ו"ע
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון וחבל עזה
|
5-06
17/09/2006
|
בפני השופט:
המשנה לנשיא סא"ל נתנאל בנישו
|
| - נגד - |
התובע:
ערן שוורץ
|
הנתבע:
מפקד כוחות צה"ל באזור
|
| החלטה |
כללי
ביום 30.6.06 ציווה מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון על נתינת המערער תחת פיקוח מיוחד, זאת במסגרת הסמכות המוענקת לו בסעיף 86 לצו בדבר הוראות ביטחון, תש"ל - 1970 (להלן: הצו). על פי צו זה נדרש המערער להתגורר בישוב מעלה אדומים ולא לצאת מתחומי ישוב זה אלא בהיתר המפקד הצבאי, וזאת החל מתאריך 2.7.06 ובמשך 6 חודשים. בד בבד, קבע מפקד כוחות צה"ל 'היתר כללי' המתיר למערער לצאת מחוץ לתחום הישוב מעלה אדומים לתחום מדינת ישראל.
משצו זה לא הניח את דעתו של המערער, הגיש את הערעור הנוכחי ובו פירט שורה ארוכה של טענות עקרוניות ופרטניות המחייבות, לדעתו, התערבותי וביטול הצו.
בפתח הדיון הראשון שהתקיים בעניין זה, ביקשני ב"כ המערער לחלק את הדיון לשני חלקים. ב"כ המערער ביקש כי אשמע תחילה את טענותיו העקרוניות ואתן את החלטתי בהן, בטרם אעיין במידע המודיעיני אשר עמד בבסיס ההחלטה להורות על הוצאת צו הפיקוח המיוחד. הסנגור הוסיף כי לאחר שתינתן החלטת ביניים, מנומקת או לא, יטען את טענותיו הפרטניות. התביעה הצבאית לא התנגדה לפרוצדורה האמורה, ואף אני סברתי כי בקשת הסנגור סבירה בנסיבות. אשר על כן, לאחר שעיינתי בטענותיו העקרוניות של הסנגור, אליהן נחזור בהמשך הדברים, מסרתי את החלטתי הראשונה, בה דחיתי הטענות. עוד קבעתי כי הנימוקים להחלטה זו יינתנו במסגרת ההחלטה הנוכחית.
אשר על כן, ביום 17.9.06 התקיים דיון נוסף במסגרתו ביקש הסנגור לחקור את מוסר המידע המודיעיני מטעם שירות הביטחון הכללי. התביעה התנגדה לבקשה, ואולם, משסברתי כי הדבר יועיל לקבלת הכרעה צודקת, התרתי חקירה כאמור במגבלות הנובעות מן הצורך למנוע חשיפת מקורות או לפגוע בדרך אחרת בביטחון האזור (ראה החלטתי מיום 17.9.06). עם תום חקירה זו שמעתי את טענותיו הפרטניות של הסנגור, בהן חזר על בקשתו לביטול הצו, ואת תגובת התביעה הצבאית.
עתה הגיעה העת להכריע בדבר ערעור זה ולנמק על שום מה החלטתי, כאמור, לדחות את הטענות העקרוניות.
אך בטרם נפנה למלאכה האמורה, מן הראוי להוסיף בקצרה כי במסגרת הדיון ביקש ב"כ המערער כי אתערב בהחלטת המפקד הצבאי שלא להתיר למערער לשהות בחברון בימי ראש השנה. עוד במהלך הדיון הבעתי בפני הצדדים את לבטיי באשר לסמכות ועדת הערעורים להתערב בשאלות הנוגעות להיתרים פרטניים, בשונה מן הסמכות להכריע בדבר אישור הצו, ביטולו, קיצורו או שינוי תנאיו כמפורט בס' 86(ו) לצו. לבטים אלה יוותרו בשלב זה ללא הכרעה, שכן, מאז התקיים הדיון, הודיעו לי הצדדים שהמפקד הצבאי שקל בשנית את עמדתו והחליט לאשר למערער לשהות ביישוב היהודי בחברון בימי החג.
הטענות העקרוניות
ב"כ המערער פרס בפניי, בטוב טעם, משנה סדורה, במסגרתה ביקש לשכנעני כי מפקד כוחות צה"ל ביהודה והשומרון נעדר סמכות להוציא צווי פיקוח מיוחד נגד אזרחי ישראל תושבי האזור, וכי ועדה זו מוסמכת להעביר תחת שבט ביקורתה את שאלת חוקיות סעיף 86 לצו. לחילופין, טען הסנגור כי הצעד שנקט בו המפקד הצבאי לוקה בחוסר סבירות ובחוסר מידתיות. וכך נימק הסנגור את טיעוניו: