אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ 4190/05

החלטה בתיק הפ 4190/05

תאריך פרסום : 21/08/2007 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
4190-05
06/10/2005
בפני השופט:
יעקב צבן

- נגד -
התובע:
MOTOROLA CREDIT CORPORATION
עו"ד דנציגר קלגסבלד ושות'
הנתבע:
1. CEM CEMGIZ UZAN
2. INCIDENTALLY LIMITED

עו"ד חיים צדוק ושות'
החלטה

1.   בקשה להתפטרות מייצוג המשיבה 2 אשר הוגשה על ידי משרד עורכי דין חיים -צדוק (להלן: "משרד צדוק").

ביום 2.6.05 הוגשה בקשה בדרך של המרצת פתיחה, לאכיפת פסק חוץ של בית המשפט הפדרלי בניו יורק מיום 31.7.03 אשר אושר על ידי בית המשפט הפדרלי לערעורים בפסק דינו מיום 22.10.04. עניינו של פסק החוץ הוא בחיובו של המשיב 1, אזרח תורכיה, לשלם למבקשת סכום של למעלה משני מיליארד דולר ארה"ב. המשיבה 2 הינה חברה פרטית  המאוגדת באי Guernsey והנמצאת בשליטת המשיב 1, ועל שמה רשומה יאכטה בשם Be Mine העוגנת כיום בנמל אילת. במסגרת ההליך העיקרי עתרה המבקשת להצהיר, כי פסק החוץ אכיף בישראל וכי ניתן לממשו לא רק כלפי המשיב 1, אלא גם כלפי המשיבה 2.

2.         משרד צדוק ייצג את המשיבה 2 בבקשה לסעד זמני בה נדונה בקשת המבקשת למינוי כונס נכסים זמני לספינה ולמתן צווי מניעה זמניים (בש"א 1803/05). לטענת משרד צדוק, הייצוג בהליך הזמני היה על פי ייפוי כוח אשר הוגבל לייצוג בהליך הזמני בלבד. משנסתיים ההליך, ניתקה המשיבה 2 כל קשר עם משרד צדוק, ונציג המשיבה 2 מסר להם כי אזלו האמצעים הכספיים שעמדו לרשותם. כן הודיע קברניט האוניה, אשר שימש כמצהיר מטעם המשיבה 2 בהליך הזמני, כי הוא עצמו הגיש לאחרונה תביעה לשכר עבודה נגד המשיבה 2 ולפיכך לא יוכל להמשיך ולשתף פעולה בתיק זה, לאור אפשרות קיומו של ניגוד עניינים. משכך, לאור אובדן הקשר עם המשיבה 2, היעדר הרשאה לייצוג בתיק העיקרי, היעדר הנחיות ברורות לגבי הטיפול הנדרש בתיק והיעדרו של מצהיר מטעם המשיבה 2, אין משרד צדוק יכול להמשיך בייצוג המשיבה 2.

3.         המבקשת מסרה בתגובתה כי היא מותירה את ההחלטה בבקשת ההתפטרות לשיקול דעתו של בית המשפט ובלבד שאם בית המשפט יחליט להתיר למשרד צדוק להתפטר מייצוג, תישאר כתובת משרד צדוק ככתובת להמצאת כתבי בי דין למשיבה 2. בית המשפט אשר דן בבקשה למתן סעדים זמניים, ציין כי פעולות המשיבים נעשות לשם התחמקות מנושים וניסיון למלט נכסים. משכך, טוענת המבקשת, כי תשובת המשיבה 2 למשרד צדוק לפיה אזלו האמצעים הכספיים להמשך ייצוגה, אינה אלא ניסיון נוסף להקשות על המבקשת לממש את פסק החוץ שניתן לזכותה ולהימלט מן הדין.

4.         בדיון בבקשה שהתקיים בפני ביום 15.9.05, הוסיף וטען עורך דין מינא ממשרד צדוק כי ייפוי הכוח שניתן למשרד צדוק מאת המשיבה 2 (להלן: "ייפוי הכוח") שולל במפורש את האפשרות כי משרד צדוק ישמש כתובת להמצאת כתבי בי דין ומשרדם מעולם לא היווה כתובת להמצאה. עובדה זו נמסרה לב"כ המבקשת כבר במכתב שנשלח ממשרד צדוק ביום 9.6.05. מעבר לכך, בידי המבקשת כתובת המשיבה 2 באי Guernsey ומשכך אין מדובר בצד אשר לא ניתן לאתרו, וגם בית המשפט בהחלטה בענין הסעד הזמני קבע כי ההמצאה לקברניט (ולא למשרד צדוק) כמוה כהמצאה למשיבה 2. מעל הכל, המשיבה 2 אינה עוד בקשר עם משרד צדוק, והמצאת כתבי בי הדין לחו"ל תחייב אותה לשאת בעלויות ההמצאה.

5.         מנגד טען ב"כ המבקשת, כי טענת משרד צדוק לפיה ייצוגם הוגבל רק לסעד הזמני, אינה מעוגנת במציאות. בפועל הומצאו כתבי בי דין הנוגעים להליך העיקרי למשרד צדוק ואלה לא הוחזרו, ואם לא די בזאת הרי שמשרד צדוק הגישו בקשה להארכת מועד להגשת תשובה בתיק העיקרי, מה שמוכיח כי הייצוג חל גם על ההליך העיקרי. בחינת לשונו של ייפוי הכוח מובילה לאותה מסקנה. סעיף 2 לייפוי הכוח מסמיך את משרד צדוק לטפל גם במניעת קבלת פסק דין בהיעדר הגנה, היינו, ייצוג בהליך העיקרי. גם טענת משרד צדוק בדבר הגבלת האפשרות לקבל כתבי בי דין אין בה כדי להועיל, מקום בו עורך הדין מופיע בהליך מסוים. באשר לטענת משרד צדוק לפיה בית המשפט קבע בהחלטתו בעניין הסעד הזמני כי המצאה לקברניט הינה המצאה כדין, הרי שאין בהחלטה זו כדי ללמד דבר באשר לכשרות ההמצאה למשרד צדוק. לאור האמור, ובהתחשב בנסיבות, ובשל החשש כי לא ניתן יהיה לאתר את קברניט האוניה, ולאור ניסיונות ההתחמקות של המשיבה 2 מן ההליך יהא זה מוצדק להותיר את כתובת משרד צדוק ככתובת להמצאת כתבי בי דין.

6.         בין לבין, חלף המועד להגשת תשובת המשיבה 2 ואין חולק כי מתן פסק דין בהיעדר תשובה, ייתר את הדיון בבקשה. והשאלה העולה היא, האם המצאת הבקשה למשרד צדוק היוותה המצאה כדין.

דיון

7.         תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 קובעת כי המצאה תהא, ככל האפשר, לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה, די בהמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, די בהמצאה לעורך הדין, למתמחה, או בהנחה במשרדו, אלא אם הורה בית המשפט אחרת. ההלכה בנוגע לסיפת תקנה 477 קובעת כי אין הכרח בקיומה של הסמכה מפורשת לעורך הדין על מנת לקבל כתבי בי דין בשם לקוחו, ודי שהוא פועל אותה עת כעורך-דין של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי-בי-דין בשמו (ע"א 23/83  סוזן ריטה יוחימק ואח' נ' תרז קדם ו-2 אח', פ"ד לח (4) 309 (להלן: "יוחימק"), עמ'  313-314).

8.         השאלה הראשונה היא האם משרד צדוק ייצג את המשיבה 2 בהליך העיקרי. ייפוי הכוח בענייננו מסמיך את משרד צדוק לייצג את המשיבה 2 בהליך הזמני. לאחר פירוט ההרשאה לפעול בהליך הזמני מוסיף ייפוי הכוח, וכלשונו:

"And they shall be entitled:

...

2. In edition, the Attorneys shall be entitled to submit a statement of defense or other pleadings, such as applications for extension of time to file a defense, as may be necessary to avoid the entry of a default judgment against the undersigned in such proceedings, including any claim for a permanent injunction or any other permanent relief wich may be submitted in connection with the yacht " Be Mine" in such proceedings"

ייפוי הכוח מסמיך את משרד צדוק, בין השאר, להגיש כתבי הגנה, בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, עשיית כל פעולה שיש בה כדי למנוע מתן פסק דין בהיעדר או מתן צו קבוע. מכאן, שאין לקבל את טענת משרד צדוק לפיה ייפוי הכוח מרשיאם רק בהליך הזמני. טענת משרד צדוק איננה ברורה גם לנוכח הצהרתם המפורשת בבקשה להארכת מועד להגשת תשובה אשר הוגשה בתיק העיקרי. בבקשה זו שהוגשה ביום 29.6.05, צוין אמנם כי למשרד צדוק יש ייפוי כוח מוגבל שאינו מאפשר להגיב לגופו של עניין, אולם העיקר הוא עצם הבקשה ליתן למשיבה 2 ארכה להגשת תשובה לבקשת המבקשת לאכיפת פסק חוץ בהליך העיקרי (ה.פ. 4190/05) "וזאת עד ליום 15.9.05". ראשית, עצם הגשת הבקשה יש בה להראות כי משרד צדוק היווה כתובת גם לתיק העיקרי. שנית, מהות הבקשה מלמדת כי המשיבים מודעים להליך העיקרי ולצורך להתגונן בו, ובבקשה עצמה מקופלת התחייבות להגיש התשובה עד יום 15.9.05.

9.         גם אם הייתי מגיע למסקנה אחרת לא היה בכך כדי להועיל למשיבים. משמעות המונח "עורך דין" לצורך תקנה 477 הינה רחבה יותר ממשמעות המונח לצורכי ייצוג. כך למשל, אין צורך בקיומו של ייפוי כוח כדי להקים את סמכות עורך הדין לקבל כתבי בי דין. תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, היא הדורשת הגשת ייפוי-כוח לבית המשפט. אך הוראה דיונית זו, שיכולה לשמש מניעה לפעולת עורך-דין בבית-משפט ללא ייפוי-כוח בכתב, אינה יכולה לפגוע ביחסי שולח ושלוח, אם כאלה נוצרו בדרך אחרת ( יוחימק, בעמ' 315-316). במקרה האחרון קבע בית המשפט כי לצורך תקנה 477, די שמקבל ההמצאה יהיה עורך הדין של הנמען, ואין התקנה דורשת, שיהא מוסמך לייצג את מרשו בבית המשפט דווקא. ( שם, שם). מלשון התקנה גם לא עולה צורך שעורך הדין המסוים ייצג את הנמען דווקא בעניין נשוא הסכסוך (ע"א (ירושלים) 6471/99 ס.ט.ס. אלקטרוניקה נ' BLOMBERG, תק-מח 2000 (1) 57, עמ' 58). לאור האמור, גם אם הייתי מקבל את טענת משרד צדוק לפיה הוא לא ייצג את המשיבה 2 בהליך העיקרי, הוא היווה "עורך דין" לצורך תקנה 477.

10.       סעיף 5 לייפוי הכוח שולל את סמכותו של משרד צדוק לקבל כתבי בי דין עבור המשיבה 2, והשאלה היא מה דינה של הגבלה כאמור. בעניין זה נקבע כי פעולתו של שלוח לפני ערכאות השיפוט חייבת להיות מעוגנת בהרשאה מפורשת (סעיף 5(א) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965), ומשניתנה הרשאה, הרי בכוחו של השולח להגבילה, ואם נקבעה הגבלה מפורשת, אין ממילא אפשרות להסתמך על ההרשאה הכללית המשתמעת כאילו מנושא השליחות, כדי להרחיב את החובה אל מעבר לסייג המפורש שנקבע בהרשאה (בש"א 33/87 דוד אוסטפלד נ' משה בהירי, פ"ד מד (3) 221, עמ' 222-223). אציין בנקודה זו, כי אינני מקבל את טענת ב"כ המבקשת לפיה משרד צדוק קיבלו את מסמכי בי הדין ולא החזירום. המבקשת אינה חולקת כי ביום 9.6.05 היא קיבלה מכתב ממשרד צדוק בו הם הודיעוה כי הם אינם מוסמכים לקבל כתבי בי דין עבור המשיבה 2. אלא, שלטענתה למרות המכתב המשיך משרד צדוק לקבל את כתבי בי הדין ללא מחאה. לדעתי, די היה במכתב משרד צדוק מיום 9.6.05 ואין לומר כי לאחר כל המצאה היה עליו לשלוח מכתב נוסף. בנוסף, ידוע כי מי שמקבל את כתבי בי הדין במשרדים אינו עורך הדין הבקיא בדיני ההמצאה, כי אם פקיד הקבלה אשר שם חותמת ותו לא, ובכך בלבד אין כדי ללמד על הסכמה לקבל כתבי בי דין מקום בו נשלח מכתב מפורש המודיע לצד שכנגד על הגבלת הסמכות.

כאן מבקש ב"כ המבקשת להסתמך על פסק הדין בעניין אוסטפלד (ע"א 694/86 אוסטפלד נ' בהירי, פד מא (1) 780 (להלן: "אוסטפלד"), 783). לטענתו, מפסק הדין עולה כי אפשרות הגבלת עורך הדין מלקבל עבור לקוחו כתבי בי דין, הינה אך ורק לגבי כתבי בי דין הקשורים להליך אחר, ולא לכתבי בי הדין הקשורים לאותו הליך. אכן, נראה שלכך נתכוון בית המשפט באמרו את הדברים הבאים:

"אין כל מניעה להסמיך עורך דין לנקוט הליך שיפוטי עבור שולחו ולשלול את כוחו לייצג את השולח בהליך שיפוטי אחר הננקט נגדו. ודוק: כוונת הדברים היא לשני הליכים נפרדים ושונים זה מזה ולא לפעולות הננקטות במהלך הליך התלוי ועומד בין אותם צדדים" ( שם, שם).

אולם במקרה זה, אינני נדרש להכרעה בשאלה האם אכן זוהי ההלכה הנוהגת. ראשית, בענין אוסטפלד נאמרו הדברים על רקע הנסיבות הספציפיות של המקרה, לפיהן קבע בית המשפט כי לכך נתכוונו הצדדים, ואף עורך הדין הסכים כי ההגבלה היתה רק להליך אחר ולא לאותו הליך. שנית, על פסק דין אוסטפלד הוגש ערעור (בש"א 33/87 הנ"ל) ובית המשפט חזר על הכלל כי ניתן להגביל בייפוי כוח את האפשרות לקבל כתבי בי דין עבור הלקוח, אך בית המשפט לא סייג את הכלל רק לפעולות הננקטות במסגרת הליך אחר, אם כי קביעה שכזו רצויה.

אינני נדרש להכרעה בשאלה זו במקרה זה, היות ובמקרה זה הגיש משרד צדוק בקשה להארכת מועד להגשת תשובה בהליך העיקרי. בעניין זה נאמר כי יש והמועד לעשיית פעולה שבסדר הדין אינו מתחיל, הואיל וההמצאה לא היתה כדין, אך בקשה להארכת מועד כמוה כהודאה שהיתה המצאה כדין וכוויתור על כל טענה כלפי ההמצאה (י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995), עמ' 887.

סיכום

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ