אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ 1007/04

החלטה בתיק הפ 1007/04

תאריך פרסום : 18/10/2007 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1007-04
01/06/2005
בפני השופט:
אברהם אברהם

- נגד -
התובע:
עוה"ד מרדכי דגני בתור כונס נכסים לנכסי "היוגב" - מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ
הנתבע:
1. חייטוב הללה
2. חייטוב בן עמי
3. חייטוב שי
4. חייטוב ורד
5. היוגב מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

החלטה

1.         השאלה העומדת לדיון - האם יש לראות בהחלטה פלונית שיצאה מלפני 'המשקם' משום 'פסק משקם', כמשמעו בחוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב-1992 ('חוק ההסדרים' או 'החוק'), שאז ניתן לבקש את ביטולו מבית המשפט, או שמא עניין לנו בהחלטה שאיננה כזו, שאז על המבקש להמתין עד תומו של הליך בפני המשקם, בטרם יבקש את ביטולה.

2.         בשנת 1988 נתמנה עוה"ד מ' דגני (הוא המבקש, ולהלן נכנה אותו גם 'הכונס') כונס נכסים על נכסי מושב היוגב (הוא המשיב הפורמלי, ולהלן נכנהו 'המושב'), לשם אכיפת חובות המושב (לפי אגרת חוב) לבנק החקלאות לישראל בע"מ.

3.         המשיבים 1-2 היו (בטרם הלכו לבית עולמם) חברי המושב. בשנת 1995 הם פנו לכונס הנכסים וביקשוהו כי יאשר לבנם ולרעייתו (משיבים 3-4) קבלת משק פלוני במושב. בתשובתו הפנה הכונס את תשומת ליבם לקיומו של כינוס הנכסים, והזמינם להציע מחיר, אותו ישלמו על מנת לרכוש את הנכס. ראו כך המשיבים 1-2, ופנו לעוה"ד ע' סולומונוב, מי שנתמנה 'משקם' לפי 'חוק ההסדרים' לטיפול בהסדרת חובות המושב (להלן - 'המשקם'), וביקשוהו כי יעשה לקבלת הנכס לבנם ולכלתם. לאחר דיון החליט המשקם, ביום 27.11.2003, כי הנכס אמנם יוקצה למשיבים 3-4, ובלבד שיפקידו במנהלה להסדרים את מלוא הסכום שיתיר מינהל מקרקעי ישראל לגבות עבור הקצאת הנכס. מכאן באה בקשת הכונס שלפנינו, ובה הוא עותר לבטל את החלטתו הנ"ל של המשקם, משהוא רואה בה מעשה שגוי מיסודו.

3.         בפתח הדיון כאן עלתה השאלה, האם יש בידי בית משפט זה לבטל את החלטתו הנ"ל של המשקם, כשגדר הספק - האם עניין לנו ב'פסק משקם', כהגדרתו בסעיף 27 לחוק ההסדרים, שאז בידי הכונס לבקש את ביטולה. החלטתי שלהלן תעסוק בסוגיה זו.

4.         סעיף 28(א) לחוק ההסדרים מורה לנו:

'בית המשפט המחוזי רשאי, על פי בקשת חייב, נושה או ערב שעליהם חל פסק המשקם, לבטלו, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו למשקם...'

באשר ל'פסק המשקם', שאת ביטולו, השלמתו וגו' ניתן לבקש מבית המשפט המחוזי, מורה לנו סעיף סעיף 27 לחוק ההסדרים כך:

'עם הסדרת החוב של גורם חקלאי, יתן המשקם לגביו פסק מנומק; על פסק המשקם יחולו הוראות פרק ה' לחוק הבוררות, בשינויים המחויבים, למעט סעיפים 24 ו-29א'.

ואשר לאופן 'הסדרת החוב', ס"ק 11(א) לחוק פורס שורה של נושאים שעל המשקם לקבוע את קביעותיו בהם במסגרת 'הסדרת החוב' (כגון סכומי החוב, כושר ההחזר וגו'); וס"ק 11(ב) קובע:

'קבע המשקם את כל אלה - יראו בכך הסדרת חובו של גורם חקלאי.'

יוצא לכאורה, כי בטרם קובע המשקם את קביעותיו בכל הנושאים המנויים בס"ק 11(א) לחוק אין לראותו כמי ש'הסדיר את החוב' הסדרה מלאה וסופית, ולכן כל החלטה היוצאת מלפניו עד אז אינה בבחינת 'פסק משקם', ולכן אינה ניתנת לביטול על פי סעיף 28 לחוק.

5.         ואף על פי כן, הדעה הרווחת בבתי המשפט (המחוזיים) רואה גם בהחלטה, שבאה בטרם הסדרת כל החוב כולו, כ'פסק משקם חלקי', ובלבד שהמשקם הכריע במסגרתה הכרעה סופית ומלאה במחלוקת פלונית שהונחה לפיתחו, שאז ניתן לבקש את ביטולה בגדרו של סעיף 28 לחוק (ראו למשל: ה"פ (ב"ש) 1046/95 אלמדאוי ואח' נ. ניר חן ואח', תק-מח 96(4), 60; ה"פ (י-ם) 2289/03 אבו ואח' נ. בית נקופה, הוצאת נבו; ה"פ (תל-אביב-יפו) 521/04 שירותי אשראי מסחרי ישראלי בע"מ נ' ויצמן ואח', תק-מח 2004(3),   219). גישה זו מקובלת עליי, בכל הכבוד. היא נסמכת על החלה של פרקים ד' ו-ה' של חוק הבוררות על הליכים שלפני המשקם (על ידי הוראות סעיפים 13 ו-27 עד 29 לחוק ההסדרים, בהתאמה), וממנה מתאפשרת החלת הגדרתו של 'פסק בוררות' כמשמעו בסעיף 1 ('הגדרות') של חוק הבוררות לאמור:

"פסק בוררות" - פסק שניתן על ידי בורר, לרבות פסק ביניים;

            ואף שראינו את הגדרתו של 'פסק משקם' ככזה שבא בסופה של הסדרת החוב, הרי שגם 'פסק בוררות' בא עם סיום מלאכתו של הבורר בכל הסוגיות שבאו בפניו, בחינת 'הסדרת הסכסוך', אם תרצו, ובכל זאת מצא המחוקק ליתן להחלטה שניתנה בטרם סיים הבורר את מלאכתו כולה - מעמד של פסק ביניים, על המשמעויות הנודעות למעמד זה. רוצה לומר, כשם שבהליכים בפני בורר וולונטרי נתן המחוקק בידי הבורר ליתן החלטה, המסיימת (סיום סופי) פרק מסוים בסכסוך שנדון בפניו, כך גם בהליך שלפנינו, שהוא בבחינת מעין בוררות סטטוטורית (שלפי חוק ההסדרים), ובו נתן המחוקק בידי המשקם להוציא תחת ידו פסק משקם חלקי. ו'פסק משקם חלקי' אמרנו, כיוון שפסיקת בית המשפט העליון השוותה את דינו של 'פסק ביניים' בבוררות - ל'פסק דין חלקי' היוצא מלפני בית המשפט (לעניין ביטולו של פסק, ועל כך ראו נא להלן).

6.         פירוש אחרון זה שפרשנו למעלה, שניתן - כאמור - בשורה של פסקי דין של בתי משפט מחוזיים, עולה בקנה אחד עם תכלית החוק, כמו גם עם הנסיון שנצבר ברבות שנות קיומו של חוק ההסדרים. תכלית החוק אמרנו, וכיווננו את דברינו לכך, שהמחוקק ביקש, בחוק ההסדרים, לאזן בין שני אינטרסים: מן הצד האחד ביקש המחוקק ליצור מערכת יעילה וסגורה לבירור חובותיו של גורם חקלאי בפני המשקם (ה"פ (ב"ש) 1046/95 הנ"ל, כב' השופט א' ריבלין), ומכאן מתבקשת התערבות מועטה ככל הניתן של בית המשפט במהלכו של בירור אצל המשקם; ומנגד עומד הצורך בהגברת הפיקוח על הבוררות הסטטוטורית בה אנו מדברים, משמע ההליך שבפני המשקם, צורך שבא לידי ביטוי בהוספת עילת ביטול שיסודה ב'טעות גלויה על פני הפסק' (להבדיל מבוררות וולונטרית; וראו דברי כב' השופט אוקון ב-ה"פ (י-ם) 2289/03 הנ"ל), ובכך יש כדי להצדיק התערבות רבה יותר של בית המשפט במהלך הבירור אצל המשקם. האיזון בין שני אלה מושג, כך נראה, בפתיחת הפתח לפנייה לבית המשפט במהלך הבירור, כשענין לנו בפסק משקם חלקי, ובלבד שזה סיים סיום סופי וגמור פרק כלשהו בסכסוך המתנהל בפני המשקם, אך סגר את דלתו של בית המשפט להגשת בקשה המבקשת לשנות מהחלטה, שאינה בבחינת פסק סופי ממש במחלוקת פלונית, משמע שאינה בבחינת 'פסק משקם חלקי'.

7.         ועוד אמרנו, כי הנסיון שנצבר מאז חוקק החוק מוסיף אף הוא נדבך לפירוש המתבקש, פירוש אותו פרסנו למעלה, ואנו מכוונים לכך, שהליכים בפני המשקם לוקחים את זמנם, שנים ארוכות לעתים קרובות, ובמסגרתם מתבררים סכסוכים, חובות וגורמים מעורבים שונים ורבים. הסדרתו של כל החוב כולו עשויה להימשך, על כן, שנים רבות. חלוקת הבירור סוגיות סוגיות מתבקשת, איפוא, ומתבקשת גם האפשרות, כי בתומו של כל פרק שכזה בהתדיינות תוכל הכרעת המשקם לעמוד לביקורת שיפוטית, בלא שהגורם הנפגע ממנה ייאלץ להמתין עד כי יוסדר כל החוב כולו של הגורם החקלאי (הליך שכאמור ייארך שנים). יתר על כן, פעולות שעושה המשקם לאחר שנתקבל הפסק החלקי עשויות להישען על תוצאתו של הפסק החלקי (הוא עשוי, למשל, להוציא נכס פלוני מן המסה לחלוקה), וביטולו, בחלוף שנים, של הפסק החלקי, עשוי לשנות מכל התוצאה כולה, וכל גלגל ההתדיינות עשוי לחזור לתחילתו, או לשלב אליו הגיעה ההתדיינות בעת שניתן הפסק החלקי, שאז נמצאנו גורעים ולא מוסיפים. אין כל הגיון, איפוא, להמתין עם תקיפתו של פסק חלקי עד להסדרה סופית של החובות. יש לאפשר את התקיפה לאלתר, משמע עם שניתן הפסק, שהכריע הכרעה גמורה וסופית את המחלוקת בה עסק המשקם.

8.         סיכומה של סוגיה, כשעניין לנו בהחלטה, המהווה 'פסק משקם חלקי', כי אז פתוחה הדרך לפנות לבית המשפט בבקשה לבטלה, לתקנה וגו'. דינו של 'פסק ביניים' בבוררות הושווה - כאמור מעלה - לדינו של 'פסק דין חלקי' היוצא מלפני בית המשפט. ומכאן אנו באים להבחנה שבין פסק דין חלקי לבין החלטה שאיננה נכנסת להגדרה זו, ולעניין זה נקבע, דרך משל, ברע"א 300/89 ולקו חברה לבניין ועבודות נ' החברה לפיתוח, פ"ד מה(4), 497, 510 (מפי כב' הנשיא מ' שמגר):

'יש לומר על כן, כי החלטה, שנטען לגביה כי היא פסק דין חלקי, תחשב לכזו רק כאשר ברור כי הדיון במחלוקת נשוא ההחלטה הושלם, התיק נסגר בכל האמור למחלוקת זו, ובידי הצדדים נמצאת החלטה ברורה ומפורשת המכריעה במחלוקת מוגדרת, שלמה ובעלת קיום עצמאי משלה.'

            וראו ספרו של ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), ס' 598 עמ' 770, (שנזכר ברע"א 300/89 הנ"ל), לאמור:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ