1. לפניי בקשה מקדמית שהגיש גאלב רייאן, הנאשם 2 (להלן - הנאשם) לבטל את כתב האישום שהוגש כנגדו, מכח הוראות סעיפים 149 ו- 150 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב - 1982 (להלן - החסד"פ), וזאת מחמת התיישנות או מחמת אי זימונו לחקירה שנועדה לאפשר לו להסביר למאשימה את צעדיו ולהתכחש למעשים המיוחסים לו באופן אישי.
2. המאשימה מתנגדת לבקשה לביטול כתב האישום.
רקע עובדתי -
3. כתב האישום, ככל שהינו מתייחס לנאשמת 1, א.ר.מ ריסוסים ועבודות חקלאיות בע"מ (להלן - הנאשמת) הינו בגין עבירה על פי סעיפים 2(א)(1), ו(2), 2(ב)(2), 2(ב)(3) ו-2(ב)(7) לחוק עובדים זרים, התשנ"א - 1991 (להלן - החוק), וככל שהינו מתייחס לגאלב ריאן (להלן - הנאשם) לנאשם 2 בגין הפרת חובת הפיקוח לפי סעיפים 5 ו - 2 (א)(1), ו(2), 2(ב)(2), 2(ב)(3), 2(ב)(7) לחוק.
4. על פי האמור בכתב האישום מיוחסת לנאשמת, שהינה חברה בע"מ, העסקת 4 עובדים זרים שלא על פי היתר כדין, מבלי שהסדירה עבורם ביטוח רפואי, מבלי שהתקשרה עימם בחוזה העסקה כדין ומבלי שמסרה לעובדים תלושי שכר כנדרש. הנאשם מואשם בכך שהפר את חובתו לפעול למניעת ביצוע העבירות על ידי הנאשמת.
5. לטענת הנאשם העבירות הנטענות בוצעו ביום
11.5.04 וביום
31.8.04 הושת על הנאשמת קנס מנהלי בגינן. ביום
11.11.04 הגישה הנאשמת בקשה להישפט ומאחר שחלף המועד להגשת בקשה להישפט, הגישה הנאשמת, ביום
28.6.05, בקשה להארכת מועד להישפט. ביום
29.4.10 הוגש כתב אישום על ידי המאשימה.
6. למען שלמות התמונה יצויין כי הנאשם הינו פושט רגל. על נכסי הנאשם מונה, ביום 12.11.11, מנהל מיוחד - עו"ד יניב אינסל, אשר הודיע לבית הדין על הסכמתו להמשך ייצוגו של הנאשם ע"י ב"כ במסגרת התיק שלהלן.
7.
טענות הנאשם בתמצית -
א. העבירות בוצעו, על פי הנטען בכתב האישום, ביום
11.5.04. באותו יום בוצעה חקירה יחידה במסגרתה נחקר הנאשם בשם ומטעם הנאשמת. כנגד הנאשם עצמו לא התקיימה כל חקירה ביחס לעבירות מושא כתב האישום ובפרט לאחר יום ה- 11.5.04, לא הוגש כתב אישום קודם לכתב האישום הנוכחי מיום 29.4.10 ולא קויים כל הליך מטעם בית המשפט.
ב. הנאשם נחקר אודות העסקת עובדים זרים ולא בחשד לעבירה של מנהל תאגיד, וכפועל יוצא מכך, גם האזהרה שהוזהר נגעה לנושא זה בלבד. בגוף החקירה פורש הנאשם את טענות הנאשמת מטעם הנאשמת בלבד ולא את טענותיו מטעמו כמנהלה.
ג. הנאשם לא זומן לכל חקירה אחרת וגם במסגרת החקירה מיום 11.5.04, לא נחקר בדבר אחריותו לעבירות שביצעה, לכאורה, הנאשמת ועל כן די בכך כדי להביא לביטול כתב האישום. המאשימה אף לא שלחה לנאשם הודעת קנס.
ד. לעבירה לפי סעיף 5 לחוק יש קיום עצמאי ונפרד מעבירות המיוחסות לתאגיד, כך בהתאם להלכה שהוצאה על ידי בית הדין הארצי במסגרת ע"פ 37/09
ג. לוריה בע"מ נ' מדינת ישאל משרד התמ"ת (ניתן ביום 29.6.09)(להלן - עניין לוריה). כפועל יוצא מכך, אין לקשור בין העבירות המיוחסות לנאשמת לבין העבירות המיוחסות לנאשם בכלל ובכל הנוגע לטענת ההתיישנות בפרט.
ה. כתב האישום הוגש בחלוף למעלה מחמש שנים מהמועד הנטען לביצוע העבירה וזאת מבלי שהיה אירוע מנתק כלשהו. על פי הוראות סעיף 9(א)(3) לחסד"פ, תקופת ההתיישנות לגבי עבירה שעניינה עוון הינה חמש שנים בלבד ועל כן, די בכך בכדי להביא לדחייה ולביטול כתב האישום כנגד הנאשם מחמת התיישנות.
ו. הבקשה להארכת מועד להישפט, שהגישה הנאשמת ביום 28.6.05, הינה בקשה שהגישה הנאשמת בלבד ובשמה בלבד ואין היא קשורה כלל לעבירה על פי סעיף 5 בה מואשם הנאשם והיא אף אינה מנתקת את מרוץ ההתיישנות בגין העבירה.
ז. הודעת הקנס שנשלחה לנאשמת אינה מפסיקה את מרוץ ההתיישנות בעבירה בה הואשם הנאשם. העבירה בה מואשם הנאשם הינה עבירה אחרת, שונה מזו שמואשמת בה הנאשמת. עבירה לפי סעיף 5 לחוק הינה עבירה פלילית ואילו עבירה לפי סעיף 2 לחוק הינה עבירה מנהלית. משום כך, לא ניתן היה לשלוח לנאשם הודעת קנס כשם שנשלחה לנאשמת והדבר אף לא נעשה בפועל.
ח. אי הפרדת עבירת התאגיד מעבירות נושא המשרה עלולה להביא למצב בלתי נסבל בו מנהל מחליף עלול לחרוץ את דינו של מנהל קודם, כאשר הוא מבקש להישפט בשם התאגיד ועל ידי כך עוצר את מרוץ ההתיישנות או פוגע בהגנת המנהל הקודם.
8.
טענות המאשימה בתמצית -
א. אין כל ממש בטענות הנאשם ויש לדחותן על הסף. העבירות בהן הואשם הנאשם אינן מנותקות מן העבירות אשר נעברו על ידי הנאשמת כי אם כרוכות בהן במובן שמשהוחלט להגיש כתב אישום כנגד התאגיד, האישום כנגד נושא המשרה הינו נלווה לאישום נגד התאגיד. במידה ולא נעברו העבירות האמורות בידי התאגיד, לא ניתן יהיה להרשיע בעבירה את נושא המשרה (הע"ז 1078-10
מ"י משרד התמ"ת נ' א.א.ד שירותי כח אדם בע"מ (ניתן ביום 30.1.11)).
ב. עניין לוריה לא שינה את מהותה של אחריות נושא משרה ולא ניתק אותה מעבירות התאגיד אלא רק הרחיב את תחולתה גם לתקופה שבה טרם נעברו העבירות האמורות על ידי התאגיד בו מכהן נושא המשרה. פסק הדין בעניין לוריה כלל לא דן בסוגיית ההתיישנות, ולעניין ההתיישנות, שרירה וקיימת הלכת בית הדין הארצי לעבודה בתיק ע"פ 72/09
מ"י נ' עותמאן סעיד אבן ושיש בע"מ (מיום 10.1.11), שם ביטל בית הדין הארצי את פסיקת בית הדין האזורי לעניין התיישנות עקב אי זימונו של נושא המשרה לחקירה באופן אישי.