אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ 10271/99

החלטה בתיק הפ 10271/99

תאריך פרסום : 23/08/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, ה"פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
10271-99,11480-05
04/09/2005
בפני השופט:
ענת ברון

- נגד -
התובע:
רזיאל נדל"ן שותפות מוגבלת
הנתבע:
הקדש איסקנדר עוואד והנאמן על הקדש איסקנדר עוואד
החלטה

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.         בפני בקשתה של רזיאל נדל"ן שותפות מוגבלת (להלן: " המבקשת") לחייב את הקדש איסקנדר עוואד והנאמן על הקדש איקסנדר עוואד (להלן: " המשיב") לשלם לה פיצויים בסך 556,000ש"ח בגין נזקים אשר היסב לה, כך לטענתה, צו מניעה זמני שניתן בתיק בית משפט זה (הפ 10271/99, להלן: " התובענה העיקרית") לבקשתו של המשיב.

2.         וזאת יש להבהיר מייד: המבקשת אינה בעלת דין בתובענה העיקרית, וצו המניעה הזמני אשר ניתן במסגרת תובענה זו גם לא הופנה אליה:

            ביום 4/3/99 ביקש המשיב מבית המשפט ליתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, אשר יאסור על המשיבה בתובענה העיקרית, ליבא נדל"ן והשקעות בע"מ (להלן: " ליבא"), לבצע דיספוזיציות בזכויותיה בנכס מקרקעין שביפו הידוע כגוש 7015 חלקה 7 (להלן: " הנכס") (ראו בש"א 33494/99). בית המשפט (כב' השופט י' זפט) נעתר לבקשתו של המשיב והורה על מתן צו מניעה זמני כמבוקש (להלן: " צו המניעה"), בתנאים כדלקמן:

"המבקש (המשיב דכאן - ע.ב.) יפקיד, כתנאי למתן הצו הארעי, התחייבות עצמית לא מוגבלת בסכום לפיצוי המשיבה (ליבא - ע.ב.) על כל נזק שייגרם ממתן הצו, וכן ערבות בנקאית אוטונומית צמודה למדד יוקר המחיה על סך 200,000ש"ח."

            צו המניעה עמד בתוקפו משך כשש שנים, עד שביום 18/4/05 דחיתי את התובענה העיקרית ובמסגרת פסק הדין אף הוריתי על ביטול צו המניעה דנן.

3.         המבקשת טוענת כי היא זכאית להיפרע את נזקיה מתוך שתי הערובות אותן הפקיד המשיב בבית המשפט לצורך קבלת צו המניעה ועל פי החלטתו של כב' השופט י' זפט כאמור: ערבות בנקאית אוטונומית בסך 200,000ש"ח (להלן: " הערבות הבנקאית") והתחייבות עצמית אשר אינה מוגבלת בסכום (להלן: " ההתחייבות העצמית", וביחד: " הערובות").

            בהמשך לכך טוענת המבקשת כי הזכות להיפרע מן הערובות קמה לה מכוחו של הסכם מותלה למכירת הנכס עליו חתמה עם ליבא ביום 26/7/00, לפיו עם פקיעתו של צו המניעה יעברו זכויות החכירה של ליבא בנכס למבקשת, תמורת 375,000$ (להלן: " הסכם המכר המותלה"; נספח ז לבקשה). לשיטתה של המבקשת, על פי סעיף 13 להסכם זה ליבא הסבה למבקשת את כל זכויותיה לקבלת כספים כלשהם מכח הערובות ואף את הזכות להמשיך ולנהל הליכים משפטיים בקשר עם הנכס. משקיימת לליבא הזכות לחלט ערובות אלה על פי תקנה 371 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: " תקנות סד"א"), הרי שעל פי הסכם המכר המותלה באה המבקשת בנעליה לעניין זכות זו ולכן גם היא זכאית לבקש את חילוטן כאמור.    

            המשיב מצידו טוען כי למבקשת אין זכות לבקש את חילוטן של הערובות על פי תקנה 371 לתקנות סד"א, משום שאינה בעלת דין בתובענה העיקרית. לטענתו, זכות זו שמורה לליבא בלבד. יתרה מזאת, אין בכוחה של ליבא להמחות את זכותה כאמור למבקשת, משום שהתחייבותו של המשיב לשפות את ליבא הינה התחייבות אישית שאינה ניתנת להעברה על פי סעיף 1 לחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969 (להלן: " חוק המחאת חיובים").

4.         באשר לנזק, המבקשת טוענת כי רכשה את הנכס מליבא תמורת 375,000$, אך במשך כשש שנים מנע ממנה צו המניעה להחזיר לעצמה השקעה זו וליהנות מפירותיה. המבקשת אף צירפה לבקשתה חוות דעת של שמאי מקרקעין אשר העריך את נזקיה בסך 556,000ש"ח (נספח ח לבקשה).

            לעומת זאת, המשיב טוען כי בעת שחתמה על הסכם המכר המותלה ידעה המבקשת על אודות קיומו של צו המניעה, ולכן היא אינה יכולה להישמע כיום בטענה כי צו זה היסב לה נזקים.

חילוט ערבות ועירבון- המסגרת הנורמטיבית

5.         על פי תקנה 364 לתקנות סד"א בית המשפט לא יתן סעד זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית וערבות מספקת לפיצוי בגין כל נזק שייגרם כתוצאה ממתן הצו; וכאשר הצו מבוקש במעמד צד אחד - גם עירבון בסכום שלא יעלה על 50,000 ש"ח, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.

            אציין כי בענייננו לא קבע כב' השופט י' זפט מהו העירבון ומהי הערבות מתוך הערובות שהעמיד המשיב. עם זאת, על פי תקנה 1 לתקנות סד"א ערבות בנקאית יכולה לשמש גם כעירבון, ומאחר שעסקינן בסעד זמני במעמד צד אחד המחייב הפקדת עירבון ובית המשפט לא ציין טעמים מיוחדים להגדלת העירבון מעל לסכום של 50,000 ש"ח, נראה כי נכון לראות בערבות הבנקאית כמשמשת הן כעירבון בגובה 50,000ש"ח והן כערבות בגובה 150,000ש"ח.  

6.         תקנה 371 לתקנות סד"א קובעת את סמכותו של בית המשפט להורות על חילוטן של ערובות אלה עם פקיעתו של הצו הזמני, כדלקמן:

"(א)           פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענותיהם, להורות על חילוט העירבון, כולו או מקצתו, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו, לטובת מי שאליו מופנה הצו, אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא הייתה סבירה בנסיבות העניין; חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם.

(ב)            חילוט העירבון אינו גורע מזכותו של מי שהעירבון חולט לטובתו להיפרע בשל נזקיו, באמצעות הערובה במסגרת ההליך או בדרך של הגשת תובענה חדשה לפי כל דין, ובלבד שלא ישולם פיצוי יתר." (ההדגשות שלי- ע.ב.).

            נמצאנו למדים כי התקנה מבחינה לעניין החילוט בין העירבון לבין יתרת הערובה, שהיא הערבות.

            סעיף קטן (א) קובע כי בית המשפט רשאי לחלט עירבון מקום בו הוא סבור כי הבקשה למתן הצו הזמני לא היתה סבירה בנסיבות העניין, וכי נגרמו למי שהצו הופנה אליו נזק או הוצאות עקב נתינתו. חילוט העירבון אמנם אינו תלוי בהוכחת גובהו של נזק זה, להבדיל מעצם קיומו, אך עם זאת על המבקש לחלט את העירבון להציג בכל זאת כמות מינימאלית של ראיות להוכחת גובה הנזק גם אם לא במאזן ההסתברויות הנדרש במשפט אזרחי דרך כלל (ראו: רע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ ואח' נ' ברום תעשיות טקסטיל (1993) בע"מ, פ"ד נז (3) 727, בעמ' 733).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ