אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ 508/07

החלטה בתיק הפ 508/07

תאריך פרסום : 11/03/2009 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
508-07,185-07
02/04/2008
בפני השופט:
איתן אורנשטיין

- נגד -
התובע:
1. ארגון כארמה לזכויות האדם
2. ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי

עו"ד דורע'אם סייף
הנתבע:
1. אוניברסיטת תל אביב
2. אוניברסיטת חיפה
3. האוניברסיטה העברית בירושלים
4. אוניברסיטת בן גוריון בנגב
5. הטכניון מכון טכנולוגי לישראל

עו"ד לאה כגן
עו"ד מיכאל פרימן
עו"ד פפי יקירביץ
עו"ד פאול רויזמן
עו"ד רחל בן ארי
החלטה

1.                   לפניי שתי תביעות שהוגשו בדרך של המרצת פתיחה למתן סעדים הצהרתיים בקשר עם טענות שמעלים המבקשים, שהם ארגונים וגופים הפועלים לקידום זכויות האדם והמיעוט הערבי בישראל, להורות למוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל לבטל את גיל הכניסה המינימלי לפקולטות מסויימות. עוד נמנים על העותרים גם יו"ר ועד הסטודנטים הערבים באוניברסיטת תל אביב ויו"ר ההתאחדות הארצית לסטודנטים ערבים בישראל.

ביתר פירוט;

בתיק ה"פ 580/07 מתבקש בית המשפט להצהיר כי:

"קריטריון רף הגיל התחתון המונהג ע"י המשיבים, בין במישרין ובין בעקיפין, כתנאי להגבלה ללימודים במסגרתם הינו בטל ו/או בלתי חוקי".

בתיק ה"פ 185/08 מתבקש בית המשפט להצהיר כי:

"הגבלת הגיל לקבלה לבית ספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב למועמדים מעל לגיל 20, הינה שלא כדין".

2.                   הדיון הוא בשתי המרצות הפתיחה אוחד והוא מתנהל בתיק ה"פ 580/07.

3.                   העתירות מכוונות לביטול החלטות המשיבים, המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, לפיהן נקבעה מגבלת גיל מינימום לכניסה ללימודים בחלק מהמקצועות הנלמדים בפקולטות השונות באותם מוסדות. עיקר המקצועות בהם נקבעה מגבלת גיל הם: בתחום הרפואי והפרה רפואי ובכללם לימודי רפואה, סיעוד, הפרעות בתקשורת, ריפוי בעיסוק, עבודה סוציאלית וכדומה. המשיבים קבעו ככלל מגבלת גיל של 20 שנה לקבלה ללימודי אותם מקצועות.

בתביעות נטען כי קיימת אבחנה גם בין מוסד אחד למשנהו באשר למגבלות גיל המינימום שהוצב. כך למשל, באוניברסיטת תל אביב נקבע מינימום גיל לקבלה ללימודי רפואה שלא יפחת מ- 20 שנה. לעומת זאת באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית, אין כל מיגבלת גיל. בדומה, בכל האוניברסיטאות קיימת הגבלה של גיל לכניסה ללימודי פיזיוטרפיה של 20 שנה, אך אין מגבלה של גיל ללימודים אלו באוניברסיטה העברית בירושלים. קיימת גם אבחנה בגילאי הכניסה בין המקצועות השונים; כך למשל על מנת להתקבל ללימודי ריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה, על המועמד להיות לא פחות מגיל 19 שנה לעומת המוסדות האחרים המחייבים גיל מינימום של 20 שנה, כאשר באוניברסיטת בן גוריון אין כל מגבלת גיל ללימודי מקצוע זה.

מן הראוי לציין כי יש להבחין במעמדה השונה של המשיבה 5 אשר לא הציבה גיל מינימום לקבלה ללימודים אלא קבעה כי תנאי לקבלה הינו המצאת ציוני תעודת בגרות לא יאוחר מחודש מאי הקודם לתחילת שנת הלימודים האקדמית. לעמדת התובעים המבקשים גם במגבלה זו יש משום הפלייה, שכן יש בכך כדי למנוע מסטודנטים ערבים להתקבל לשנת הלימודים, שכן לא יהיה סיפק בידם עד לאותו מועד להמציא ציוני בגרות ואלה יוכלו להתקבל רק בידי עתודאים, בעניינם קיים הליך מזורז של מתן ציוני בגרות.

העותרים טוענים בתמצית כי אין כל בסיס ענייני למגבלת גיל הלימודים וכל מטרתה היא לפגוע בעקרון השיוויון, בזכות לחינוך ובחופש העיסוק בצורה בלתי סבירה ובלתי מידתית. מוסיפים וטוענים העותרים שהמגבלה מהווה הפלייה על רקע לאום מאחר והיא פוגעת בעיקרה במועמדים מהמגזר הערבי, שכן היא פוגעת בתלמידים שסיימו את לימודיהם התיכוניים ונוכח המגבלה אינם יכולים להמשיך במסלול השכלה גבוהה בהבדל מתלמידים יהודיים המנועים מלהרשם למוסדות להשכלה גבוהה לפני גיל 20 לנשים וגיל 21 לגברים מחמת שירות צבאי, למעט אותם סטודנטים יהודיים שאינם משרתים שירות חובה ואף בהם פוגעת המגבלה.

4.                   המשיבים, כולם כאחד, הגישו בקשות לסילוק התובענה על הסף וכן אורכה להגשת תשובה לגוף התביעות. בקליפת האגוז אציין כי טענות המשיבים לסילוק על הסף הינן העדר עילה, העדר יריבות, כמו גם פגמים בתצהירים התומכים בתובענות. לענין זה אציין בקצרה כי לעמדת המשיבים, אין עילת תביעה, שכן אין לעותרים המתיימרים לייצג ציבור נפגעים סמכות המתירה להם להגן על אותם נפגעים, שעה שאלה לא בחרו להתייצב כתובעים ולא ניתן הסבר מדוע מישהו שטוען כי נפגע, לא הגיש את העתירה. מוסיפים וטוענים המשיבים כי התובעים אינם בגדר "עותר ציבורי" שיש לו זכות עמידה לפני בית המשפט. זאת ועוד, נטען כי המבקשים הם חסרי אישיות משפטית, שכן אינם מאוגדים כדין. 

            באשר לתצהיר התומך בעתירות נטען שהאמור בתצהיר אינו מידיעה אישית של המצהיר אלא הינו עדות מפי השמועה וככזה, אינו יכול להיות קביל.

5.                   המבקשים הגישו תשובות לכל הטענות המקדמיות אשר במסגרתם הבהירו את זכות העמידה, את עילת התביעה, קיום יריבות כמו גם תקפות התצהיר שניתן בתמיכה לתובענות.

6.                   לאחר בחינת עמדות הצדדים, הגעתי לידי מסקנה שיש מקום שהיועץ המשפטי לממשלה ישקול אם אין מקום להתערבותו בהליך, לאור השאלות המתעוררות שעה שעסקינן בין היתר בסוגיות בתחום המשפט הציבורי ובהתאם לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) (נוסח חדש).

7.                   בישיבה שהתקיימה במעמד ב"כ הצדדים וכן נציג היועץ המשפטי לממשלה, הבהיר האחרון כי מאחר וכתבי הטענות נמסרו רק בסמיכות לדיון, לא עלה בידי היועץ המשפטי לגבש עמדה לגוף התביעות.

8.                   בכתבי הטענות בבקשות שהגישו המשיבים לסילוק על הסף, לא היתה כל התייחסות לגוף העתירות. לפיכך, בדיון שהתקיים התבקשו ב"כ המשיבים לציין בקצרה את עמדת מרשיהם לתביעות וכאמור בפרוטוקול הדיון.

9.                   לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עמדות הצדדים לרבות עמדות המשיבים באשר לגוף התביעות אשר כאמור נטענו רק בקליפת האגוז, הגעתי לידי מסקנה כי מן הראוי לשמוע את התביעות כמכלול, דהיינו הן את הטענות המקדמיות והן את הטענות לגופן. לטעמי, ומבלי שאקל ראש בשלב זה בטענות המקדמיות, סיכויי קבלתן אינם בשיעור המצדיק את פיצול הדיון. זאת ועוד, הטענות לגופן כפי שנאמרו, לא מחייבות השקעה כה רבה באופן שיש בו משום הצדקה להפרדת הדיון. בהקשר זה נסמך אני על ההלכה הפסוקה וראה: רע"א 10227/06 משה בובליל נ' חיים אינדיג, (טרם פורסם). בפסק הדין קבע בית המשפט כי ככלל יש לדון בתובענה המוגשת בדרך של המרצת פתיחה שעה שהטענות המקדמיות והטענות לגופו של ענין נדונות במאוחד, שכן יש בכך יתרון "מבחינה ניהולית דיונית כוללת" (סעיף 6 לפסק הדין). בית  המשפט העליון אף הבהיר כי כאשר מונחים בפני בית המשפט תצהירים  של שני הצדדים, לגופו של ענין, ניתן יהיה: "לקדם ביעילות את ההליך" (סעיף 7 לפסק הדין).  עוד נקבע כי רק במקרים:

"חריגים ויוצאי דופן בהם ראוי יהיה ליתן אורכה לבעל דין להגשת טענותיו לגופם של דברים (בין אם מדובר בכתב הגנה, בקשת רשות להגן, בתשובת להמרצת פתיחה או במצבים דומים). זאת, כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות הענין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית" (סעיף 9 לפסק הדין).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ