אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ 88/05

החלטה בתיק הפ 88/05

תאריך פרסום : 27/09/2006 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
88-05
13/03/2006
בפני השופט:
רון סוקול

- נגד -
התובע:
1. נאיף נג'יב אבו סמרה
2. רידאן נג'יב אבו סמרה
3. האני נג'יב אבו סמרה
4. סלמאן נג'יב אבו סמרה

עו"ד מ' לידאווי
הנתבע:
1. כמאל מוחמד חסן אבו חמוד
2. שכיב מוחמד חסן אבוחמוד
3. שפיק מוחמד חסן אבו חמוד
4. יחיא מוחמד חסן אבו חמוד
5. תאופיק מוחמד חסן אבו חמוד
6. סעדה מוחמד חסן אבו חמוד
7. נוהא מוחמד חסן (אבו חמוד) אבו רעד
8. נג'לה מוחמד חסן אבו חמוד
9. כאמלה מוחמד חסן אבו חמוד
10. נאהי מוחמד חסן אבו חמוד
11. עיזבון המנוח מוחמד חסן אבו חמוד

עו"ד בכר ח'אלד יאסין ואח'
החלטה

1.         בהמרצת הפתיחה שבפניי עותרים המבקשים להצהיר כי הינם הבעלים של מחצית הזכויות במקרקעין הידועים כגוש 10320 חלקה 10 וגוש 10320 חלקה 46, מאדמת שפרעם (להלן: "המקרקעין"). המקרקעין רשומים על שמו של המנוח, מוחמד חסן אבו חמוד ז"ל (להלן: "המנוח"), שעיזבונו הינו הנתבע באמצעות עשרת יורשיו שסומנו כמשיבים (א)-(י).

2.         את עתירתם מבססים המבקשים על ייפוי כוח בלתי חוזר שחתם המנוח ביום 10.4.1973, ולפיו מינה את אביהם, מר נג'יב נג'יב אבו סמרה לשמש כשלוחו לשם העברת הזכויות במקרקעין למבקשים (להלן: "ייפוי הכוח"). ייפוי הכוח משקף, לטענתם, עסקה שנערכה בינם לבין המנוח, לרכישת הזכויות. המבקשים טוענים עוד כי הינם מחזיקים במקרקעין.

3.         יורשיו של המנוח הגישו תשובות שונות לבקשה. שניים מהיורשים - (ב) ו-(ג) - מסכימים לבקשה, ואף חתמו על תצהירים התומכים בעמדת המבקשים. לעומת זאת שתיים מהיורשות - (ז) ו-(ח) (להלן: "היורשות") - מתנגדות לבקשה והגישו כתב תשובה. שאר היורשים לא הגיבו לבקשה.

4.         בתשובתן של היורשות הועלתה הטענה כי דין הבקשה להידחות מחמת התיישנות. לטענת היורשות, מירוץ ההתיישנות החל ביום חתימת ייפוי הכוח הנטען על-ידי המבקשים, דהיינו 10.4.1973. הואיל ומיום זה ועד ליום הגשת הבקשה (20.2.2005) חלפו יותר מ-25 שנים, הרי שתקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 5(2) לחוק ההתיישנות, תש"ח-1958, חלפה (תקופת ההתיישנות במקרקעין לאחר סידור זכות הקניין הינה של 25 שנה).

5.         בישיבה מיום 21.10.2005 הוריתי למבקשים להגיב על טענת ההתיישנות, ושני הצדדים הגישו טיעוניהם.

6.         המבקשים העלו מספר טענות בתשובתם. ראשית טענו כי עילת התביעה לא נולדה ביום חתימת ייפוי הכוח אלא ביום שבו נודע להם כי היורשות מתנגדות לרישום. המבקשים מבהירים כי בכל השנים מיום חתימת ייפוי הכוח ועד היום הם מחזיקים במקרקעין. בכל אותן שנים לא התנגדו המנוח או יורשיו להחזקתם זו. לחלופין טוענים הם כי לכל המוקדם נולדה עילת התביעה ביום 10.4.1996, עם פטירתו של מיופה הכוח (אביהם). טענה נוספת שהעלו הינה כי יש לראות במנוח - המוכר - כמחזיק בזכויות במקרקעין על שמו, בנאמנות עבורם. כל עוד לא כפר הנאמן, או כפרו יורשיו, בחובת הנאמנות, לא קמה למבקשים עילת תביעה. לבסוף טוענים הם כי על-פי סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, לא יחול חוק ההתיישנות על תביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים.

7.         בתשובתן מעלות היורשות מספר טענות דיוניות, כמו למשל כי לא הוגשה התייחסות לטענת ההתיישנות במסגרת כתבי הטענות, כי לא הובאו תצהירים לעניין ההחזקה במקרקעין במסגרת הבקשה בהמרצת הפתיחה, וכן כי טענת הנאמנות לא הועלתה בבקשה.

לגופם של דברים טוענות היורשות כי סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין אינו רלוונטי כלל בתביעה לאכיפת הסכם למכירת מקרקעין מוסדרים שנערכה לאחר כניסתו לתוקף של חוק המקרקעין. ביחס לטענות המבקשים הנסמכות על הנאמנות טוענות הן כי זהו עניין לשיקול דעת בית המשפט. במקרה הנוכחי, כך נטען, אין מקום להחיל את ההלכה המאפשרת לראות במוכר כנאמן. עוד טענו כי העסקה כלל לא דווחה לשלטונות המס כנדרש לפי סעיף 16(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה), תשכ"ז-1963 ולכן הינה חסרת כל תוקף.

8.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מקום לסלק את התביעה על הסף בשל טענת ההתיישנות, וראוי להשאיר את הדיון בה, ככל שיידרש, לסופו של ההליך. עם זאת אדגיש מספר נושאים.

9.         טענת המבקשים הנסמכת על סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, דינה להדיחות.

            בע"א 520/96 אחמד עבדאלעזיז חוסין ואח' נ' מרים מיר, פ"ד נד(3), 487, התייחס בית המשפט לפרשנותו של סעיף זה, ואמר כי:

"מטרתו של סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין היתה לחסן זכות במקרקעין מוסדרים מפני טענת התיישנות העומדת בסתירה לרישומים שבפנקסי המקרקעין. בכך עברה מן העולם תפיסת הדין הקודם, שהכירה בהתיישנות הן כטענת הגנה בתביעה לסילוק יד, ובמקרים מסוימים אף כאמצעי לרכישת הבעלות במקרקעין (ראו: י' ויסמן, חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 - מגמות והישגים, תש"ל-1970, בעמ' 82; וכן: י' ויסמן, דיני קניין - חלק כללי, תשנ"ג-1993, בעמ' 319). משמע, כי הוראת הסעיף אינה חלה אלא על תביעה לקיום זכות רשומה במקרקעין מוסדרים (דוגמאות להסתמכות על סעיף 159(ב), בהקשרו הענייני הנכון, ניתן לראות, למשל, בע"א 547/74 חטיב נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(2) 440 וברע"א 2203/91 חאלד נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(5) 553) ולא למותר לציין, כי גישה זו אינה אלא חלק מן התפיסה המושרשרת, על-פיה נתפרש המונח 'זכות במקרקעין' שבחוק המקרקעין, כחובק זכויות קנייניות בלבד (ראו: רע"א 2267/95 האפוטרופוס הכללי נ' הרטפלד, פ"ד מט(3) 854, בעמ' 864-863, והאסמכתאות המאוזכרות שם; וכן האמור בספרו של פרופ' ויסמן, דיני קניין - חלק כללי, בעמ' 122). הנה כי כן, להוראת סעיף 150(ב) לחוק המקרקעין ולתביעת המשיבה אין ולא כלום. גם אם נניח, שבהסכם שכרתה עם המנוח נטלה המנוח התחייבות כלפי לעשיית עיסקה במקרקעין, הרי שהזכות שקמה למשיבה מכוח העיסקה לא היתה 'זכות במקרקעין' כמשמעה בחוק המקרקעין, אלא זכות חוזית לקבלת זכות במקרקעין שתוענק למנוח חלף זכויותיו בחלקה המקורית. התביעה שהגישה המשיבה היתה, אפוא, תביעה לאכיפת חיוב חוזי להענקת זכות במקרקעין מוסדרים, שלפי סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות, תקופת התיישנותה היא עשרים וחמש שנים" (שם, בעמ' 493-494).

דברים אלו יפים אף לכאן. תביעת המבקשים, כמו התביעה שנדונה בע"א 520/96 הנ"ל, הינה תביעה לאכיפת חיוב חוזי להענקת זכות במקרקעין מוסדרים, וככזו חשופה לתקופת התיישנות של 25 שנים. אין חולק כי ממועד חתימת ייפוי הכוח ועד למועד בו הוגשה הבקשה, ביום 14.10.2004, חלפו להן זה מכבר 25 שנים.

10.        למעשה הטענה העיקרית שמעלים המבקשים הינה טענת הנאמנות. טענתם זו של המבקשים מעוגנת בהלכה כפי שנקבעה בע"א 1559/99, שושנה צימבלר נ' רבקה תורג'מן, פ"ד נז'

(5) 49, עמ' 66-67, לפיה "בהתקיים מצב שבו המחלוקת מתמקדת בין הצדדים הישירים לעיסקת המכר, או בין חליפיהם, וכשהרוכש מוכיח כי שילם את מלוא התמורה בעד הזכות הנרכשת, הזכות-שביושר שקמה לרוכש להירשם כבעלים מטילה על המוכר (או על חליפו) חובת נאמנות להעביר לרוכש את הזכות הרשומה בנכס". במקרה כזה "עילת התביעה נגד הנאמן נוצרת מן הרגע שבו הוא כופר במעמדו כנאמן או מן הרגע שבו הוא מפר את חובתו כנאמן" (שם, בעמ' 68-69).

            כאמור, עיקר טענתן של היורשות בעניין זה היא כי החלת יחסי נאמנות היא עניין שבשיקול דעת, וכי אין זה ראוי להחילם בנסיבות הבקשה הנוכחית. מבלי להכריע בנכונות טענת היורשות, דומני כי מן הראוי שהשאלה אם להחיל את ההלכה כפי שנקבעה, בנסיבות תיק זה תוכרע לאחר שיתבררו העובדות לאשורן. בשלב זה די לקבוע כי לו תתקבל טענתם זו של המבקשים, יהא בה כדי להביא לדחיית טענת ההתיישנות שנטענה מפי היורשות.

            גם שאר הטענות אינן מצדיקות סילוק על הסף ומחייבות בירור עובדתי.

11.        אשר על כן אינני מורה על דחיית הבקשה בשל התיישנות, אך מבהיר כי המבקשים יהיו רשאים להעלות את טענותיהם במסגרת ההכרעה בתיק לגופו, ולאחר שיובררו הטענות השונות.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות, ואלו ייכללו בהוצאות שייפסקו בתיק העיקרי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ