אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק וע 1048/04

החלטה בתיק וע 1048/04

תאריך פרסום : 27/10/2008 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית משפט השלום תל אביב-יפו
1048-04
14/08/2008
בפני השופט:
1. עינת רביד יו"ר
2. ד"ר עמנואל כץ - חבר
3. עו"ד יהודית ארבל - חברה


- נגד -
התובע:
נגר מאיר
עו"ד משה קרייצברג
הנתבע:
משרד הביטחון - ק. תגמולים
עו"ד איריס אגסי מימון
החלטה

1.      תיק זה החל בתביעה שהגיש המערער ב - 3.9.1997 להכרה במחלת הסוכרת מסוג 2 (להלן: " המחלה" או ה" סוכרת") ממנה הוא סובל, ככזו שנגרמה עקב תנאי שירותו. המשיב דחה את תביעתו של המערער עוד ביום 8.2.98 ועל כך ערער המערער בפני הועדה ברשות כבוד השופט בן חיים בע"נ 380/98, אשר דחתה את הערעור וקבעה כי התקבלה טענת המשיב, כי לא הוכח קיומה של אסכולה רפואית לענין קשר סיבתי בין מתח נפשי ובין פריצה או החמרה של המחלה וכן קבעה כי המערער לא נחשף לארועי דחק דרמטיים. יחד עם זאת בסיום החלטתה של הועדה נקבע, כי יש מקום לחזור ולבדוק קשר בין החמרה במצב מחלתו של המערער, שאירעה בסוף שנת 1996, שבעקבותיה נדרש המערער לעבור מטיפול בתרופות הניתנות דרך הפה לשימוש באינסולין, לבין המשך העומס על המערער, אשר המשיך בשירותו, חרף אבחון מחלתו. על פי הנחיית הועדה, שב המשיב ובחן סוגיה זו.

2.      ביום 24.12.02 ניתנה החלטת המשיב הדוחה גם את הקשר בין ההחמרה במחלת הסוכרת שנצפתה בסוף שנת 1996 ובין תנאי שירותו הצבאי של המערער. על החלטה זו לא הוגש ערעור, אולם לימים הגיש המערער חוות דעת של ד"ר א. קיש התומכת בעמדתו, חוות דעת זו התקבלה כראיה חדשה, הועברה לעיונו של פרופסור יורם לבוא, אשר בהסתמך עליה,  המשיב דחה שוב את תביעת המערער להכרה בקשר, ועל סוגיה זו נסוב הערעור שבפנינו.

3.      עיקרי העובדות כפי שנקבעו כבר על ידי הועדה בע"נ 380/98 הן כי המערער, אשר נולד בשנת 1954 שירת בשירות קבע בצה"ל החל משנת 1977 כטבח ומשנת 1981 שירת בבסיס חיל אוויר בלוד כקונדיטור. בשנת 1991 לאחר שחש בתסמינים של סחרחורת, עייפות, שינה מרובה וצמאון רב - אובחן כמי שלוקה בסוכרת. אין מחלוקת כי בסוף שנת 1996 חלה החמרה במחלתו, כאשר היא יצאה מאיזון והדבר הביא תוך מספר חודשים לכך שהוא החל להשתמש באינסולין במקום בתרופות הנלקחות דרך הפה.

4.      השאלה להכרעה בפני הועדה היא, האם ההחמרה שנצפתה במחלת הסוכרת בסוף שנת 1996 קשורה בתנאי השירות הצבאי, דהיינו לחצים מתמשכים ודחק נפשי בהם היה נתון המערער, כטענת המערער בהסתמכו על חוות הדעת של ד"ר קיש או שההחמרה שנצפתה סיבתה תורשתית והיא חלק מהמהלך הטבעי של המחלה המתאפיין בקושי ההולך וגדל באיזונה, ולכן במעבר מטיפול תרופתי הניטל דרך הפה לטיפול באינסולין,  כטענת המשיב המסתמך על חוות הדעת של פרופסור לבוא.

התשתית הראייתית לעניין תנאי לחץ

5.      כבוד השופט בן חיים והועדה בראשותו קבעה כי תבנית עבודתו של המערער הייתה שבוע עבודה בבסיס שלאחריה שבוע מנוחה. עוד יש לציין כי הועדה קבעה כי התרשמה מעדותו הכנה של מפקדו של המערער, מר יגאל נסימי, אשר לא כיחד עובדת קיומם של ויכוחים, לעיתים קולניים בינו לבין המערער על רקע תלונות המערער באשר לעומס עבודה רב. את תכיפות הויכוחים הגדיר נסימי במרווחים של פעם בשבועיים עד פעם בחודש וחצי. לפיכך קבעה הועדה כי שגרת עבודתו של המערער משנת 1991 ואילך עמדה בסימן של עומס עבודה שהושפע ממצבים של חוסר בכח אדם וצורך להכין כמויות ניכרות של מוצרי מאפה ולוח זמנים לחוץ. כמו כן הם קבעו כממצא כי על רקע תנאים לוחצים אלו, היו חיכוכים וויכוחים בין המערער למפקדיו בגדר חזון נפרץ, אם כי לא יום יומי (ראו החלטה בע"נ 380/98 בעמודים 7-6).

6.      עוד קבעה הועדה כי הנחת העבודה הינה כי מדובר בשירות ארוך שנים ובמאפייני שירות רוטיניים אשר בצד האלמנטים המכבידים שלהם (עומס עבודה, לו"ז קצר וסכסוכים עם ממונים) נכרו בהם גם יתרונות (שבוע חופשה לאחר כל שבוע עבודה). עוד התרשמה הועדה כי המערער לא נחשף לאירועי דחק דרמטיים וגם המינון של הסכסוכים והמשברים עם מפקדיו לא היה חריג בעוצמתו או בתדירותו.

7.      הועדה גם מצאה כי יש למערער גורמי סיכון להתפרצות סוכרת ביניהם מחלה זהה אצל אימו של המערער, עישון כבד, יתר שומני דם וכן ערכים מוגברים של גלוקוז החל משנת 1990.

חוות הדעת הרפואיות

8.      ד"ר קיש, המומחה מטעם המערער, כותב בחוות דעתו כי רף הלחץ אצל המערער עלה בשנת 1994, כאשר באותה שנה אושפז שוב ואז הסוכרת שהייתה קלה יחסית החלה להחמיר בהדרגה, כאשר בשנת 1996 המחלה יצאה לגמרי מאיזון ולא היה מנוס אלא להשתמש באינסולין. לטענת ד"ר קיש כל הלחצים הגורמים לפריצת הסוכרת גם פועלים להפרת האיזון של המחלה והחמרתה. 

9.      ד"ר קיש מפנה לכך שספרו של ג'וסלין, שהוא ספר עיקרי בתחום הסוכרת, שבמשך שנים רבות לא התייחס כלל לדחק ולהשפעתו על סוכרת, במהדורה אחרונה (ד"ר קיש מפנה למהדורה משנת 1994) נותן ביטוי לקשר אפשרי בין דחק נפשי לבין החמרת הסוכרת. לאור זאת הוא רואה את החמרת המחלה כנגרמת על ידי לחץ נפשי, שהיה נתון בו המערער בתפקידו כאופה.

10.  פרופסור לבוא, המומחה מטעם המשיב, כתב בחוות דעתו כי סיבת המחלה בגורמים תורשתיים בלבד. עוד הוא כותב כי "דחק נפשי או גופני מתמשך אינו מוכר על פי הספרות הרפואית כגורם לפריצה או להחמרה במחלה זו. המהלך הטבעי של המחלה מתאפיין בקושי הולך וגדל באיזונה ובמעבר מטיפול תרופתי הנטל דרך הפה לטיפול באינסולין."

אירועי דחק

11.  השאלה הראשונה עליה עלינו לתת את הדעת היא האם אכן היו למערער אירועי דחק משמעותיים בסמוך לתקופה שבה החל בשימוש באינסולין, דהיינו בסוף 1996.

12.  לעניין זה בחנו את תצהירו של המערער שמצוין בו ויכוח סוער בשנת 1994 עם מפקד, בעקבות שינוי שנדרש המערער להכניס בתפריט וכן שבאותה תקופה עזב את העבודה אזרח עובד צה"ל, שעבד עם המערער ונסיון להביא לו מחליף לא צלח ולכן המערער עבד כמעט לבד. עוד הוא מתאר שבשנת 1996 נכנס אליו מפקד, שמונה לקצין תזונה ופנה אליו בברוטליות ובצעקות, כיוון שלא הספיק להכין את כל הדרוש. לטענתו לאחר זמן קצר הוא אושפז בגלל סחרחורת, חולשה ויובש בפה והוא פונה לבית חולים לטיפול.

13.  נראה שאירועים אלה המתוארים על ידי המערער כאירועי דחק אינם אלא ויכוחים, לעיתים קולניים, כפי שהיו למערער במהלך שנות עבודתו  אחת לשבוע - שבוע וחצי, כפי שנקבע על ידי הועדה הקודמת. מבלי להמעיט חלילה מחוסר הנעימות שבניהול ויכוח בצורה קולנית ובצעקות, הרי שאין לכנות זאת מצב דחק או סטרס של ממש, שהרי ויכוחים וצעקות יכולים להיות במהלך העבודה על פי אישיותו של האדם ושל מי שמעליו, אך אין מדובר באירועי דחק דרמטיים. עוד נזכיר כי למערער הייתה האפשרות "להתאוורר" במשך שבוע, לאחר כל שבוע עבודה, דבר שיש בו כדי להקל באופן משמעותי ממידת העומס והלחץ. למעשה המערער עבד באופן קבוע רק כשבועיים מתוך חודש וכך יכול היה להירגע מן הויכוחים ומן העבודה.

14.  מכאן שלא מצאנו כי בסמוך לסוף שנת 1996 היו אירועי דחק דרמטיים.

האם יש קשר בין החמרת הסוכרת לבין אירועי דחק

15.  בסוגיה זו הפנה ד"ר קיש את הועדה למאמר של MOOY וחבריו, מחקר הולנדי שמתייחס לקשר בין מצבי דחק וסוכרת משנת 2000 ולשני מאמרים נוספים מן השנים 2003 ו- 1993. עוד הוא מציין כי בספרו של JOSLIN על הסוכרת ניתן ביטוי במהדורה האחרונה לקשר אפשרי בין דחק נפשי לבין סוכרת. יש לציין שד"ר קיש הגיש כמהדורה אחרונה את ספרו של ג'וסלין משנת 1994(!). קשה לראות בכך מהדורה אחרונה וממילא הידע הרפואי בודאי התקדם בארבע עשר השנים שחלפו מאז.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ