אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק וע 1456/06

החלטה בתיק וע 1456/06

תאריך פרסום : 11/11/2008 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב-יפו
1456-06
14/08/2008
בפני השופט:
1. עינת רביד יו"ר
2. ד"ר עמנואל כץ חבר
3. עו"ד שמואל בריצמן חבר


- נגד -
התובע:
נועם חדד
עו"ד טובה אדורם
הנתבע:
משרד הביטחון - אגף השיקום
עו"ד תמר שחף
החלטה

המערער הגיש ערעור על החלטת המשיב מיום 20.11.06 לפיה נדחתה תביעתו להכיר מצב ברך שמאל כקשורה לשירות שכן המדובר בהתפתחות מאוחרת של מחלת OSGOOD SCHLATTER  וללא קשר לשירותו הצבאי.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.     המערער יליד 14.03.1984, התגייס לצה"ל ביום 08.12.04, בפרופיל 97, ושובץ לשירות בחיל חימוש בתור חשמלאי לבסיס מצל"ח 6820 שבצריפין. במסגרת תפקידו נדרש המערער לבצע עבודת תחזוקה שוטפת בתחום החשמל בשלושה בסיסים מרוחקים זה מזה: בסיס 6820, בסיס 6800, ובסיס שיקמה. לצורך תפקיד זה התנייד המערער בין בסיסים אלו ברכב מסוג קלנועית המכונה גם "בימבה". לטענת המערער בקלנועית היה מותקן מנעול קבוע עם שרשרת בלוח אשר מול המושב הימני וכי כל אימת שהמערער נסע בקלנועית מצדו הימני (בצד שמאל ישב נהג הקלנועית) ספג חבטות חוזרות ונשנות בברך שמאל שלו עקב פגיעת הברזל של המנעול תוך כדי נסיעה קופצנית של הקלנועית. לטענת המערער נדרש לנסוע בקלנועית במשך מספר שעות רצופות בכל יום ובדרך כלל היה בנסיעות מהשעה 08.30 בבוקר ועד לשעה 16.00 אחר הצהריים, כאשר הקלנועית שימשה גם לשם ניוד החשמלאים וגם כדי לשאת את הציוד המקצועי שלהם. לטענתו במשך תקופה של כשנה נדרש בכל יום לנסוע במשך שעות באותה קלנועית כאשר בכל נסיעה ספג חבטות חוזרות ונשנות בברך מהמנעול והשרשרת עד שהחל לחוש כאבים בברך. המערער פנה לד"ר עוז הדר, רופא במרפאת חר"פ בצריפין, אשר קבע כי מדובר במצב שלOSGOOD SCHLATTER  המתאפיין בבליטת עצם מתחת לברך והמליץ על ביצוע ניתוח. ביום 18.12.05 נותח המערער בבית החולים וולפסון. לטענת המערער הינו סובל כיום מכאבים וממגבלות בברך ובכל הרגל וכן מדלדול שרירים ניכר.

2.     המערער הגיש תביעה למשיב להכיר במצב ברך שמאל כקשור לשירות. התביעה נדחתה בהחלטת קצין תגמולים מיום 20.11.06 בהסתמכה על חוות דעתו של ז"ר נחשון שזר, מומחה בכירורגיה אורטופדית, מיום 04.10.06.  בחוות דעתו ציין ד"ר שזר כי מהמסמכים הרפואיים אשר עמדו בפניו עולה כי ביום 11.05.05, חמישה חודשים לאחר הגיוס, ביקר המערער אצל רופא אשר ציין כי המערער סובל מכאבי ברכיים מזה חצי שנה, אחרי פעילות גופנית, ללא סיפור חבלה, תיאור אשר חזר על עצמו ביוני וביולי, מרישום זה מסיק ד"ר שזר כי הכאבים בברכיים החלו כבר בתחילת השירות, לפני שהספיק להיחשף לחבלות מהקלנועית. ד"ר שזר מציין כי אומנם מחלת ה OSGOOD SCHLATTER  מופיעה לרוב בין השנים 10-15, אך ניתן לראותה גם בגיל מאוחר יותר, אז היא מופיעה לרוב בברך אחת ללא סיפור חבלה ישירה, תיאור המופיע במסמכים ממאי יוני יולי 2005 ואשר לטענתו מתאים לחבלה זאת. עוד מציין ד"ר שזר כי יתכן באופן תיאורטי כי המערער לא דיווח על החבלות בתחילה וכי במיפוי העצמות תהיה קליטה באזור הטוברוסיטי בדומה להופעה במחלת ה- OSGOOD SCHLATTER  , אולם כאבים כתוצאה מחבלות מעין אלו אמורים לחלוף לאחר תקופה של שבועות עד חודשים ספורים ולכן אם הרופאים היו מתרשמים שמדובר בכאבים על רקע חבלות חוזרות לא ברור מדוע בחרו בטיפול ניתוחי למחלת ה- OSGOOD SCHLATTER . עוד ציין ד"ר שזר כי כדי להכיר בקשר בין החבלות אותן תיאר המערער ובין מצב ברך שמאל צריך היה להניח שהרישום במסמכים הרפואיים לא היה מדויק וכי הרופאים שהחליטו על טיפול ניתוחי טעו, צירוף שנראה לו בלתי סביר.

3.     המערער הגיש ערעור על החלטת קצין תגמולים, אליה צירף את תצהירו מיום 08.05.06 וכן תצהירים משלימים מיום 20.05.07 ומיום 26.07.07 אשר הוגשו בתגובה לחוות דעתו המשלימה של ד"ר שזר ולתצהיר המשיב. כן הגיש המערער תצהיר מיום 18.05.06 של מר יניב אריה אשר שירת עימו יחד בבסיס, וחוות דעת מטעמו של ד"ר רון ארבל, מומחה בכירורגיה ואורטופדיה מיום 27.02.07.

4.     המשיב הגיש חוות דעת מטעם ד"ר שזר מיום 04.10.06, וחוות דעת מגיבה מיום 31.03.07, וכן תצהיר מיום 09.07.07 של יצחק וקנין, אשר שימש כמפקדו של המערער.

5.     יוער כי בהודעת ב"כ המערער מיום 18.03.07 הבהירה באת כוחו כי הערעור לא מכוון לטענת רשלנות כפי שעלתה מחוות דעתו של המומחה מטעמו ד"ר ארבל, אלא רק לשאלת הקשר בין נכותו לבין שירותו הצבאי כפי שעלה מכתב הערעור.

דיון והכרעה

6.     לאחר עיון בטענות הצדדים, שמיעת העדויות בתיק, ועיון במסמכים אשר הוצגו לועדה,  הננו סבורים כי דין הערעור להדחות.

7.     גרסת המערער לגבי הגורם לפגיעה בברכו השתנתה במהלך הדיון בפני הועדה. בכתב הערעור ובתצהיר המערער מיום 08.05.06 נרשם כי המכות אותן ספג המערער בברכו נוצרו כתוצאה מפגיעת השרשרת והמנעול בלבד ולא נאמר דבר לגבי פגיעה כתוצאה מהברזל אשר היה  בקדמת הקלנועית (ראו סעיפים 5-7  לערעור וסעיפים 5 ו- 7 לתצהיר המערער מיום 08.05.06, ותצהיר אריה יניב מיום 18.05.06). בחוות דעתו של ד"ר ארבל מיום 27.02.07 הופיעה לראשונה הטענה כי הפגיעה בברך נוצרה כתוצאה ממוט מתכת שהיה בקדמת הקלנועית. בתצהירו המשלים של המערער מיום 26.07.07 נטען כי לא רק המנעול הוא אשר פגע ברגלו אלא גם "הברזל שהוא החלק הקדמי של הרכב" גרם לפגיעה ברגלו. בחקירתו של ד"ר ארבל בפני הועדה ציין זה כך " השרשרת לא הייתה ה- main , הבעיה העיקרית זה הגשר הזה שגם בנוסף מחוברת אליו שרשרת. הבעיה היא הגשר שהוא חלק שלא ניתן להזיז אותו הוא מקובע הוא חלק מהמבנה של הרכב" (עמוד 3 לפרוטוקול שורות 20-26). שוני זה בין הגרסאות לגבי הגורמים לפגיעה בברכו יש בהם לשיטתנו כדי להעיד על כנות תביעתו של המערער. לטעמנו, העלאת הטענה כי הפגיעה בברך נוצרה גם בשל הברזל בקדמת הקלנועית נעשתה תוך ניסיון להתמודד עם העובדה כי השרשרת ניתנת להזזה, כפי שהוצג לועדה. יוער עוד, כי לו אכן כטענת מומחה המערער הבעיה העיקרית הייתה בגשר היו שתי הברכיים של המערער צריכות להיפגע ולא רק ברך שמאל. המערער טען בתחילה כי ברכו השמאלית נפגעה כתוצאה מהמנעול והשרשרת אשר היו בצד שמאל, אך כנראה, עת הבין כי ניתן היה להזיזם, על מנת להמנע מפגיעה, ואף נטען נגדו כי יכול היה להזיז את רגלו, העלה את הטענה בדבר הפגיעה מהגשר, טענה אשר אינה מתיישבת עם פגיעה רק ברגלו השמאלית.

8.     המערער אף טען בתצהירו מיום 08.05.06 כי במשך תקופה של כשנה נדרש בכל יום לנסוע מספר שעות בקלנועית, וכי בכל נסיעה ספג חבטות חוזרות ונשנות בברך שמאל. לאחר שהוגש תצהירו של מר וקנין, מפקדו של המערער, בו נטען כי אורך כל נסיעה הסתכם ב- 5 דקות ביום, כאשר מקסימום לאורך כל היום היה המערער בקלנועית במצטבר במשך 20-30 דקות, טען המערער בתצהיר משלים מטעמו כי היו ימים שהנסיעות התארכו במצטבר שעה ויותר. בחקירתו בפני הועדה ציין המערער, כי בתצהירו לא התכוון לאמר כי נסע בקלנועית מספר שעות ביום (יוער כי בכתב הערעור נרשם "המערער נדרש במסגרת תפקידו לנסוע בקלנועית במשך מספר שעות רצופות בכל יום" (ההדגשה במקור - הועדה)), אלא התייחס למספר השעות שעבד עם הקלנועית בתור חשמלאי (עמוד 12 לפרוטוקול שורות 13-31) כאשר לעיתים נסע שעה ויותר.

9.     מעבר לכך שמתצהיר ועדות המערער עולה כי נסיעתו בקלנועית בכל יום הסתכמה, בניגוד לאמור בתצהירו, לכל היותר בשעת נסיעה, ולא במספר שעות, הרי שאף עולה מעדותו של מר וקנין כמו גם מהמסמכים אשר הונחו בפני הועדה כי אף שירותו כחשמלאי והתניידותו בקלנועית בפועל הייתה במשך קצר יחסית ואף פחות משנה. בפני הועדה הוצגו מסמכים רפואיים מתיקו של המערער מהם עולה כי לאורך התקופה בה שירת כחשמלאי בבסיס קיבל פטורים לעבודה משרדית לתקופה העולה במצטבר למעל 4 חודשים.  ביום 02.03.05  קיבל המלצה ל- 7 "ג" עקב חבלה באפו (מסמך 26 בתיק הרפואי). ביום 08.03.05 קיבל פטור ל- 5 שבועות, עבודה משרדית בגין החבלה באף (מסמך 26 בתיק הרפואי). ביום 11.04.05 קיבל פטור משמש ל- 90 יום (ממסך 28 בתיק הרפואי). משמע, בניגוד לתצהירו בו ציין "במשך תקופה בת כשנה נדרשתי בכל יום לנסוע מספר שעות בקלנועית הנ"ל, כאשר בכל נסיעה ספגתי חבטות חוזרות ונשנות ברגל שמאל עקב מנעול הברזל והשרשרת הנ"ל" לא נסע המערער מספר שעות ביום, אלא לכל היותר שעה, לא שימש בתפקיד בפועל במשך כשנה אלא מספר חודשים ספורים, וכי המכות נגרמו לגרסתו המאוחרת מברזל בקדמת הקלנועית.

10.יוער כי על בסיס טענתו של המערער כי נסע בכל יום שעות רבות בקלנועית ניתנה חוות דעתו של ד"ר ארבל מיום 27.02.07 אשר בסיכומה נטען כי הפגיעות בקדמת הברך מהקלנועית הן אשר גרמו לנזק בברכו של המערער. אומנם בעדותו בפני הועדה טען ד"ר ארבל כי כתב בחוות דעתו (בעמוד 4) כי הנזק לברכו של המערער נוצר עקב "עבודה שבה נהג לנסע שעות מרובות בקלנועית" (עמוד 6 לפרוטוקול שורה 22) ולא קבע כי המדובר במספר שעות ביום, הרי שאיננו מקבלים גרסה זאת העומדת בניגוד לכתוב בחוות דעתו שם התייחס לטענות המערער לפיהן " כשלושה חודשים לאחר גיוסו, דהיינו חודשיים לאחר התחלת עבודתו כחשמלאי, החל סובל מכאבים בברך שמאל. כאבים אלו נבעו לדבריו מחבלות חוזרות ונשנות שקיבל ממוט ברזל שהיה בקלנועית בה נסע מס' שעות ביום" (ההדגשה לא במקור - הוועדה).

11.מומחי הצדדים חלוקים ביניהם לגבי הגורמים למצב ברכו של המערער, ד"ר ארבל ציין בחוות דעתו,  בין היתר, כי לא ברור לו למה נקבע הצורך בטיפול הניתוחי הואיל ולא הייתה כל דפורמציה של הטובורוסיטה הטיביאלית בצילום הרנטגן ואף לא נמצא כל גוף גרמי חופשי באזור המצריך לעיתים התערבות ניתוחית, וכי הניתוח שעבר המערער לא היטיב עמו, אלא הסתבך למצב של RSD דבר שגרם לו למגבלה תפקודית עם התפתחות דלדול שרירים. עוד ציין ד"ר ארבל את הדברים הבאים : " איני רואה כל סיבה להתפתחות מחלת הטובורוסיטה הטיביאלית או מצב המדמה   OSGOOD SCHLATTER  אצל אדם מבוגר, למעט החבלות החוזרות ונשנות על גיד הפיקה, דבר שגורם למיקרוטראומות מרובות לטובורוסיטה הטיביאלית עם התפתחות של נפיחות עקב תהליך דלקתי כרוני קשה במקום. מחלה זו אינה מתפרצת אין מאין כפי שמעלה בחוו"ד ד"ר שזר. מחלה זו מתפתחת רק במצבים של חבלות חוזרות ונשנות לגיד הפיקה או לטובורוסיטה הטיביאלית. הגורם למיקרו שברים באזור ולהתפתחות התסמונת הקלינית. כפי שציינתי לעיל, אין ספק שאופי עבודתו של מר חדד נועם במשך שרותו הצבאי גרם להתפתחות מחלה זו עקב החבלות הרבות החוזרות ושנות של הטובורוסיטה הטיביאלית. לפיכך יש בהחלט מקום לראות באופי עבודתו בעת שרותו הצבאי ככזה שרם להתפתחות התסמונת הפטלופמוראלית ולמגבלתו התפקודית כפי שקיימת כיום".

12.בחוות דעתו המגיבה של ד"ר שזר מיום 31.03.07 נרשם כי אין זה סביר כי החבלות שנגרמו למערער כתוצאה מהקלנועית יביאו לניתוח, שכן לו היה המערער סופג חבלות חוזרות היה טורח להגן על ברכיו, וכי לו אכן היה המערער נפגע בוודאי היו שומעים על פגיעות נוספות אצל חיילים אחרים הנוסעים בקלנועית, אך לא הועלתה כל טענה בנושא. עוד הוא מציין כי אין זה סביר להניח כי הרופאים המטפלים התעלמו מכך שהכאבים מקורם בחבלות חוזרות, כאשר ברור כי הטפול הינו הימנעות מהחבלה בלבד ואף ימליצו על טיפול ניתוחי באבחנה שגויה. עוד הפנה ד"ר שזר למסמכים הרפואיים בתיק מהם עולה כי למערער היו כאבים בשתי הברכיים שהופיעו לאחר מאמץ, ואשר החלו עוד בטרם החל המערער לנסוע בקלנועית.

13.מעבר לכך שחוות דעתו של ד"ר ארבל ניתנה על בסיס טענת המערער לפיה נסע בקלנועית במשך מספר שעות ביום, טענה אשר הובררה כלא נכונה, הרי שעיון במסמכים אשר נמצאים בתיקו הרפואי של המערער מתקבלת יותר גרסתו של מומחה המשיב ד"ר שזר בדבר הגורם למצב ברכיו של המערער.

14.ד"ר ארבל טען בחוות דעתו כי המערער החל לסבול מכאבים בברכיו שלושה חודשים לאחר גיוסו, קרי החל מפברואר- מרץ 2005 (יוער כי ממסמך 24 בתיק הרפואי עולה כי כבר ביום 27.02.05 התלונן המערער על כאבים בברכיים כתוצאה מחבלה במהלך משחק כדורגל). כאשר נחקר ד"ר ארבל כיצד מתיישבת הטענה כי החל לחוש בכאבים שלושה חודשים לאחר הגיוס עם מסמך 29 בתיק הרפואי "בדיקת המערער" מיום 11.05.05 בו נרשם כי מתאר כאבים בברכיים במשך כחצי שנה, אחרי פעילות גופנית ללא סיפור חבלה, משמע כי הכאבים החלו עוד טרם החל המערער לנסוע בקלנועית, ציין כי הוא מאמץ את גרסת המערער בנושא כי המערער התלונן על כאבים שנמשכים מספר חודשים והרופא רשם כחצי שנה. לדעתנו הסבר זה אינו סביר, שכן בעת בדיקתו אצל הרופא היה צריך המערער לטעון כי סובל מכאבים חודשיים שלושה ולא חצי שנה כטענתו, שהינו פרק זמן כפול מפרק הזמן בה לטענתו החל לחוש בכאבים.

15.בניגוד לד"ר ארבל, קיבל ד"ר שזר את האבחנה אשר בוצעה למערער לפיה הוא סובל מ- OSGOOD SCHLATTER ללא קשר לחבלה ועל בסיס עומס יתר, אשר ד"ר שזר סבור כי ניתן לייחס למשחקי כדורגל של המערער. עוד הוא ציין כי המחלה מופיעה לרוב בברך אחת ללא סיפור חבלה ישירה, תיאור המופיע במסמכים ממאי יוני יולי 2005 ואשר לטענתו מתאים לחבלה זאת.

16.המערער אישר בפני הועדה כי אכן משחק כדורגל היה תחביב עבורו, וכן עולה כי במיפוי העצמות שנעשה למערער נמצאו סימנים לעומס יתר (עמוד 9 לפרוטוקול). בנוסף לאמור, הרי מעיון במסמכים הרפואיים בתיקו של המערער עולה כי ביום 11.05.05 התלונן המערער על כאבים בשתי הברכיים (מסמך 29 בתיק הרפואי), יותר ברגל השמאלית לאחר מאמץ, תיאור אשר חזר על עצמו גם בבדיקתו ביום 30.06.05 (מסמך 31 בתיק הרפואי) וביום 03.07.05 (מסמך 32 בתיק הרפואי)  דבר המחזק את טענת ד"ר שזר בדבר עומס היתר ופעילות גופנית כגורם למצב ברכו של המערער.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ