אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ 4353/05

החלטה בתיק הפ 4353/05

תאריך פרסום : 17/04/2007 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
4353-05
20/02/2006
בפני השופט:
עוני חבש

- נגד -
התובע:
1. רס. אא. יזמות והשקעות בע"מ
2. רוני סיני יזמות והשקעות בע"מ

עו"ד איילת יאיר ושירלי חנוך
הנתבע:
1. תמיר כהן
2. גלית כהן

עו"ד דוד ישי
החלטה

1.         עניינו של התיק דנן תובענת המבקשות לסעד הצהרתי על בטלות הסכם הנאמנות שנחתם בין הצדדים ביום 16.1.03, ולחילופין הכרזה על ביטולו של ההסכם, וזאת, כנטען על ידי המבקשות, בשל הפרות יסודיות של המשיבים את ההסכם.

2.         המבקשת 1 הנה הבעלים של מקרקעין, בשכונת רמת בית הכרם ירושלים, עליהם נבנה פרויקט מגורים בן 20 דירות. המבקשת 2 מחזיקה מאז נובמבר 2004 בכל מניותיה המונפקות של החברה. לצורך מימון חלק מעלויות רכישת הקרקע, חתמה המבקשת 1 על 3 הסכמי נאמנות עם 3 נהנים, בהם גם המשיבים דנן.

3.         תחילה הגישה המבקשות תביעה אזרחית ביום 9.1.05 (ת.א. 7010/05; להלן: התיק האזרחי), ובמקביל הוגשו מספר בקשות ביניים. במסגרת התיק האמור, הגישה באת-כוח המבקשות ביום 7.8.05 "הודעה מוסכמת" להגשת כתב תובענה מתוקן. ביום 25.9.05, הגישה התובענה דנן, שעניינה זהה לתביעה האזרחית שהוגשה - והפעם על דרך של המרצת-פתיחה.

            ביום 23.11.05, הוגשה מטעם המבקשות "בקשה לאיחוד הדיון" בתיק האזרחי ובהמרצת-הפתיחה דנן (בש"א 3819/05). בבקשה זו טענו המבקשות, כי בתחילה הוגשה התובענה במסגרת סדר דין רגיל, שכן הכוונה המקורית היתה לתבוע במסגרתה גם סעדים כספיים, אך בעת הזו, טרם ניתן לכמת את נזקי המבקשות. משכך, טענו, כי על מנת להימנע מהגשת 2 תובענות לסעדים כספיים, וכדי להחיש, לפשט ולייעל את הדיון, תוקנה התובענה והומרה לתובענה לסעד הצהרתי בלבד, במסגרת המרצת-פתיחה. בהחלטתה מיום 27.11.05 בבקשה האמורה, הורתה כב' השופטת כנפי-שטייניץ על סגירה מנהלית של התיק האזרחי, וכן ציינה:

"אם בכוונת המבקשות בבקשתן לאיחוד הדיון לכך שיראו את כל הליכי הביניים בתביעה המקורית כחלק מן התובענה החדשה, דומה, לכאורה, כי הדבר הוא מובן מאליו. למען הזהירות, יצרף ב"כ המבקשות את עמדת ב"כ המשיבים לבקשתו".

לאחר שניתנה החלטה זו, הגישו המשיבים את תגובתם, בה הביעו התנגדותם לבקשה ואף טענו כי יש למחוק תובענות המבקשות על הסף. 

4.         הנה כי כן, השאלה הצריכה להכרעה הנה מהו המסלול הדיוני הראוי לבירורה של התובענה דידן. להלן פירוט טענות הצדדים בהקשר זה, כפי שנשמעו בישיבת קדם המשפט שנערכה בפני.

טענות הצדדים

5.         לטענת באת-כוח המבקשות, הדרך הראויה לבירור התובענה הנה על דרך של המרצת-פתיחה, ולדידה, אין כיום כל היגיון משפטי או אחר לפיו יש להעביר התובענה חזרה להליך של דיון אזרחי רגיל.

לדבריה, היתה זו דרישתו המפורשת של בא-כוח המשיבים דאז לשנות את סדר הדין להמרצת-פתיחה, והדבר בא לידי ביטוי הן במכתבו מיום 12.1.05 והן בתגובתו לבקשת המבקשות לצו מניעה זמני (בש"א 8302/04) מיום 2.1.05. אי לכך, מנועים היום המשיבים מלהעלות טענות אחרות. לשיטתה, הרקע לשינוי מתכונת התובענה נעוץ גם באלה: העובדה ש-2 נתבעים נמחקו מן התיק האזרחי; כי המחלוקת העיקרית העומדת בבסיס התובענה נעוצה בשאלה האם שילמו המשיבים את התמורה שהיו צריכים לשלם, אם לאו; ו"הלחץ והנזקים הגדולים", כלשונה, אשר נגרמים למבקשות כל עוד רובצת הערת אזהרה לטובת המשיבים על המקרקעין הנדונים.

היא חתמה דבריה בכך, שכעת, וכל עוד לא נמכרה הדירה נשוא הסכם הנאמנות, טרם נתגבשו כלל נזקי המבקשות, ולפיכך, אם תתנהל התובענה על דרך של תביעה אזרחית, תידרשנה המבקשות להגיש בקשה לפיצול סעדים, ולאחר מכן - תובענה הכוללת סעד כספי.

6.         עמדתו של בא-כוח המשיבים שונה. לדידו, ראוי התיק להתברר במסגרת התיק האזרחי, ולטענתו, המבקשות מנסות למעשה להימנע מתשלום אגרה, בחוסר תום לב. להלן תמצית טענותיו:

בראשית טען, כי באת-כוח המבקשות סומכת טענותיה על מכתב פנימי של בא-כוח המשיבים דאז, אך מעולם לא הוגשה בקשה מוסכמת לשינוי ההליך, וכל שהוסכם היה להגיש אורכה להגשת כתב תביעה מתוקן במסגרת התיק האזרחי. מה גם, שכאמור, הוחלף בא-כוח המשיבים, ובאי-כוחם הנוכחיים סבורים אחרת ממנו לחלוטין. שנית, ולגופו של עניין, טען, כי המחלוקת בתיק הנה עובדתית, סבוכה ומצריכה בירור מעמיק, וכוללת אף טענות תרמית, ולפיכך כלל אינה ראויה להתברר במתכונת של המרצת-פתיחה. ולבסוף, באשר לסוגיית פיצול הסעדים, טען, כי גם כתב התביעה המקורי לא כלל  סעד כספי, וממילא, לשיטתו, אין מקום לטענה כי נזקי המבקשות טרם נתגבשו, שהרי ככל שהיתה הפרה, הפיצוי בגינה נקבע ביום ההפרה.   

דיון

7.         מעיון בטענות הצדדים ובחומר המונח לפני, הגעתי למסקנה כי הגשת המרצת-הפתיחה איננה ההליך הראוי לבירור התובענה דנן, ואשר על כן, יש להורות על בירור התובענה במסגרת התיק האזרחי. להלן אבאר.

8.         ראשית יובהר, כי מן הבחינה הפרוצדוראלית-טכנית, ניתן לראות את המשיבים כמי שהסכימו ל"תיקון כתב התביעה על דרך של הגשת המרצת-פתיחה", כלשון המבקשות. ודוק: מסקנה זו איננה נובעת מן המסמכים הנטענים על ידי באת-כוח המבקשות דווקא (בתגובה לבקשה למתן סעד זמני, למשל, ציין בא-כוח המשיבים דאז, כי הדרך הנאותה לדיון בבקשה למתן סעד זמני הנה הגשת הליך עיקרי של המרצת-פתיחה, כלומר שלא דובר שם על התובענה העיקרית). מכל מקום, בבקשה מיום 29.6.05, אותה הגישו המבקשות לכב' השופט שפירא במסגרת התיק האזרחי, צוין בפירוש כי " נוכח מהות התביעה (סעד הצהרתי) הוחלט לתקן את מסלול התובענה מתביעה רגילה להמרצת-פתיחה" (סעיף 9). לאחר מכן, ביום 7.8.05, הוגשה על ידי באת-כוח המבקשות הודעה מוסכמת לפיה הן תגשנה את התובענה המתוקנת ביום 1.9.05 ואילו הנתבעים, יגישו את תשובתם עד ליום 1.11.05. הילכך, נראה, כי אין מקום לטענת המשיבים לפיה מדובר היה בהסכמתם לתיקון כתב התביעה גרידא ולא לשינוי המתכונת הדיונית, ולדידי, מוטב כי לא היו מעלים אותה כלל.

יחד עם זאת, לא ניתן לומר כי המשיבים מנועים או מושתקים מלהעלות כעת טענות כנגד כשרות ההליך בדרך המרצת-פתיחה, שהרי התובענה דנן עוד בחיתוליה, ואף אין מדובר במצב בו הוגשו כתב הגנה או כתב תשובה [ראו והשוו: ע"א 137/74 פורת נ' סולומינסקי, פ"ד כח(2) 602, 605-606 (1974), שם דובר בהעלאת טענה בדבר אי כשרות ההליך בשלב הסיכומים; וכן: א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית-תשס"ג) 378].

ודוק: אין להתעלם מן העובדה, שאף המבקשות, מצדן, לא פעלו באופן הראוי ביותר בהקשר זה. התרשמותי הנה, כי הודעתה על כוונתה להגיש כתב תביעה מתוקן בדמות המרצת-פתיחה, "הובלעה" בין שורות בודדות בבקשתה האמורה. ייתכן גם, כי זוהי הסיבה אשר הביאה את באי-כוח המשיבים להסכים, מבלי משים, לבקשת המבקשות, בקשה אשר נחזתה כבקשה ל"תיקון כתב התביעה". למען הסר ספק, אדגיש, כי ברי, שאין בכך כדי לפטרם מהסכמתם זו. מכל מקום, טוב היו עושים שני הצדדים לו היו מביאים לפתחו של בית המשפט הודעה מוסכמת ברורה המציינת מפורשות כי בכוונתם להמיר ההליך להמרצת-פתיחה.

משהובהר עניין זה, אפנה כעת לבחינת המחלוקת המהותית הניצבת בפנינו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ