החלטה בתיק המ"ש 615-06-12 - פסקדין

1.      בפניי בקשה להארכת מועד להישפט (מיום 7.6.12) והשלמת הבקשה (מיום 14.6.12) בדו"ח מסוג ברירת משפט. התביעה מתנגדת לבקשה.

2.      המדובר בדו"ח משנת 2006, הבקשה מוגשת לביה"מ בשיהוי ניכר .

תמוה, כי אך בחלוף 6 שנים שבמהלכן סביר להניח, שקיבל המבקש הודעות על תוספת פיגורים, לא פנה לביה"מ ולא נקט כל פעולה להסבת הדו"ח. אין בטיעונו של המבקש כי פנה למצהירה לשם ההסבה, פעמים מספר כדי להצדיק את השיהוי הרב שבהגשת הבקשה, עובדה זו כשלעצמה מצדיקה דחיית הבקשה. [רע"פ 511/10, ע"פ (בש') 5313/08, ע"פ (בש') 4617/07, ע"פ (בש') 4604/07 (ש. ר. ברקאי )].

3.      הקנס שולם ומשכך השתכללה ההרשעה והמדובר בפסק דין חלוט (עיין: רע"פ 8227/07).

4.      על הבקשה חלות הוראות סעיף 229 לחוק סדר דין פלילי והפעולות מכוחו מוגבלות בזמן מטעמים הנעוצים בסופיות הדיון ויעילות ההליכים (רע"פ 2096/07, רע"פ 1260/09).

5.      הלכה היא כי אף מקום בו אחר מודה בביצוע העבירה, בהיעדר הסבר למחדל לא ייענה ביה"מ לבקשה. היענות לבקשה לזנוח את הפרוצדורה ולהתמקד במהות תוביל לכך שבקשות להסבה יוכלו להיות מוגשות ללא תלות בזמן ביצוע העבירה (עיין: רע"פ 9580/11 אייל יוסף נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 27.12.11, רע"פ 9565/11 עופר וינברג נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 16.1.12).

6.      בית המשפט הבהיר לא אחת, כי סעיף 230 לחוק סדר דין פלילי לא נועד לאפשר התחמקות מאמצעי תיקון.

7.      אין עילה להיענות לבקשה.

8.      דין הבקשה להידחות.

ניתנה היום,  כ"ג סיון תשע"ב, 13 יוני 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: