ת"א, ה"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
394-00,395-00,375-00,1455-00,51-01
27/02/2005
|
בפני השופט:
ר. ג'רג'ורה
|
| - נגד - |
התובע:
1. נתן אושרי
2. עופר אושרי
3. נועם אושרי
4. אושרי יולינה
עו"ד מ. עזורה ואח'
|
הנתבע:
1. בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ
2. בנק איגוד לישראל בע"מ
3. הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ
4. בנק טפחות לישראל בע"מ
5. ארגיש להשקעות בע"מ
6. עירית אשקלון
7. שירלי אושרי
8. הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ
עו"ד יוסף ברינט ואח'
עו"ד שפורן ואח'
עו"ד וולפסון ואח'
עו"ד נשיץ ואח'
עו"ד מר נתן אושרי
עו"ד משה קלדרון
עו"ד משה קשת ואח'
|
| החלטה |
1. המבקשים
בה.פ. 394/00, להלן:
"המבקשים", עתרו לבית המשפט במסגרת
ה.פ.
394/00 (מתוקנת), להצהיר שהליכי מימוש משכנתא שננקטו על ידי המשיב מס'
1, להלן:
"הבנק", במסגרת תיק הוצל"פ
02-08753-00-3 כנגד המשיבה מס'
5, להלן:
"ארגיש", לא יכולים לחול על מספר נכסים כמפורט בס'
1 לעתירה להלן:
"הנכסים", וכי נכסים אלה אינם משועבדים לבנק. עוד ביקשו המבקשים שבית המשפט יצהיר כי הליכי מימוש המשכנתא מטעם הבנק, במסגרת אותו תיק ובקשר לנכסים, הם בטלים ומבוטלים.
בתצהיר שצורף בתמיכה ציין מר עופר אושרי, המבקש מס'
2, להלן:
"עופר", בס'
3 לתצהירו, כי הבנק
"פוגע בקניני ללא שהוכח כלפי כל חבות ו/או חוב...". בס'
5 לתצהירו הוסיף וטען כי מימוש הנכסים
"נעשה בניגוד לכל דין ו/או הסכם"
הבנק הגיש תצהיר תשובה לעתירה,
נ/17, חתום על ידי מר כתב, להלן:
"המנהל", בו פירט את מערכת היחסים בין הבנק לבין המבקשים, וצירף מסמכים התומכים בעמדת הבנק, להלן:
"התצהיר".
2. יתר בעלי הדין המפורטים בכותרת הגישו תביעה ועתירות המתיחסות לחלק מהנכסים. הדיון בכל התיקים אוחד ואנו נמצאים בשלב של שמיעת הראיות וחקירת העדים.
3. בחקירה הנגדית שהתקיימה ביום
4.11.04 נחקר המנהל על תצהירו ונשאל ע"י ב"כ המבקשים, בין היתר, שאלות בקשר לצעדים שנקט הבנק בכל מערכת היחסים בינו לבין המבקשים והחברות שבשליטתם. במהלך החקירה הנגדית שאל עו"ד עזורה את המנהל "אם הוא ראה פעם דו"ח בכמה נמכרו הנכסים ע"י עורך דין מטעמכם, (מטעם הבנק)". לשאלה זו התנגד עו"ד ברינט מהנימוק שהשאלה אינה רלוונטית למחלוקת נשוא הדיון מאחר והתביעה הכספית מתנהלת בפני כב' השופט עמית. עוד טען עו"ד ברינט כי בדיון המתנהל בפניי "יש מחלוקת בין הבנק שלנו שטוען שהנכס משועבד לטובתו ושלושה בנקים אחרים שטוענים שהנכסים משועבדים לטובתם וגברת שירלי הטוענת שהנכס שלה אינו משועבד בכלל", ולכן ביקש עו"ד ברינט שהחקירה הנגדית תתרכז בשאלות לעניין זה. ראה תחילת החקירה הנגדית של העד החל מסוף ע'
113 והמשך בע'
114 עדע'
115.
עו"ד עזורה ביקש לדחות את ההתנגדות. נימוקי ההתנגדות ותשובתו של עו"ד ברינט מפורטים בש'
8 עד
24 בע'
114.
לאחר ששמעתי את טענות באי כח הצדדים בעניין זה, החלטתי לדחות את ההתנגדות וקבעתי כי הנימוקים יינתנו בפסק הדין. בעקבות החלטה זו, המשיך עו"ד עזורה לחקור את המנהל. במהלך החקירה נשאל המנהל אם היה לבנק פיקוח מלא וצמוד על הפרוייקטים ובאיזה מידה פיקוח זה היה צמוד. גם לשאלות אלה על אופן והיקף הפיקוח של הבנק התנגד עו"ד ברינט מהנימוק שהשאלות אינם רלוונטיות ויש בכך משום שינוי חזית. מאחר והשעה היתה
17.15, והתיק קבוע משעה
9.30 עד שעה
17.00, לא הייתי מוכן לשמוע טיעונים מכל באי כח הצדדים, שרצו להתיחס להתנגדותו של עו"ד ברינט. החלטתי כי על הצדדים להגיש סיכומים בכתב בעניין ההתנגדות, ואכן הסיכומים הוגשו.
4. עיינתי בטענות באי כח הצדדים ובפסיקה אליה הפנו.
השאלה העומדת להכרעה היא האם השאלות ששאל עו"ד עזורה, יש בהן משום
שינוי חזית ובאיזה מידה השאלות רלוונטיות. אכן נכון הוא שבית המשפט לא ירשה חריגה מהשאלות שבמחלוקת, (שינוי חזית) או לשאול שאלות לא רלוונטיות, אך לדעתי, השאלות והחקירה בנושא מערכת היחסים בין המבקשים לבין הבנק אינן מהוות שינוי חזית או הינן בלתי רלוונטית.
כפי שסוכמה בספרו של כב' השופט קדמי,
על הראיות, חלק שלישי, מהדורה משולבת ומעודכנת, תשס"ד - 2003, בע'
1693 קובעת:
"בהתחשב במטרה והתכלית של החקירה הנגדית, מתירים לבעל דין להרחיב את החקירה בכל הקשור לתוכנה, ככל שהמושגים 'רלוונטיות' ו'מהימנות' סובלים ומתירים זאת ומגלים גמישות בכל הקשור לפרק הזמן הנדרש למיצויה. הגבלת החוקר בחקירה שכנגד - עלולה לפגום פגימה של ממש במשקלה של העדות כולה. עם זאת... על בית המשפט למנוע גלישה אל מעבר לדרוש באופן סביר גם כשמדובר בחקירה שכנגד".
על פי המבחן הנ"ל, לא נראה לי כי השאלות חורגות מהמותר, ואינן מהוות שינוי חזית. המבקשים טענו בעתירתם שאין לבנק שום זכות לממש את המשכנתא, וכי הבנק פוגע בקנינם הפרטי, ודי בטענות אלה כדי להצדיק את החקירה הנגדית והשאלות שנשאלו. לא התעלמתי מטענותיו של עו"ד ברינט שקיים הליך אחר המתנהל בפני כב' השופט עמית, אך אין בכך כדי לשלול מהמבקשים את הזכות לחקור את המנהל בנושא המפורט לעיל.
על כן אני דוחה את ההתנגדות ומרשה לעו"ד עזורה להמשיך בשאלות בחקירה הנגדית, ככל הדבר רלוונטי להבהיר את טענותיו כפי שהועלו בהמרצת הפתיחה המתוקנת.
5. אני מנצל הזדמנות זו כדי לתקן שיבוש בציון מוצגי הבנק: התצהיר של העד סומן
נ/17. באותה ישיבה הוצג מסמך אחר מיום
14.2.1999 שכותרתו
"הערכת שווי חלק ממקרקעין..." גם מסמך זה סומן
נ/17. אני מתקן בזה את הסימון כדלקמן:
התצהיר של מנהל הבנק ישאר עם הסימון
נ/17 ואילו המכתב של הערכה יסומן
נ/17/א. תיקנתי את הסימון במקור, ציינתי את תאריך התיקון,
25.2.05, וחתמתי לידו.
6. סוף דבר
אני דוחה את ההתנגדות. הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין הליך זה יישקלו עם מתן פסק הדין.
ניתנה היום י"ח ב אדר א, תשס"ה (27 בפברואר 2005) בהעדר ב"כ הצדדים. המזכירות תמציא העתק החלטה זו לב"כ הצדדים בפקס.
ר. ג'רג'ורה, שופט
הקלדנית - אתי באזוב