אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק המ"ש 556-12-12

החלטה בתיק המ"ש 556-12-12

תאריך פרסום : 07/04/2013 | גרסת הדפסה
המ"ש
בית המשפט לתעבורה עכו
556-12-12,557-12-12
11/01/2013
בפני השופט:
אבישי קאופמן

- נגד -
התובע:
אלי חג'ג'
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

המבקש עתר להארכת מועד להישפט בגין שני דוחות תנועה מהתאריכים 12.4.07 ו - 18.11.06. המבקש טען כי מדובר בעבירות שנעשו ברכבים הרשומים על שמו, אלא שלא הוא שנהג ברכב במועד הרלוונטי, אלא עובדי החברה שבבעלותו.

המבקש טען כי משהגיעו הדוחות לחברה זימנה המזכירה את הנהגים, החתימה אותם על תצהיר והם שילמו את הקנסות, מתוך הבנה שהעבירה תיזקף חובתם.

המבקש הוסיף וטען כי לא ידע כלל על העבירות עד "שקיבל לאחרונה הודעת משרד הרישוי על פסילת רשיונו".

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי כלל אינה בסמכותי. לא ירדתי לסוף דעתה של המשיבה בתגובתה הכוללת ציטוטים ואמירות שהוצאו מהקשרם, ואינני רואה מקום לדון בשאלה האם לבית המשפט סמכות להאריך מועד לדון בהגשת בקשה להישפט בגין דוח תנועה.

יחד עם זאת, לגופו של עניין דין הבקשות להידחות, תוך חיוב המבקש בהוצאות .

ראשית, מדובר בדוחות אשר שולמו זה מכבר.

כידוע, מרגע ששולם הדוח, יש לראות את המבקש כמי שהודה בעבירה שבדוח, הורשע על פי הודאתו, נידון לעונש של קנס, ובעצם התשלום אף קיים את פסק הדין.  מכאן שמדובר בפסק דין חלוט שאין לבית המשפט סמכות לבטלו - ראו לעניין זה רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל; רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מדינת ישראל; רע"פ 7839/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל ורע"פ 9540/08 עופר מוסברג נגד מדינת ישראל.

המקרים בהם יוארך מועד במקרה כזה הם יוצאי דופן ונדירים וזאת רק כאשר יראה אדם שלא ידע ולא יכול היה לדעת על ההליך נגדו. אף אם אקבל את גרסת המבקש במלואה, אין זה המקרה שבפניי. המבקש כבעלים של החברה קבע את הנוהל שקבע לפיו מזכירותו מטפלת בהחתמת נהגים ומוסרת להם את שובר התשלום, והוא האחראי לכך שדבר הדוחות לא הובא לידיעתו. לפיכך, המבקש אינו יכול לטעון שלא יכול היה לדעת על ההליך נגדו ולבקש הארכת מועד לאחר תשלום הדוחות.

אולם מעבר לאמור לעיל, סבורני כי אף לולא שולמו הדוחות היה מקום לדחות את הבקשות.

בניגוד לטענות המבקש כי על קיום הדוחות נודע לו רק "לאחרונה", מתברר כי הודעת משרד הרישוי על פסילת רשיונו נשלחה אליו כבר בחודש ספטמבר 2011, דהיינו 15 חודשים לפני הגשת הבקשה דנן(!). החוק אינו קובע מועד להגשת בקשה להארכת מועד, אולם מובן כי כאשר המועד להגשת בקשה להישפט הינו שלושה חודשים, הרי הגשת בקשת להארכת מועד לאחר שישה חודשים מהווה שיהוי בלתי סביר ובלתי מוסבר בנסיבות אלה. ראו לעניין זה החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעפ"ת 453-10-09 אבו אלמוהנד נ' מדינת ישראל:

"ההסבר של המערערים לאיחור בהגשת בקשתם להישפט למשטרה, היה עשוי להוות נימוק סביר וראוי, לו היו פונים מייד לבית המשפט בבקשה להארכת המועד. המערערים שקטו על שמריהם, חדלו מלפעול במשך מספר חודשים עד שפנו לבית המשפט. ההיגיון הסביר והנוהל התקין מחייב מי שמבקש סעד מבית המשפט בעניין שלגביו לא נקבע מועד בדין, לפנות מיד או לפנות תוך זמן סביר וכי הגשת הבקשה כעבור מספר חודשים אינה נכנסת למתחם פרק הזמן הסביר.על כן ומשום שהמערערים נקטו בשב ואל תעשה במשך כששה חודשים ורק אז פנו לבית המשפט, לא ניתן לומר כי נפלה שגגה בהחלטת בימ"ש קמא שדחה את בקשתם להארכת מועד להישפט. בהחלטתו הוא פעל כדין."

בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה בידי בית המשפט העליון ברע"פ 511/10.

יתרה מכך, בחודש יולי 2007 קיבל המבקש הודעה על צבירת ניקוד לפי שיטת משרד הרישוי, הוא נדרש לבצע והשלים קורס בנהיגה נכונה בחודש נובר 2007. בהודעת משרד הרישוי במסגרת הזימון לקרוס נכללו העבירות שגרמו לצבירת ניקוד לרבות העבירה מיום 18.11.06, העבירה נשוא הבקשה בתיק 557-12-12.

ביום 25.11.07 נשלחה למבקש הודעה נוספת ממשרד הרישוי בדבר צבירת ניקוד, הכוללת את שתי העבירות, העבירה הנ"ל וכן העבירה מיום 12.4.07- היא העבירה נשוא הבקשה בתיק 556-12-12.

מכאן שהמבקש ידע, או חייב היה לדעת, על העבירות שנרשמו לחובתו ועל הניקוד שנצבר כנגדו כבר יותר מחמש שנים בטרם הגשת הבקשות דנן.

לאור כל האמור לעיל מסקנתי היא כי דין הבקשות להידחות וסבורני כי בנסיבות אף מוצדק יהיה לחייב את המבקש בהוצאות בגין הליך סרק ואי גילוי כל העובדות בעת הגשת הבקשה.

אני מחייב את המבקש בהוצאות סמליות בסך 750 ש"ח, לתשלום בתוך 60 יום .

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ג, 11 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ