אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק המנוהל במסלול הקצר

החלטה בתיק המנוהל במסלול הקצר

תאריך פרסום : 15/07/2010 | גרסת הדפסה
תיק הוצל"פ
לשכת ההוצאה לפועל ירושלים
3-14945-08-6
05/02/2010
בפני השופט:
הרשמת מיכל מצא

- נגד -
התובע:
1. עו"ד יאיר כהן - כונס נכסים
2. רוג'ר בנישו אמיל

עו"ד יאיר כהן
הנתבע:
בשן אלי
החלטה

בפני בקשת כונס הנכסים, לאישור מכר זכויות החייב בנכס, נשוא צו הכינוס, למר רפי דיוק (להלן: "המציע") תמורת הסך של 72,000  ש"ח.                                                       

לחייב מחצית הזכויות בנכס, המהווה מחסן בשטח 6.90 מ"ר, המצוי בגוש 30100 חלקה 40/10.                                     

בדו"ח השמאי מיום 10/09/09, הוערכו הזכויות בנכס כולו בסך 85,000 ש"ח, ולאחר הפחתה בגין מימוש כפוי במסגרת מכירה על ידי כונס נכסים, בסך 72,000 ש"ח. כאמור בעמ' 8 לשומה, "הערך מבוסס על מכירה לצד ג' כלשהו אשר אין לו כל קשר לנכס. כפי שצוין בשומה, יש טעם לנסות למכור את הנכס לבעל הזכויות בתת-חלקה 9  העשוי להיות מוכן לשלם כקונה מעבר לערך שנאמד לעיל" .         

יצויין, כי דו"ח השמאי הומצא לחייב על ידי כונס הנכסים, והחייב לא חלק עליו.                                              

כאמור בבקשת כונס הנכסים, בשים לב להמלצת השמאי, ועל מנת למנוע הוצאות כינוס מיותרות שאינן יחסיות לשווי הנמוך של הנכס, פעל הכונס לאיתור הבעלים של תת-חלקה 9, הלוא הוא המציע, וניהל עמו משא-ומתן, שבסופו של דבר הניב את ההצעה הנ"ל, לרכישת זכויות החייב במחצית הנכס בסך 72,000 ש"ח, היינו בכפל סכום השומה.

עוד כאמור שם, המציע אינו רק בעל תת-החלקה הסמוכה, שמספרה 9, כי אם גם מי שרכש, באמצעות חברה שבבעלותו, מהבעלים הנוסף של הנכס, את זכויותיו במחציתו הנותרת. המציע, אם כן, הינו בן-המצר, שקרקעו גובלת בקרקע המוכר.                                  

בתגובתו לבקשת הכונס, הלין החייב על כך ש"הדירה לא נמכרת למרבה במחיר, דרך הוצאת מכרז פרסום וניסיון להוציא את המחיר המירבי על הנכס". החייב לא התייחס עניינית לטענות הכונס, כי בנסיבות העניין המיוחדות, וכאמור בדו"ח השומה, אין לצד ג' אחר כלשהוא אינטרס להציע הצעה טובה יותר, כי אין סיכויים ממשיים לקבל הצעה, העולה על הצעת המציע, שכאמור עומדת היא על כפל השומה, וכי יש במכירה כאמור כדי לחסוך בהוצאות הכינוס. החייב לא טען, כי המחיר המוצע אינו סביר, ולא הראה כי ניתן לקבל עבור המכר מחיר גבוה יותר. החייב אף לא ביקש להעמיד מציע מטעמו או לפדות את  הנכס המעוקל. כאמור, כל תלונתו של החייב הינה על כך, שהמכר אינו מתבצע בדרך המקובלת.                                   

אמנם, על דרך כלל, הליך מכירתם של מקרקעין מעוקלים דורש העמדתם למכירה פומבית לכלל הציבור. בבסיסו של כלל זה מונחת ההנחה, כי העמדתו של נכס למכירה פומבית לכלל הציבור תביא לתחרות בין המציעים הפוטנציאליים השונים וכפועל יוצא מכך, תוביל להשאת התמורה המתקבלת עבור הנכס שבכינוס. עם זאת, כאמור בספרו של כב' השופט דוד בר-אופיר ( "הוצאה לפועל הליכים והלכות", מהדורה שישית, פסקה 281 בעמ' 481), "בצד שיטת המכירה הפומבית יכול  הנאמן בפשט"ר לבחור שיטה אחרת המושתתת כולה על משא ומתן עם מציע אחד בלא הזמנת הצעות מהציבור, וכל זה בנסיבות בהן התקשרות כזו מבטיחה השגת תמורה ראויה עבור הממכר. שיטה זו מתאפיינת גם בכך שעל הצדדים חלים כללי התנהגות השאובים כל כולם מהמשפט הפרטי, המתייחסים לשלב הטרום חוזי והחוזי ומחייבים מכוח עצמם בחובות תום הלב והגינות במשא ומתן בהתקשרות החוזית ובביצוע החוזה (סעיפים 12, 39, ו-61(ב) ל חוק החוזים (חלק כללי))(השופטת א' פרוקצ'יה ע"א 509/00 אילן לוי ואח' נ' מ' ברכה עו"ד ואח', פ"ד נה(4) 410, 415-417)"                                  

יפים לעניינו גם דבריו של כב' הרשם שחר קטוביץ, המובאים בספרו "סוגיות נבחרות בדיני ההוצאה-לפועל" (נבו הוצאה-לאור, התש"ע-2009), בעמ' 90, כך: "ואולם, ייאמר מייד כי יתכנו מצבים שבהם, כחריג לכלל, מן הראוי לנקוט בהליך של משא ומתן פרטני עם מציעים; בין אם כבר בשלב איתורם של המציעים הפוטנציאליים, בין אם בשלב ניהול המשא ומתן בין המציעים השונים, ובין אם בשלבי המשא ומתן לקראת כריתתו של הסכם סופי מלא. כך למשל, בנכסים אשר שוק המציעים הפוטנציאליים לרכישתם מוגבל (לדוגמה: שוק מוצרי יודאיקה יחודיים, מכירת חומרי גלם או מכונות לייצור, שוק הסחר בבעלי חיים מסוג מסוים וכד'), מן הראוי שכונס הנכסים ימלא תפקיד אקטיבי באיתורם של מציעים פוטנציאליים, לשם מכירתו של הנכס".                                                     

לטעמי, בענייננו מתקיימים טעמים, המצדיקים סטייה מן הכלל של העמדת המקרקעין המעוקלים למכירה פומבית לכלל הציבור, ומכירתם באמצעות משא-ומתן עם מציע מסויים, הוא המציע דכאן. ויובהר: כאמור בדו"ח השמאי, הנכס נשוא צו הכינוס הינו מחסן, בבית משותף, המצוי בגג הבניין, שהגישה אליו הינה דרך חדר המדרגות של הבניין. על הגג בנויים בנוסף דירה ומחסן, המוגדרים בתשריט הבית המשותף כתת-חלקה 9. בשים לב לנתונים אלו, עמד שמאי המקרקעין על כך, שאין שוויו של הנכס המעוקל בעיני כולי עלמא, כשוויו בעיני בעלי החלקה הגובלת, תת-חלקה 9, היינו המציע.   

כאמור בתשובתו לתגובת החייב, עמד כונס הנכסים על כך, שביצוע הליך של פרסום הזמנה לציבור להציע הצעות, לא זו בלבד שיגרום להוצאות נוספות, כי אם גם קיים סיכוי של ממש, כי במצב זה המציע יבחר לנסות ולרכוש את הנכס באמצעות הגשת הצעה נמוכה לאין שיעור במסגרת הליכי הפרסום וההתמחרות, ובכך תצא קופת הכינוס ניזוקה בסכומים ניכרים. לפיכך, במקרה דנן, השאת התמורה בגין הנכס תושג דווקא בניהול משא-ומתן עם בעלי אותה חלקה, ולא בפרסום הצעה לכלל הציבור. ולראיה, כי השאה כאמור הושגה, עומדת העובדה, כי על ידי אותו מציע נתקבלה הצעה, העומדת על כפל      השומה.

הגם כי די, לצרכי הכרעה בבקשת הכונס, באמור לעיל, מצאתי לנכון אף להזכיר את מעמדו המיוחד של המציע כבן המצר ("בר-מצרא", בלשון התלמוד), שמקרקעיו גובלים במקרקעי החייב, העומדים למכירה. בחומש דברים, פרק ו', פסוק יח, נצטווינו בציווי "ועשית הישר והטוב בעיני ה'" . מקטגוריה זו נגזר דין המצרנות במשפט  העברי, שעל פיו שכן לחלקה זכאי להיות ראשון בזכות קדימה לקנייתה (ראו  בבלי, בבא מציעא, ק"ח, ע"א); וכדברי רש"י שם:  "ועשית הישר והטוב - דבר שאי אתה נחסר כל כך, שתמצא קרקעות  במקום אחר, ולא תטריח על בן המצר להיות נכסיו חלוקים" [ראו גם:  רמב"ם שכנים, פרקים י"ב - י"ד; שולחן ערוך חושן משפט קע"ה (הלכות מצרנות); משה זילברג, כך דרכו של תלמוד 110-105); וכן  אליקים רובינשטיין, "כי תעשה הטוב והישר בעיני ה' א-להיך" - היושר כערך, המחלקה למשפט עברי משרד המשפטים]. גם מטעם זה,    מוצאת אני שיש מקום לאשר את המכר למציע.                     

סוף דבר: אני מקבלת את בקשת הכונס ומאשרת את המכר למציע. הצו  חתום.                                                      

ניתנה היום, כ"א בשבט התש"ע (05/02/2010), בהעדר.  

___________________

 

5129371

54678313

                                                                                                 מיכל מצא, רשמת

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו - הקש כאן

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ