אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ"ב 37478-08-13

החלטה בתיק הפ"ב 37478-08-13

תאריך פרסום : 26/03/2014 | גרסת הדפסה
הפ"ב
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
37478-08-13
10/11/2013
בפני השופט:
שבח יהודית

- נגד -
התובע:
1. מרים בעק
2. יששכר בעק

עו"ד ערן פלס
הנתבע:
אפרים פולק
עו"ד יוסי קניג

המבקשים עותרים  להחלטה הממנה  כבורר את "בית דין צדק בני ברק בראשות הרב ש.י. ניסים קרליץ" - בסכסוך בינם לבין המשיב.

1. המבקשים ירשו, יחד עם ששה בני משפחה אחרים (להלן - בני המשפחה) את הזכויות בחלקה המצויה ברח' נחמיה 15 בבני ברק, וביקשו להקים עליה בית מדרש במטרה לכבד את רצונו של המוריש. הקמת הבניין החלה בשנת 1987 אולם לאחר שהושלמו מרבית עבודות הבנייה, הופסקו העבודות בשל חוסר במקורות מימון. בעקבות כך, התקשרו המבקשים ביום 15.3.93 עם המשיב, קבלן בניין (להלן - פולק) בהסכם הנושא כותרת "הסכם חכירה" המסדיר מכירת שלוש מהדירות בבניין לפולק כנגד סיום עבודות בניית הבניין על ידו (להלן - ההסכם). עוד נקבע בהסכם, כי בתוך שלוש שנים יהיו רשאים המבקשים לרכוש חזרה מפולק את שלוש הדירות לפי ערכן בשוק.

בני המשפחה האחרים, שהינם הבעלים של 9/16 מהזכויות בבניין,  לא היו צד להסכם.

בין הצדדים פרץ סכסוך בקשר להסכם, וביום י"ד אייר תשנ"ה (14.5.95). חתמו הצדדים על שטר בוררין המסמיך את בית דין צדק בני ברק בראשות הרב ש.י. ניסים קרליץ (להלן - בית הדין) לדון בסכסוך (להלן - שטר הבוררות).

שטר הבוררות כולל סעיף הקובע כי " תוקף שטר בירורין לזמן בלתי מוגבל".

2. ביום י"ט אייר תשנ"ה (19.5.95) ניתן פסק ביניים על-ידי בית הדין, שבו נקבע כי שלוש מהדירות בבניין שייכות לפולק, כי פולק זכאי לקבל את החזקה בהן, וכי למבקשים הזכות לגמור בעצמם את בניית שאר הדירות, שאז  " ...ביה"ד ימנה מומחה לבדוק את הסכום שעדיין נשאר להשקיע בבנין, וכן יבדוק אם יש הבדלי השקעה בין מה שפולק היה חייב לעשות לבין מה שעשה בפועל. הדברים שפולק כבר שילם כמו מעלית וכדו' יכוסו בחשבון...לאחר בירור החשבונות יתן ביה"ד החלטה סופית".

3. לאחר שהמבקשים הודיעו לבית הדין על רצונם לרכוש בחזרה את שלוש הדירות, ניתנה ביום א' אלול תשנ"ה (27.8.95) החלטת בית הדין, שהוכתרה כ" המשך פסק דין ביניים", במסגרתה נקבעו: הזכאות לרכישה, הסכום לתשלום (600,000 דולר)  וכן הסדר התשלומים.

משהמבקשים לא מימשו את זכותם לרכוש בחזרה את שלוש הדירות, ניתן ע"י ביה"ד ביום ג' אייר תשנ"ו (3.5.96) פסק דין הקובע כי הדירות שייכות לפולק, וכי על המבקשים לנקוט בכל הפעולות הנדרשות לצורך העברת הדירות על שמו (להלן - פסק הבוררות). בסיפא לפסק הבוררות צויין: " התחשבנות בין הצדדים הן על תוספת הבניה של פולק והן על מה שעדיין פולק חייב להשלים יתן ביה"ד פס"ד לאחר גמר עריכת החישובים".

4. פסק הבוררות שניתן ע"י בית הדין, לא זו בלבד שלא סיים את המחלוקת, אלא שהיווה את יריית הפתיחה לתחילת התדיינות בפני בתי המשפט האזרחיים, והצדדים ובני המשפחה החלו להתכתש בפני הערכאות השונות.

א. כך למשל פנו המבקשים לבית משפט זה בבקשה לביטול פסק הבוררות (ה.פ. 1155/96) ולמתן פסק דין הצהרתי הקובע כי החלטת בית הדין אינה מהווה פסק בוררות (ה.פ. 1709/96). עתירת המבקשים נדחתה על-ידי כבוד השופטת אליעז בפסק דין מיום 13.1.98, שבסיפא לו צויין כי  " ...עדיין פתוחים שערי בית דין צדק בפני המבקשים להוכחת ההוצאות שנאלצו להוציא להשלמת עבודות בניה שהתחייב המשיב לבצע בהסכם המכירה. על כך כבר החליט בית הדין הנכבד בפסק דינו מיום ג' אייר תשנ"ו. כמו כן, רשאים הם לדרוש פיצויים בשל הפרת חוזה בגין הפרת הסכם המכירה על ידי המשיב, ויפה שעה אחת קודם".

בית המשפט אישר את פסק הבוררות. 

ב. המבקשים לא השלימו עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 1010/98) במסגרתה העלו טענות נגד שטר הבוררות עצמו, וטענו כי חתמו עליו בכפייה. בית המשפט העליון (כבוד השופט טירקל) דחה את בקשתם, וראה לציין: " לא מצאתי יסוד לטענת הכפיה גם לגופה. כאמור, התייצבו המבקשים לפני בית הדין במשך כל מהלכה של הבוררות, טענו את טענותיהם שלעצם הענין וכן היו מיוצגים על ידי טוען רבני. טענת הכפיה לא הושמעה לפני בית הדין ולא לפני בית המשפט המחוזי...לא לפני נתינתם של פסקי הבוררות ולא לאחר מכן, אחרי שסיים בית הדין את מלאכתו ומוראו לא היה עליהם עוד...".

ג. ביני לביני, הגישו ששת בני המשפחה, שבבעלתם, כאמור, 9/16 החלקים הנותרים בבניין,  תובענה לבית המשפט זה (ת.א. 306/96) נגד פולק והמבקשים, במסגרתה עתרו למתן פסק דין הצהרתי לפיו ההסכם שבין הצדדים אינו מחייב אותם. בית המשפט (כבוד השופטת גרסטל) קיבל את התביעה בפסק דין מיום 5.12.01, וקבע כי אין מדובר בהסכם מכר כי אם בהסכם הלוואה; כי המדובר בהסכם למראית עין שנחתם ככסות להסכם ההלוואה שבין פולק לבין המבקשים, וכי הצדדים לא התכוונו למכור את הדירות לפולק.

ד. ערעור שהגיש פולק לבית המשפט העליון (ע"א 831/02) נמחק על-ידו בהמלצת בית המשפט ביום 11.5.03, כאשר בפסק הדין ראה בית המשפט העליון לציין: " אם יש למערער זכויות כנגד מי מהצדדים ממקור אחר, זכויותיו שמורות לו".

ה. בשנת 2002 הגישו בני המשפחה תובענה נוספת לבית משפט השלום בתל-אביב נגד פולק ואחרים, בה עתרו לסילוק ידם מהבניין והחלקה, כמו גם לצו מתן חשבונות בגין ההכנסות מדמי שכירות. בית המשפט (כבוד השופט חיים טובי) דחה את התביעה, תוך שקבע כי פסק הבוררות מחייב את המבקשים, כי פולק רכש מהמבקשים את הזכויות בשלוש הדירות ואין בכוחו של פסק דינה המאוחר של השופטת גרסטל כדי לאיין זאת. עוד הוסיף בית המשפט : " אכן, נוכח המצב המשפטי שנוצר בעקבות מתן פסה"ד ההצהרתי, לא ניתן לממש את פסק הבוררות ככתבו וכלשונו - קרי העברת שלוש הדירות ע"ש הנתבע (פולק) . ברם ניתן גם ניתן לממשו על דרך של פירוק השיתוף בין בעלי הזכויות בבניין...מימושו של החלק האופרטיבי שבפסק הבוררות, יכול ויעשה אך על דרך פירוק השיתוף בכל יחידות הבית..." (סעיפים 28-29 לפסה"ד) (ההדגשה במקור - י.ש.).

ו. בני המשפחה הגישו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (ע"א 2959/06) שנדחה בפסק דין מיום 4.3.09, אך אלו לא אמרו נואש, והגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 2946/09) שנדחתה בפסק דין מיום 28.6.09 (מפי כבוד השופט דנציגר).

ז. ביום 23.6.09 הגישו המבקשים תובענה נוספת במסגרתה עתרו להצהיר כי החלטותיו ופסק הבוררות של בית הדין בטלים וכי לפולק אין זכויות כלשהן בחלקה. המבקשים טענו כי התגלתה עובדה חדשה, בדמות פסק דינה של כבוד השופטת גרסטל, המצדיקה דיון מחודש בתוקפו של פסק הבוררות. בית המשפט (כבוד השופט אלטוביה מגן) דחה את התובענה, בין היתר, מהטעם כי אין מדובר ב"עובדה חדשה", שכן לטעמו אף השופטת גרסטל הכירה בקיומה של עסקת המכר בין המבקשים לבין פולק, וקביעתה לפיה מדובר בעסקת הלוואה ולפיה עסקת המכר הייתה למראית    עין - רלוונטית רק למערכת היחסים שבין בני המשפחה לבין פולק, להבדיל ממערכת היחסים שבין המבקשים לפולק.

ח. המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון (רע"א 26/11) שנדחתה בפסק דין מיום 17.5.12. בפסק הדין סקר בית המשפט העליון את מלוא ההליכים השונים שהתנהלו בין הצדדים, והעיר כי " ...לפנינו ניסיון לפתוח מחדש פסקי דין חלוטים של בתי המשפט לרבות בית משפט זה; משננעלו דלתות - נעשה ניסיון לבוא בחלונות, ומשנסגרו חלונות - להציץ מן החרכים".

ט. במקביל להליכים האמורים פנה פולק ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לבצע את פסק הבוררות שאושר. בהחלטת רשם ההוצאה לפועל מיום 7.6.05 נקבע, בין היתר, כי פסק הדין אינו ניתן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, שכן " ...מדובר בביצוע פסק דין הנוגע לנכס שאינו בבעלות החייב", שכן פרט למבקשים, קיימים בעלים נוספים לחלקה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ