, שם הוחלט בהסכמת החיילת ושיתוף ההורים לאשפזה שם לטיפול...".
ד"ר שרון, כתבה במכתבה לד"ר מטרני, מנהלת המחלקה להפרעות אכילה, ביום 5.5.99, כך:
"לציין שלחיילת מוטיבציה גבוהה להישאר בצבא ורצון לטפל במחלה, היא בחורה אינטליגנטית, בעלת אופי השגי מחד, ומחמירה עם עצמה מאידך".