אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ 201459/05

החלטה בתיק הפ 201459/05

תאריך פרסום : 17/01/2008 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום תל אביב-יפו
201459-05
27/04/2006
בפני השופט:
אטדגי יונה

- נגד -
התובע:
עיריית תל-אביב-יפו
הנתבע:
שושנה יעקב-מהלה ואח'
החלטה

1.         העתירה העיקרית המבוקשת בתביעה זו על ידי המבקשת היא לתת צו עשה המחייב את המשיבות לשפץ בנין שבבעלותם, המצוי ברחוב דיזנגוף 94 תל-אביב (להלן - הבנין), לאחר שלא פעלו לכך בעקבות הודעת שיפוץ שהוציאה להם המבקשת, בהתאם לפרק ח' ל חוק העזר לתל-אביב-יפו (שמירת הסדר והניקיון), התש"ם-1980 (להלן - חוק העזר), שענינו: "שמירת חזיתות בתים ושיפוצם".

            לחילופין, עותרת המבקשת להצהיר על חובת המשיבים לשאת בהוצאות שיפוץ כאמור שיעשה על ידיה ולמנות את בא כוחה ככונס נכסים לצורך ביצוע השיפוץ.

2.         בפתח הדברים ביקשתי את עמדות הצדדים בשאלת הסמכות הענינית של בית משפט זה לדון בתביעה זו, כאשר האפשרויות העומדות על הפרק הן:

            א. בית משפט השלום

            ב. בית המשפט המחוזי

            ג. בית המשפט לענינים מקומיים.

3.         עמדת המבקשת היא, כי הסמכות נתונה לבית משפט זה, כיוון שהתובענה עוסקת בשאלת השימוש שיש לעשות במקרקעין (הבנין), ובהתאם לסעיף 51(א)(3) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט).

            המשיבים העלו בתגובתם שאלות נכבדות בדבר סמכותה של המבקשת לעתור לסעד כאמור, בכלל, וכלפי המשיבים, בפרט. בכך לא נעסוק בהחלטה זו.

            בשאלת הסמכות הענינית, סבורים המשיבים כי הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי, אם משום סמכותו השיורית ואם משום שדרישת השיפוץ כוללת גם הריסת חלקי בנין שונים ואין מדובר בתביעת שימוש במקרקעין תוך שמירה על גוף הנכס (בעקבות רע"א 7166/02 אלגריה נ' אברמוב, פ"ד נז(1) 337, 339).

4.         תחילה, יש לשלול את האפשרות, לפיה הסמכות הענינית היא של בית המשפט לענינים מקומיים (אפשרות זו הועלתה לדיון מלכתחילה על ידי).

            לפי דעתי, אפשרות זו היתה הראויה ביותר לאור מהותו ומטרתו של חוק העזר, אך הוראת החוק המגדירה את סמכותו של בית המשפט לענינים מקומיים, סעיף 55(א) ל חוק בתי המשפט, איננה מותירה מקום לספק, לפיה בית משפט לענינים מקומיים מוסמך לדון "בעבירות" בלבד לפי הוראות החוק והתקנות המפורטות באותו סעיף, כלומר: בפן הפלילי בלבד של מי שעובר על אותן הוראות, והתביעה דנן אינה עוסקת בכך.

5.         לדעתי, גם בית משפט השלום אינו מוסמך לדון בתביעה זו.

            הדיבר "תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין..." שבסעיף 51(א)(3) ל חוק בתי המשפט מכוון לתביעה הנוגעת לעצם החזקה או השימוש שבמקרקעין, כלומר: כאשר התובע מבקש לתפוס חזקה או לעשות שימוש כלשהו במקרקעין, או כשהוא מבקש למנוע מהנתבע להפריע לחזקה שלו ולעשיית השימוש שלו במקרקעין (השוו לענין עוולת המטרד: דברי כב' השופט ויתקון ב-ע"א 34/56 מילוא, מועדון לסופרים ואמנים נ' סיני, פ"ד 1538, בעמ' 1540, שהובאו גם ב-רע"א 4991/03 ג'מיל נ' לוי, פ"ד נז(5) 556).

            בתביעה דנן, אין למבקשת כל ענין בתפיסת החזקה או בעשיית שימוש במקרקעין, כלומר: בבנין, והדברים הללו כלל לא עומדים במרכזה ובמהותה של התביעה.

            ענינה האמיתי של המבקשת בתביעה זו היא לדאוג לכך שהמשיבים ישמרו "על המצב התקין והמראה הנאה של חזית הבית", כמאמר סעיף 53(א) שבאותו פרק ב חוק העזר והוא כלל אינו "תביעת מקרקעין" הנדונה בסעיף 51(3) האמור ב חוק בתי המשפט.

            כך או כך, בין אם תאמר, כי "התביעה היא תביעה אחרת הנוגעת למקרקעין" (סעיף 51(א)(3) סיפא ל חוק בתי המשפט), ובין אם תאמר כי זו כלל איננה "תביעה שבמקרקעין" (כך דעתי), ומכיוון שבית משפט השלום לא הוסמך בחוק לדון בתביעה מעין זו יש להחיל את סעיף 40(1) רישא ל חוק בתי המשפט ("כל ענין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט השלום"), כי אז נתונה הסמכות הענינית לדון בתביעה זו לבית המשפט המחוזי.

6.         יודגש, כי מסקנתי האמורה איננה קשורה לטיעונם של המשיבים, לפיה אין המדובר ב"שימוש במקרקעין" תוך שמירה על גוף הנכס, עקב דרישת המבקשת להריסת חלקי בנין מסוימים. ההריסה שהתבקשה (חלק מהמרפסת, הסרת חלונות וכדו') טפלה לעיקר, ואדרבא, הדרישה נועדה לשפר את גוף הנכס (הבנין).

7.         גם מבחינה ענינית, ראוי יותר בית המשפט המחוזי, ששופטיו מכהנים כשופטי בית המשפט לענינים מינהליים, לדון בתביעה בעלת "אופי מינהלי" זו.

            כך, למשל, דן בית המשפט לענינים מינהליים בעתירה כנגד החלטת רשות לפי חוק שיפוץ בתים ואחזקתם, התש"ם-1980 (סעיף 5(1) ל חוק בתי המשפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 וסעיף 15 לתוספת הראשונה).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ