אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק הפ"ב 17189-07-10

החלטה בתיק הפ"ב 17189-07-10

תאריך פרסום : 06/06/2011 | גרסת הדפסה
הפ"ב
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
17189-07-10
03/05/2011
בפני השופט:
אסתר נחליאלי חיאט

- נגד -
התובע:
תאגיד המים והביוב מי שיקמה בע"מ
הנתבע:
עיריית תל אביב-יפו

1.       בבקשה שלפני עותרת המבקשת לבטל את ההחלטה מיום 20.10.10 בה אשרתי את פסק הבוררות מיום 28.1.09 כבקשת המשיבה, בהעדר התנגדות המבקשת (להלן - ההחלטה).

2.       לטענת המבקשת, הבקשה לאישור פסק בוררות (להלן - הבקשה לאישור) הוגשה על-ידי המשיבה בחוסר תום לב תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, שכן התבססה על מצג עובדתי ומשפטי מטעה כי התנהל הליך בוררות בין הצדדים, אך לפי טענת המבקשת - לא כך היה. לדברי המבקשת, "...אינג' רוני שובל לא שימש כלל כבורר בין הצדדים, כי אם כיועץ לבירור מחלוקת הנדסאית שנתגלעה בין הצדים. בנסיבות אלו נשאלת השאלה מכוח מה בחרה המשיבה לנקוט בהליך זה של בקשה לאישור פסק בורר..." (סעיף 3 לבקשה).

3.       לטענת המבקשת, בעקבות סכסוך בין הצדדים בעניין מתן שירותים והתמורה בגינם, התבקשה חברת נתיבי איילון בע"מ (להלן - החברה) שהייתה בקיאה בנושא, לסייע בפתרון המחלוקת. טוענת המבקשת כי במסגרת זו "...הוציאה החברה הזמנת עבודה לאינג' רוני שובל...והטילה עליו את המשימה לסייע בפתרון המחלוקת בין העירייה למשיבה בגין מתן השירותים. ייאמר כבר עתה, כי שירותיו של היועץ נשכרו ע"י החברה ואף לא הוסכם מעולם על ידי מי מהצדדים כי יועץ זה ישמש כבורר במובנו הקלאסי עפ"י חוק הבוררות" (סעיף 11 לבקשה).

עוד מסבירה המבקשת, כי בין הצדדים התקיימו מספר פגישות בנוכחות אינג' רוני שובל (להלן - שובל). ביום 15.2.06 מסר שובל חוות דעת, לאחריה פנתה אליו המשיבה בבקשה למתן הבהרות. לעניין זה מציינת המבקשת כי "...עצם פנייה זו והעובדה כי העירייה לא ראתה במסמך זה כמסמך מחייב וסופי מלמדת כי אין מדובר בהליך בוררות כמשמעו בחוק הבוררות, כי אם בחוות דעת הנדסית. הא ותו לא! אף המינוח בו נקטה העירייה במכתבה זה הינו "המלצות", ולא "פסק בורר" (סעיף 15 לבקשה).

4.       עוד מוסיפה המבקשת ומתאתרת כי נערכו פניות לשובל מטעם מי מהצדדים; פגישות נוספות שהתקיימו בנוכחותו, תוך שהיא שבה ומבהירה כי בשום שלב לא סוכם בין הצדדים - בכתב או בעל-פה - כי חוות הדעת של שובל תהווה פסק בוררות ו/או כי מדובר בתחשיב מחייב עבור מי מהצדדים. לטענת המבקשת "ביום 25/5/08 פנה נציג המשיבה ליועץ בבקשה לקבל את שירותיו לשם קביעת גובה תשלום הפחת לו זכאית המשיבה מאת המבקשת. בהתאם לכך נתבקש היועץ להגיש הצעת מחיר לשם מתן שירות זה. ומה לנו יותר מכך כדי להעיד כי אין מדובר כלל בהליך בוררות כמשמעו בחוק הבוררות, כי אם בהליך שגרתי של הזמנת שירותי ייעוץ מצד הרשויות..." (סעיף 19 לבקשה). בהמשך, ביום 28.1.09 ערך שובל חישוב לעניין גובה תשלום הפחת השני שישולם על-ידי המבקשת למשיבה בגין קו ביוב. לטענת המבקשת, המשיבה שיגרה לאחר מכן מכתב דרישה למבקשת שהתבסס על האמור בחוות דעת שובל מיום 28.1.09. והגם שכך ראתה המשיבה לפנות לבית המשפט בבקשה לאישור פסק בוררות "...על אף שידוע לה כי אין מדובר כלל בהליך בוררות במובנו הקלאסי ועל-אף בקשתה של המבקשת לבחון את גובה החיוב וחוקיות הדרישה. חמור מכך, חרף קיומם של הליכי בירור בין הצדדים המשיבה נקטה בהליך זה מבלי לעדכן את המבקשת או ב"כ לשם מתן הזדמנות הוגנת למסור את גרסתה לעניין זה" (סעיף 25 לבקשה).

5.       המבקשת מסבירה, כי לאחר קבלת העתק מההחלטה, ערכה בדיקה במשרדיה, ואז גילתה העתק מהבקשה ואישור המסירה מיום 18.7.10, אך עקב "טעות אנוש" לא הועברה הבקשה לבחינת ב"כ המבקשת. לעניין זה מוסיפה כי "...מסיבה זו לא הייתה לה כל אפשרות טכנית והוגנת להגיש את התנגדותה או למסור את עמדתה. בנסיבות אלה נשמט הבסיס תחת ההחלטה ויש לבטלה מכל וכול" (סעיף 34 לבקשה).

6.       עוד טוענת המבקשת להעדר יריבות בינה לבין המשיבה, שכן לשיטתה עיריית חולון היא בעל הדין הנכון בנוגע לחיובי המים והביוב שקדמו לשנת 2008, מאחר שהמבקשת החלה פעילותה רק בשנת 2008. כמו כן טוענת המבקשת, כי מאחר שבשנת 2010 החל מי אביבים בפעילות, אין המשיבה זכאית גם לכספים מהמבקשת גם החל ממועד זה.

7.       המשיבה מתנגדת לבקשה.

לטענתה, הבקשה דנן הוגשה בחוסר תום לב.

טוענת המשיבה כי הגם שפסק הבורר ניתן עוד ביום 28.1.09, ומאז נשלחו למבקשת התראות לשלם את הסכום שנפסק בפסק הבוררות, מעולם לא טענה המבקשת כי פסק הבוררות נגוע בפגם כלשהו ו/או כי לא מדובר בפסק בוררות.

עוד מסבירה המשיבה, כי בין המשיבה לבין עיריית חולון התגלעה מחלוקת בדבר שימוש עשתה עיריית חולון בתשתית מים, ביוב וניקוז של המשיבה, והמבקשת באה בנעליה של עיריית חולון באותו סכסוך. כך טוענת המשיבה, כי בתיווך החברה, ובהסכמת עיריית חולון והמשיבה, מונה שובל כבורר כדי להכריע בסכסוך.

המשיבה צרפה מסמך המהווה לטענתה כתב מינוי של הבורר (נספח א' לתגובה).

8.       לטענת המשיבה ניתן פסק הבוררות הראשון כבר ביום 15.2.06, ואף אחד מי מהצדדים לא חלק על תוכנו ולא הגיש בקשה לביטולו. בהמשך, כשנתגלעה מחלוקת בין הצדדים בסוגית עלות קו ירושלים שהחל פעול ביום 8.1.07, הוסכם שוב בין לפנות לשובל כבורר. לעניין זה מפנה המשיבה לסיכום ישיבה שהתקיימה ביום 22.5.08 (נספח ג' לתגובה). עוד טוענת המשיבה, כי לאחר ההסכמה, פנו הצדדים לשובל שיתן להם הצעה לשכר טרחה, ולאחר מכן אישרו גם את הצעתו לשכר טרחה והזמינו את הבוררות. לתמיכה בטענה זו גם צרפה המשיבה מסמך (נספח ה' לתגובה).

9.       לטענת המשיבה, ביום 28.1.09 ניתן פסק הבוררות בעניין קו ירושלים, אותו אישר בית המשפט בהחלטה. המשיבה מדגישה כי המבקשת מעולם לא הגישה בקשה לביטול פסק הבוררות; לא שילמה את חובה לפי פסק הבוררות, ובפני המשיבה לא עמדה כל ברירה, אלא לפנות לבית המשפט בבקשה לאשר את פסק הבוררות. כך מוסיפה המשיבה, כי הבקשה לאישור הומצאה כדין למבקשת ביום 18.7.10.

10.     המשיבה שבה ומציינת, כי די בכך שהמבקשת ניהלה את הבוררות ולא טענה דבר לענייין סמכות הבורר, כדי לקבוע כי בין הצדדים היה הסכם בוררות תקף ומחייב.

עוד מציינת המשיבה, כי העובדה שכל צד נשא במחצית משכרו של שובל, מעידה על כך שאין מדובר ב"יועץ", כטענת המבקשת, אלא בבורר.

11.     לעניין טענת המבקשת להעדר יריבות בינה לבין המשיבה, טוענת המבקשת כי "...פסק הבוררות נשוא בקשה זו אינו מתייחס לחובות עבר, אלא לתשלום שנתי שעל המבקש לשלם למשיבה עבור השימוש שהוא עושה בקו ביוב, קו ירושלים, ואשר המשיבה מתחזקת ומתפעלת...המבקש נדרש לשלם רק עבור התקופה שהוא עושה שימוש בקו ירושלים, וממילא אין בתקופה שהמבקש נדרש לשלם שום קשר ישיר לפסק הבוררות, אשר כל שנקבע בו זה גובה תשלום הפחת השנתי שעל המבקש לשלם למשיבה" (בסעיפים 32.2-32.3 לתגובה).

12.     בתשובתה חזרה המבקשת על עיקר טענותיה בבקשה וראתה להדגיש, בין היתר, כי קיומה של מחלוקת בשאלה אם מדובר בפסק בוררות אם לאו, מהווה סיבה מוצדקת והכרחית לביטול ההחלטה.

כמו כן טענה המבקשת, כי בהתאם לסעיף 27(ד) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 כאשר ההתנגדות לבקשה לאישור פסק הבוררות הינה בטענה כי לא נוהל כלל הליך בוררות, אין להחיל את מגבלת הזמן הקבועה בחוק הבוררות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ