החלטה בתיק הפ 1116/05 - פסקדין

1.         זוהי החלטה  לענין הסמכות המקומית לדון בתובענה. הוחלט,  כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית  לדון בתובענה , ולפיכך   תועבר אל בית המשפט  המחוזי הנכבד  בבאר שבע.

2.                   המבקשת  רכשה מן המשיבה מס' 1  (להלן:"המשיבה"), מס' מגרשים  באשדוד, בנתה עליהן דירות  ומכרה את הדירות ללקוחותיה. מכירת הזכויות מאת המשיבה  למבקשת,  בוצעה  לטענת המבקשת (בהסתמך על טענת המשיבה), ע"פ  זכיון  למכירת מגרשים  מאת המדינה.

לאחר  המכירה התברר למבקשת לטענתה,  כי המקרקעין  שנרכשו  הינם מקרקעין  בבעלות פרטית ולא בבעלות המדינה, וכי טרם  בוצעה חלוקה של המקרקעין  לחלקות,  ולפיכך,  לא ניתן בשלב  זה לבצע העברת  הזכויות במקרקעין  על שם המבקשת,  ועל שם רוכשי הדירות,  ולא ניתן אף לרשום הערות אזהרה  לטובתם.

המבקשת  עתרה  אפוא לסעדים  שונים, ובהם חיוב הנתבעת להשלים את ביצוע הפרצלציה ורישום הזכויות  על שם המבקשת, תוך  6 חודשים.

3.       נתקיימו מספר דיונים במסגרת התובענה, אך עד כה  לא נדונה הבקשה לגופה , נוכח נסיונות הצדדים  לפתור את הבעיה שנוצרה  מחוץ לכתלי  בית המשפט. יוער כי עוד בדיון הראשון,  צצו שאלות לענין הסמכות  העניינית לבית משפט זה , לדון בתובענה, ולענין התאמת ההליך לסעדים המבקשים. 

4.                   בבש"א 2915/07 מיום  11.6.07, עתרה המבקשת, להתיר לה תיקון התובענה, וצירוף המדינה כמשיבה להמרצת הפתיחה .  

5.                   בתשובתה לבקשה טענה המשיבה בין היתר כי משפט זה  נעדר סמכות עניינית, לדון בבקשה . לטענתה : "בנסיבות הענין מאחר שהתביעה  שבנידון אינה בשימוש או חזקה במקרקעין  (הדגשה במקור -ג.ג) ,  כי אם בבקשה למתן צו שיאכוף  על המשיבה לבצע  רישום של איחוד וחלוקה  של המקרקעין, הרי שהסמכות  לדון בתביעה  שכזו מצויה  אך ורק בסמכותו של ביהמ"ש המחוזי".

6.                   המבקשת לא התייחסה בתשובתה לטענה לענין הסמכות העניינית , ולפיכך  נתבקשה  להשלים תשובתה,  ולהתייחס  לסוגיה האמורה.

המבקשת טענה  בתשובתה  המשלימה,  כי: "הסעד העיקרי  המבוקש בתובענה  הוא חלוקת המקרקעין  לחלקות על מנת שאפשר יהיה לרשום  את המבקשת כבעלים  בחלקה שלה, דבר שיאפשר רישום הערות אזהרה לטובת הרוכשים.  זאת, בנוסף לסעד של אכיפת  התחייבות חוזית שנתנה המשיבה". המבקשת סברה  כי תביעתה  זו, נופלת בגדר "תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין  או בדבר חלוקתם או חלקת השימוש בהם", כלשון סעיף 51 א (3) לחוק בתי המשפט  (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984, ולפיכך, מוסמך בית משפט השלום  לדון בה.

7.                   סמכותו של בית משפט מוכרעת,  לא ע"פ מהותו של הסכסוך, אלא  על פי הסעד שאותו  מבקש התובע.

בענייננו, אחד הסעדים  המבוקשים  בתובנעה הינו, לחייב   את המשיבה, "...להשלים את רישום הפרצלציה והזכויות  על שם המבקשת בתוך פרק זמן של 6 חודשים לכל המאוחר".  סעיף 51 א (3) לחוק בתי המשפט  (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984, אכן קובע, כי בית משפט השלום  מוסמך לדון בענין חלוקת מקרקעין , ואולם הדיבור  "חלוקת מקרקעין" בסעיף 51 א (3) האמור, אין כוונתו אלא  לפירוק  שיתוף במקרקעין,  בין שותפים,  על פי חוק המקרקעין  (ר' ה"פ (ת"א) 1001/05 רובינשטין ואח'  נ'  שמואל אריאלי ואח', בר"ע (ת"א) 8602/86 לנצוט נ' לנצוט).

חלוקת  מקרקעין  שלא בדרך של פירוק שיתוף  על פי חוק המקרקעין, אינה נופלת  בגדר העניינים שבסמכות בית משפט השלום , המנויים בס"ק  51 א (3) לחוק בתי המשפט,  כי אם בגדר "...תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין", לגביהן  נקבע בסיפא של ס"ק  51 א(3), כי בית משפט השלום  לא ידון בהן.

בענייננו, מדובר כאמור בתובענה  להורות בין היתר על ביצוע חלוקה של מקרקעין  לחלקות, ויעדה הסופי  של התובענה, הינו רישום בעלותה  של המבקשת במקרקעין. סעד שכזה  אינו מצוי בתחום סמכות בית משפט זה,  ויש אפוא להורות  על העברת  התובענה אל בית משפט המחוזי  הנכבד, המוסמך לדון בה,  מתוקף סמכותו  השיורית, ע"פ סעיף  40  לחוק בתי המשפט .

8.                   בשל האמור לעיל,  ונוכח הוראת סעיף  79 לחוק בתי המשפט,  תועבר התובענה  אל בית המשפט  המחוזי  הנכבד בבאר שבע.

בנסיבות הענין , אין צו להוצאות. 

ניתנה היום יא' בחשון, תשס"ח (23 באוקטובר 2007) בהעדר  הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: