אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ 263/05

החלטה בתיק הפ 263/05

תאריך פרסום : 26/07/2007 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
263-05
10/04/2007
בפני השופט:
דיאנה סלע

- נגד -
התובע:
1. מועצה אזורית בנימינה
2. מינהל מקרקעי ישראל

הנתבע:
משה מרציאנו ת.ז. 50211432
החלטה

1.         בפניי שתי בקשות שונות שהגישו המבקשים למחיקה על הסף של התובענה שהגיש המשיב למתן פסק דין הצהרתי, לפיו הוא זכאי להרשם כבעל זכות הבעלות או כחוכר לדורות במקרקעין הידועים כחלקה 2 בגוש 10266 (להלן: המגרש), בטענה כי קיים השתק שיפוטי, השתק עילה והשתק פלוגתא ביחס לטענות המשיב (להלן: מרציאנו), לאור פסק הדין המפורט והמנומק שנתן כב' השופט יעקובי שווילי בה"פ 30050/97, בענין שמעוני נגד מנהל מקרקעי ישראל, המועצה המקומית בנימינה ומשה מרציאנו ביום 27/9/04 (להלן: ענין שמעוני).

2.         מרציאנו דוחה את טענות המבקשים מכל וכל. לשיטתו, נדונו זכויותיו בענין שמעוני כשאלת אגב, והדיון בהם התמצה בשאלה אם יש לו זכויות המהוות חסם לתביעתו של שמעוני. קביעות בית המשפט באותו ענין אינן מהוות אפילו השתק פלוגתא, לא כל שכן השתק עילה. גם בטענת המבקשות בדבר השתק שיפוטי אין ממש, מאחר שהוא אינו טוען טענות סותרות בשתי הערכאות, או טענות בחוסר תם לב, ואין למנוע את גישתו לערכאות.

העובדות הצריכות לענייננו

3.         א. ביום 5.2.97 הגיש שמעוני המרצת פתיחה במסגרתה ביקש להצהיר שעל מינהל מקרקעי ישראל, המבקש 2 בבקשה זו, (להלן: המינהל), לחתום עמו על חוזה פיתוח לגבי המגרש, לאסור עליו לחתום על חוזה עם מרציאנו לגבי המגרש, וכן להצהיר שהחלטת המבקשת 1, מועצה מקומית בנימינה, (להלן: המועצה) להמליץ בפני המנהל להחכיר למרציאנו את המגרש בטלה.

      בתשובתו לטענותיו של שמעוני, הכחיש מרציאנו את גרסתו של שמעוני, טען שאין לו זכויות במגרש וכי דווקא מרציאנו זכאי להירשם כחוכר המגרש. בין היתר טען שחוזה מכירה של מבנה הקיים על המגרש בין המועצה לבינו מיום 2.5.73, כלל גם את מכירת הזכויות במגרש, כי שילם את מלוא התמורה עבור המבנה, וכי עשה שימוש במבנה ובמגרש כמנהג בעלים.

מרציאנו לא ביקש סעד לזכותו אלא רק דחייה של תביעתו של שמעוני, וכך עשה גם בסיכומיו.

ב. לצורך הדיון בתביעתו של שמעוני, בחן בית המשפט בהרחבה את הראיות שהובאו גם לעניין זכויותיו של מרציאנו, התייחס למהימנות העדויות, למשמעות המסמכים ולעמדת המנהל והמועצה בזמנים שונים, וקבע, בפסק דינו המנומק, כי ההסכם של מרציאנו עם המועצה מיום 2.5.73 בוטל כדין, כי מרציאנו לא קנה קרקע כלשהי ואינו זכאי לטעון לזכויות בקרקע. "לכל היותר יכולה להיות למרציאנו טענה כלפי המועצה לגבי זכויות במבנה עצמו... העולה מכל האמור עד כה, שמרציאנו אינו יכול לשמש מחסום מפני תביעתו של התובע" (ראה פסק הדין בעניין שמעוני, סעיף 14 עמ' 10, סעיף 15 וסעיף 19).

עם זאת, ציין ביהמ"ש, בהערת אגב המנמקת מדוע לא נפסקו הוצאות משפט כדלקמן:

"מרציאנו גם תובע את המגרש כולו, ואינו מפנה את תשומת לב ממ"י לכך, שלכל היותר הוא רשאי לקבל דונם בחכירה" . (סעיף 19 לפסק הדין בעניין שמעוני עמ' 13).

איש מן הצדדים לא ערער על פסק הדין והוא חלוט.

ג. בתביעה שבפניי אין מרציאנו מתייחס במפורש למגרש 63 אלא למקרקעין הידועים כחלקה 2 בגוש 10226 (להלן: המקרקעין). בית המשפט בעניין שמעוני התייחס גם לשוני זה וקבע:

"כאן המקום לעמוד על שלוש נקודות העולות מהראיות:

...ג. ההמלצה של הנהלת המועצה מיום 19/12/06 מתפרשת ע"י מרציאנו כהחכרת המגרש 63  כ ולו (כשני דונם וחצי). ואולם אין הדבר כך, משום שבהסכם מ- 2.5.73 דובר על דונם מתוך המגרש.

במכתב של ראש המועצה לממ"י מיום 8/1/97 (נספח י"ג לתצהיר מרציאנו), מתבקש ממ"י להחכיר למרציאנו את החלקות 63, 64 בגוש 10226...".

מכאן כי טענותיו של מרציאנו בענין שמעוני לא התמצו במגרש 63, לגביו ביקש שמעוני סעד, אלא התפרשו גם על מגרש 64, ונדחו על ידי בית המשפט לגופן.

דיון

4.         מעשה בית דין מהו?

" כלל מעשה בית דין ( res judicata ) מבוסס על הרעיון בדבר כוחו של פסק דין, שניתן בסיומו של הליך שיפוטי כלשהוא, להוליך לסיומה המוחלט של ההתדיינות בין הצדדים להליך או לכל מי שהוא ביחסי "קרבה משפטית"         ( privity ) עם אחד מהם, באופן שלא יוכלו עוד לחזור ולהתדיין בבתי משפט בכל עניין או שאלה שנדונו והוכרעו בפסק הדין". (ד"ר נינה זלצמן בספרה , "מעשה בית-דין בהליך אזרחי", הוצאת רמות,עמ' 3).

וכן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ