השאלה העומדת בפני הועדה היא האם התאונה אשר אירעה למערער עת שרכב על אופניו ביום שבת, לצורך שיפור כושרו הגופני לקראת מבחני היכולת הגופנית במשטרה, הנה תאונה הקשורה לשירות.
רקע עובדתי
1. המערער התגייס למשטרת ישראל ביום 05.03.1996. בתחילה שימש המערער כבלש, ומיום 02.08.1998 שימש כחוקר. בתקופה מיום 24.03.02 ועד ליום 27.10.02 שירת המערער בקורס קצינים, ועם סיום הקורס מונה כקצין צח"מ בדרגת פקד והחל לשמש כקצין בילוש. ביום 18.11.02 הוסמך המערער כתובע משטרתי. בעת התאונה, כמפורט להלן, שירת המערער כקצין חקירות במרחב דן של מחוז תל אביב.
2. ביום 06.09.03 התארגנה קבוצה של שוטרים וקציני משטרה לביצוע פעילות גופנית ביער אשתאול, אשר כללה רכיבה על אופני הרים. לטענת המערער, אותה נפרט בהמשך, הרכיבה על האופניים נעשתה לצורך שיפור כושרו הגופני על מנת שיוכל לעבור את מבחני "היכולת הגופנית" (להלן: "
מבחן בראור") אשר עתידים היו להתקיים במהלך חודשים אוקטובר נובמבר באותה השנה. במהלך הרכיבה על האופניים נפל המערער נחבל קשות בצוואר ובגב העליון, חבלה אשר הובילה לשיתוק ארבעת הגפיים - קוודרופלגיה ולקשיי נשימה (להלן: "
התאונה"). למקום הוזעק אמבולנס אשר העניק למערער טיפול ראשוני ופינה אותו לבית החולים הדסה בירושלים. בבית החולים אובחנה אצל המערער פגיעה של חוט השידרה הצווארי והוא הוגדר כקוודרופלג.
3. כיום מתאר המערער כי הוא סובל משיתוק מלא בארבעת הגפיים, העדר תחושה מתחת לחוליה 6C, שלפוחית שתן ומעי נאורוגנים עם העדר שליטה על הסוגרים, המערער יהיה מרותק לכיסא גלגלים לכל ימי חייו ונזקק כעת לליווי סיעודי צמוד לצורכי אכילה, שתייה, עשיית צרכים ולכל פעילות אחרת. עוד מציין המערער כי עקב סיבוכים נוספים עקב פציעתו הוא כיום מרותק רוב הזמן למיטתו וכי הוא מתאשפז ומשוחרר מבית החולים לעיתים תכופות.
4. ביום 07.10.03 הגיש המערער למשיב תביעה להכיר בו כנכה צה"ל על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 (להלן: "
החוק") בגין הפגיעות בהן נפגע בתאונה, אליה צרף, בין היתר, את תצהיריהם של קציני המשטרה, פקד צחי כהן ורס"ב ניסים עמר, מכתב מטעם ניצב יוסף סדבון, מפקד מחוז ת"א לשעבר, וכן אישור סנ"צ אלון גרוסמן קצין אח"ק דן, בדבר נסיבות החבלה.
5. תביעת המערער נדחתה בהחלטת המשיב מיום 21.12.04 לפיה החבלה לא אירעה תוך ועקב השירות כמשמעו בסעיף 1 לחוק, ואירעה בעת חופשת השבת וללא קשר לתנאי השירות. על החלטה זו הגיש המערער את הערעור הנדון. הוועדה שמעה דיוני הוכחות במהלכם נשמעו המערער וכן העדים מטעמו, כמפורט בסעיף 4 לעיל, בסיום חקירת עדי המערער הגיש המשיב תעודות עובד ציבור של תנ"צ עוזי גורן, סגן ראש אגף משאבי אנוש במשטרה, ורפ"ק טיבי סאבו, מפקח על מבחני הכשירות הגופנית במחוזות, אשר נחקרו גם הם.
טענות הצדדים
טענות המערער
6. לטענת המערער במסגרת שירותו במשטרה נדרש על ידי מפקדיו באופן מפורש לשמור על כושרו הגופני ולשפרו, וכי שמירה על הכושר הגופני היוותה תנאי הכרחי לקידומם של קציני משטרה והשליכה על המשך שירותם במשטרה. לטענתו, על אף הדרישות אותן מעמידה המשטרה, המעוגנות בנהלי אמ"ש (אגף משאבי אנוש) של המשטרה וכן בפקודת המשטרה (נוסח חדש) תשל"א-1971, נכשלה המשטרה ביצירת מסגרות מתאימות בין כתליה שיענו על דרישותיה לשמירת הכושר הגופני, בכך שלא העמידה חדר כושר עם מדריך שיאפשר למערער לבצע פעילות גופנית בשעות הפנאי, לא התירה לו לבצע פעילות גופנית בזמן עבודתו וכד' ועל כן נאלץ המערער לבצע את הפעילות הגופנית בזמנו החופשי בדרך אותה בחר, קרי רכיבה על אופניים.
7. עוד טוען המערער כי עצם היותו שוטר ורסטילי - שוטר "מנוייד" משמעותו הייתה כי ניתן היה לניידו, לפי צרכי המשטרה, למשימות מבצעיות שונות כגון פיזור קהל, הפגנות, אבטחה אבטחת ישובים, תגבורים ועוד, ועל כן היה עליו להפגין כושר גופני גבוה הרבה מעבר לדרישה לפיה חוייב בנהלי המשטרה.
8. לטענת המערער לולא נדרש על ידי המשטרה לשמור על כושרו הגופני, לצורך מבחן בראור אשר עתיד היה להתקיים כחודשיים לאחר התאונה, לא היה מבצע את אימון הכושר הגופני המפרך בעקבותיו נפגע באופן כה קשה.
9. לטענת המערער הפעילות בה נפצע כללה סממנים רבים המעידים כי זו הייתה במסגרת השירות המשטרתי, כך למשל השתתפו בה רק אנשי משטרה ללא בני משפחה, מדריך הפעילות היה שוטר מתנדב במחלקת התיירות של המשטרה, ההסעה הייתה על ידי טרנזיט משטרתי ומטרת הפעילות הייתה שיפור הכושר הגופני.
טענות המשיב
10. לטענת המשיב המערער לא הוכיח כי מפקדיו הורו לו לבצע רכיבת שטח במסלול קשה ביער אשתאול לשם שמירה על כושרו הגופני ומעבר בוחן בראור, וכי המערער יכול היה לשמור על כושרו הגופני ולהתכונן לבוחן באמצעים פחות דרסטיים ומסוכנים.
11. עוד טוען המשיב כי העובדה שקבוצת שוטרים ובה המערער התארגנה באופן פרטי בשבת לרכיבת שטח והגיעה לאתר עם רכב משטרתי שניתן למר צחי כהן מתוקף תפקידו כשוטר, אינה הופכת את האירוע לטיול מאורגן או פעילות ספורטיבית מאורגנת המוכרת על ידי המשטרה.
12. לטענת המשיב המלצת המשטרה למערער מיום 14.05.00 שעליו לרכב על אופניים היא כללית, נועדה להפחית סיכוניו למחלת לב כללית לאור נתוניו האישיים, ואין לפרשה באופן מרחיב כהמלצה לרכיבת שטח במסלול קשה, אשר כרוכה בסיכונים. עוד טוען המשיב כי המערער מנוע מלטעון כי חויב על ידי המשטרה לבצע פעילות גופנית של רכיבת שטח, לאור עדותו לפיה אין קשר בין מסמך 43 בתיק הרפואי המשטרתי, אשר הינו המלצה על תכנית אימון אירובי ובכללו המלצה על ביצוע רכיבה על אופניים, ואשר ניתנה למערער לאחר ביצוע בדיקות רפואיות בשנת 2000 , לבין התאונה שאירעה במסגרת ההתכוננות לבוחן בראור.
דיון והכרעה