אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ' 865/06

החלטה בתיק הפ' 865/06

תאריך פרסום : 12/02/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, ה"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
865-06,3749-08,6915-08
03/07/2008
בפני השופט:
איתן אורנשטיין

- נגד -
התובע:
איתמר מרקור
עו"ד י. טמיר
הנתבע:
1. חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ
2. ת.מ.ח.ת. (1988) בע"מ

עו"ד ר. שליש
החלטה

1.                   במסגרת התובענה שבנדון, קיימות שתי בקשות הדרושות להכרעה, האחת בקשת המשיבות להורות על מחיקת התביעה על הסף מחמת שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה ולא כתובענה רגילה (בש"א 3749/08), והשניה בקשת המבקש, לפיצול סעדים (בש"א 6915/08).

2.                   בעבר, נדרשתי לבקשת המשיבות לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות (בש"א 15847/07), בקשה אשר נדחתה על ידי בהחלטה מיום 3.1.08 ולכן אציין בקצרה את עובדות המקרה שכן אלה הובאו בהרחבה בהחלטה דנא.

3.                   המבקש רכש חנויות מהמשיבה בתחנה המרכזית החדשה בהתאם להסכמים שונים שנחתמו בשנות השמונים והתשעים למאה הקודמת (להלן: " החנויות"). מחמת אי רישום הזכויות בחנויות על שמו, הודיע המבקש על ביטול ההסכמים ודרש את השבת התמורה. בתובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה, עתר המבקש לסעד הצהרתי בלבד לפיו יוצהר כי ביטול הסכמי המכר על ידו נעשה כדין מחמת הפרתם על ידי המשיבות וכי על הצדדים חלה חובת השבה. בשולי התובענה, עתר לפיצול סעדים על מנת שיתאפשר בידו להגיש בעתיד, תביעה כספית.

4.                   ביום 10.2.08, לאחר שבקשת המשיבות לסילוק התביעה על הסף נדחתה, הוגשה על ידם בקשה נוספת לסילוק התביעה על הסף מחמת נקיטה בהליך של המרצת פתיחה שאינו ההליך הראוי, שכן לטעמן על המבקש להגיש תביעה כספית ואין מקום להתיר את הדרך בה נקט המבקש שלא נועדה אלא לחסוך בתשלום האגרה. מכאן לטענתן שאין מקום להתיר את פיצול הסעדים.

5.                   המבקש הגיש תגובה ובה טען כי הסעד ההצהרתי שננקט הוא ראוי בנסיבות העניין. בהקשר זה הוסיף המבקש וטען כי  בכך שעתר לסעד הצהרתי לביטול עיסקת המכר וכן לסעד הצהרתי להשבה, הדבר אינו מחייב תביעה כספית, וזאת בין היתר מחמת שאם ינתן הסעד ההצהרתי הרי בכך תמנע התדיינות נוספת שכן יש להניח שהמשיבות ישיבו את שקיבלו אלא אם יסרבו לשלם (סעיף 37 לתגובה). עוד נטען כי הסעד העיקרי הוא סעד ההצהרה, המנותק מ"תביעה כספית", כלשון התגובה (סעיף 47 ואילך). עוד מלין המבקש על התנהגות המשיבות שכל רצונן לטעמו הוא לנקוט בסחבת בבירור התובענה.

6.                  אציין כי לבקשתי הגיש המבקש בקשה נפרדת לפיצול סעדים, שעליה לא הוגשה תגובה סדורה אלא רק במסגרת תשובת המבקשות לתגובת המבקש בבש"א 3749/08, אך לא ראיתי מקום לעכב את ההחלטה, גם בבקשה לפיצול סעדים, וזאת מטעמי יעילות, שכן הבקשות תלויות האחת ברעותה, ומכל מקום, יהיה בכך כדי להשהות את בירור התובענות. מטעם זה, והואיל ובקשה לפיצול סעדים הינה בסמכות שופט ולא רשם, ניתנת החלטתי זו בכשירותי כשופט בפועל ולא כרשם.

7.                  מן הראוי לציין כי בין המשיבות לבין רוכשים אחרים של חנויות בתחנה המרכזית החדשה מתנהלים הליכים דומים בבית משפט זה בת.א. 2074/04 גיטי אהובים ו 36 אחרים נ' חברת התחנה המרכזית החדשה בע"מ ות.מ.ח.ת. (1988) בע"מ (להלן: " התביעה השניה"). במסגרת התביעה השנייה, הגישו המשיבות בקשה דומה לזו שלפני (בש"א 11498/06), כאשר גם שם התבקש בית המשפט לסלק את התביעה על הסף מחמת שהוגשה כתביעה לסעד הצהרתי. בהחלטתי מיום 5.2.07 נעתרתי לבקשה והורתי לתובעים בתביעה השניה להגיש תביעה כספית שכן לא קיימת, כך סברתי, כל מניעה שתוגש תביעה כספית על מלוא הסכומים המגיעים לתובעים דשם ואין טעם לברר רק את הסעד ההצהרתי בדבר ביטול ההסכמים והשבה בעקבותיו (להלן: " ההחלטה"). בעקבות ההחלטה, הגישו התובעים בתביעה השנייה, כתב תביעה מתוקן ובו עתרו לסעדים הכספיים המגיעים להם לטענתם בגין ביטול ההסכמים מחמת הפרתם על ידי המשיבות.

8.                  המחלוקת שלפני מתמקדת איפוא בשאלת בירור ההליך, קרי האם יש מקום לפצל בין סעדי התביעה, באופן שבשלב ראשון תתברר תביעה לסעד הצהרתי בדבר ביטול ההסכם ורק בשלב השני, ובכפוף להכרעה בתביעה הראשונה, תוגשנה תביעות כספיות על ידי המבקש.

דיון

9.                  ההלכה הפסוקה מורה כי על בית המשפט לבחון האם יש מקום שהתובע יכול לעתור לחיוב הנתבע גם בסעד המלא. בהקשר זה אפנה לדברי בית המשפט העליון בע"א 4076/00 נצחון ציפורה בראשון בע"מ נ' זמברובסקי בע"מ , פ"ד נו(3) 41, בעמ' 47:

" הלכה היא כי סעד הצהרתי הוא סעד שבשיקול דעת. בבואו לשקול אם ליתן סעד הצהרתי על בית המשפט לבחון, בין היתר, אם יש בידי המבקשת  לעתור לסעד אופרטיבי, ואם התשובה לכך היא בחיוב, משמע שהסעד שנתבקש הוא חלקי, ובית המשפט ייטה, בדרך כלל שלא לתתו."

כן ראה ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' ברנר , פ"ד לב (1) 85, בעמ' 90.

10.       לצורך יישום ההלכה והכרעה במחלוקת, מן הראוי לציין את הסעד המבוקש בתובענה        כלשונו:

" הודעת המבקש, על ביטול הסכמי המכר שבינו לבין המשיבות, שניתנה במכתב מיום 24.5.06 (נספח "ה" להמרצת פתיחה זו) - הינה תקפה, וכי המבקש ביטל את הסכמי המכר כדין; וכי הסכמי המכר בין הצדדים בטלים; וכי המשיבות הפרו את הסכמי המכר והתחייבותן בסעיף 14(א) להסכמי המכר לרשום את החנויות בבעלות המבקש, וכי חלה על הצדדים חובת השבה."

                                                                                    (ההדגשה אינה במקור -א.א.).

הסעד המבוקש, טומן איפוא בחובו תביעה כספית שכן המבקש עותר במפורש להשיב לו את ששילם למשיבות. עסקינן בתביעה להשבה כספית, שאין להגישה בדרך של המרצת פתיחה. אין בידי לקבל את טעמו של המבקש לפיו יש להניח שהמשיבות יקיימו את פסק הדין שינתן, אם ינתן להכרה בביטול וישיבו את שקיבלו, שכן קבלת פרשנות זו משמע סלילת דרך להגשת תביעות בדרך של המרצת פתיחה, למרות שיש להגישן כתביעה כספית רגילה ודוק; בכל מקרה של ביטול הסכם, על הצדדים לבצע השבה וכקבוע בסעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג -1973 , וסעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א -1971. לכן אם עסקינן בהשבה כספית, על הנפגע העותר לביטול ההסכם, לכרוך בתביעתו את הסעד הכספי של ההשבה כתוצאה מהביטול. יפים לעניין זה דברי כב' השופט עמית בת.א. (חי') 1162/06 מעדני ים (סי פוד) אלטנטיק בע"מ נ' מדינת ישראל רשות המסים:

""... מטרתה של תובענה לפסק דין הצהרתי היא להבטיח הליך מהיר ויעיל שיסיים את הסכסוך בין הצדדים ולא יהווה פתח להליכים נוספים. לכן, על בעל דין המגיש תביעה, לבקש את מלוא הסעדים לרבות הסעדים האפקטיביים אותם הוא מצפה לקבל בסופה של דרך, ואין זה ראוי לפצלם לתביעות שונות".

(ההדגשה אינה במקור - א.א.)

11.       לא ראיתי בעמדת המבקש כל טעם ענייני מדוע לא ניתן לתבוע כבר עתה את סכום השבה. הרי עסקינן בסכום מוגדר וידוע ושאין כל קושי לעתור לחייב את המשיבות לשלמו, ואין צורך להמתין להגשת תביעה נוספת בעניין.

12.        בחנתי את ההלכות אליהן הפנה בא כוח המבקש ובכלל זה ע"א 66/91 בידרמן חברה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ