אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק וע' 5022/02

החלטה בתיק וע' 5022/02

תאריך פרסום : 09/08/2007 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית המשפט המחוזי ירושלים
5022-02
26/01/2005
בפני השופט:
1. (בדימ') עזרא קמא
2. חבר הוועדה מר שלמה מדהלה
3. חברת הוועדה הגב' אריאלה אקשטיין


- נגד -
התובע:
נבולסי רפיק
עו"ד גרינשפון חגי
הנתבע:
מנהל מיסוי מקרקעין
עו"ד דן בהט מפרקליטות מחוז ירושלים
החלטה

דירה אחת שפוצלה בשלב מסויים לשתי יחידות דיור והתגוררו בה שתי משפחות, ואחר כך התגורר העורר בשתי היחידות, שהופקעו כיחידה אחת- האם יש לשום אותה לצורך מס שבח מקרקעין כדירה אחת או כשתי דירות?  זו השאלה העיקרית במחלוקת בערר זה.

רקע עובדתי

1.         הועדה המקומית לתכנון ולבניה למרחב תכנון ירושלים, הפקיעה את החלקה שעליה היה בנוי ביתו של העורר, לצורך סלילת כביש. הועדה המקומית ביקשה מבית המשפט המחוזי  לצוות על תפיסת המקרקעין ועל מסירת החזקה לוועדה המקומית (ה"פ (ירושלים)  169/00).

2.         במסגרת הדיונים בהליך האמור, הגיעו העורר והוועדה המקומית ביום 14 ביוני 2001, להסדר, שלפיו ימסרו העורר שהחזיק בשני (מבנים A ו-B לפי התשריט שצורף להסכם)  ודייר אחר שהתגורר במבנה C לפי התשריט האמור, את החזקה במבנים ובחלקה כולה (מבנים A, B, C, ו-D) תמורת פיצוי שפורט בהסדר.

            הפיצוי שניתן לעורר עמד על סכום השווה ל-981,000$ ולדייר, שהחזיק במבנה C, בסכום השווה ל-150,000$.

3.         המשיב הוציא לעורר הודעת שומה זמנית, לפי סעיף 78(א)(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשנ"ג-1963 (להלן - חוק מיסוי מקרקעין). לפי ההודעה האמורה חויב העורר במס מכירה בסכום של 52,325 ש"ח ובמס שבח בסכום של 1,046,540 ש"ח.

4.         העורר השיג על השומה, והמשיב קיבל את ההשגה בכל הנוגע למס מכירה, וקיבל באופן חלקי, את ההשגה לעניין שווי מס-שבח. בעקבות החלטת המשיב מיום 25 במרס 2002, הוצאה שומה מתוקנת לפיה על העורר לשלם מס שבח מקרקעין בסכום של 446,081 ש"ח.

5.         נימוקי המשיב מבוססים על דו"ח שמאי וחוקר מטעמו. לפי דו"ח השמאי אלירם באשר, השטח המופקע מכיל את מבנה A, שיש בו שתי דירות ששטחן 203 מ"ר ברוטו, ויש בו ארבעה חדרים, מטבח, שירותים, חדר אמבטיה ומחסנים הצמודים לדירה הגדולה. מבנה B שהוא מבנה נפרד, שיש בו דירה  של 93 מ"ר ברוטו,  בת ארבעה חדרים, מטבח, שירותים וחדר אמבטיה. הדירה שבמבנה B הייתה תפוסה על ידי דיירים מוגנים שפוצו על ידי הוועדה המקומית בנפרד, מן הפיצוי שקיבל העורר על המבנים האמורים ועל השטח.

            המשיב קבע בהחלטתו  את שומות מס שבח על בסיס קיום שלוש יחידות דיור, ונתן פטור לדירה הגדולה מביניהן, כדירה מזכה ואליה צירף את המחסנים, בשטח כולל של 131.50 מ"ר, בעוד שהחיוב במס שבח הוטל על היחידה הקטנה ששטחה 76 מ"ר, וכל זאת לגבי מבנה A.

            בגין הדירה במבנה B שהוחזקה בידי דיירים מוגנים, זכויות העורר בה נעשו לפי שווי של שליש מזכויות מלאות, שנקבע בהסכמה ל-75,000 דולר.

6.         השאלה היחידה שבמחלוקת היא אם במבנה A יש שתי דירות שאחת מהן היא דירה מזכה, כטענת המשיב, או דירה מזכה אחת, כטענת העורר. העורר כולל בעררו את סוגיית שווי הרכישה.

הטענות שבערר

7.         העורר טען כי הוא בנה את מבנה A בשנות השישים כדירת מגורים אחת, וכך הוא נמסר לוועדה המקומית בעקבות ההסדר עימה, וכי ערב ההפקעה ועד למסירת המבנה, הוא התגורר, למעשה, במבנה A כולו.

            ועוד זאת, "הדירה הקטנה" כהגדרת המשיב הייתה חלק בלתי נפרד מהמבנה, הגם שבעבר שימש למגורי גיסתו במשך שנים ספורות. גיסתו, כך לטענתו, הייתה אישה ערירית, והוא נתן לה קורת גג בצל קורתו, מתוך חובה מוסרית ודאגה לשלומה ולבריאותה. לשם כך, הוא יצר "תנאים אופטיליים" למגוריה, באופן שסגר את דלת המסדרון, ומשעזבה את הדירה בשנת 1998 שב העורר ופתח את הדלת.

            העורר מוסיף בערר, כי אף מבנה B הוא חלק מהמבנה כולו. אולם, במהלך הדיונים בערר ויתר על טענה זו, וצמצם את טענותיו בערר למבנה A בלבד. גם הכניסה והמדרגות לדירה הקטנה בחלקה המזרחי, במקום שבה בנוייה מרפסת מזרחית, הייתה אמצעי זמני לכניסתה של אותה בת משפחה שהתגוררה בדירה, בעוד שהחלוקה הפנימית של הדירה, נותרה כמות שהייתה משנים ללא כל שינוי.

8.         המשיב מבסס את טענתנו, כאמור, על דו"ח שמאי ועל עדותו של השמאי בפני הוועדה, לפיהם שבמבנה A קיימות שתי דירות, בשתי יחידות נפרדות, שאחת מהן הושכרה בשכירות חודשית. שמאי נוסף שאף הוא ביקר במקום העיד כי מדובר בשתי יחידות נפרדות זו מזו במעבר סגור ולכל דירה כניסה משלה. לכל אחת משתי היחידות מטבח ושירותים נפרדים.

המסגרת הנורמטיבית

9.         סעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי על השבח במכירת זכות במקרקעין ישולם מס השבח הוא הסכום שבו עולה שווי המכירה על יתרת שווי הרכישה, כהגדרתו בסעיף 47 לחוק. הפקעת זכות במקרקעין שיש עימה תמורה או קבלת פיצוי בגין ההפקעה, כמוה במכירת זכות במקרקעין, כאמור  בסעיף 5 לחוק.

            חוק מיסוי מקרקעין מעניק פטור ממס שבח לדירת מגורים מזכה לפי הפרק החמישי 1 לחוק,ף כנוסחו ביום ההודעה על הסדר הפשרה בגין ההפקעה של המקרקעין שהוא 28 בפברואר2001).

10.       דירת מגורים מזכה הוגדרה בסעיף 49 לחוק כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ