החלטה בתיק המ"ד 45500-11-13 - פסקדין

סגן הנשיאה יגאל פליטמן

1.      לפניי בקשתם המוסכמת והמשותפת של הצדדים, שהוגשה לבית דין זה בהתאם להחלטת בית הדין האזורי בנצרת (השופט מירון שוורץ; ס"ע 25503-09-13) מיום 30.10.2013, להקנות לבית הדין האזורי בנצרת סמכות מקומית לדון בתביעה. זאת, למרות שהסמכות המקומית אינה מוקנית לבית הדין בנצרת "נוכח מקום ביצוע העבודה" כנדרש בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991.

2.            אקדים אחרית לראשית ואציין, כי אין זה מסמכותי, כסגן נשיאת בית הדין הארצי, להידרש לקביעת סמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה. החלטה בדבר סמכות מקומית נתונה אך ורק לבית הדין האזורי לעבודה בו נדון ההליך, מתוקף הוראת סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ואין היא באה בגדר הסמכות המוקנית לנשיא בית הדין הארצי לעבודה על פי הוראת סעיף 78 לחוק בתי המשפט. ואפרט:

הרקע

3.      בבית הדין האזורי בנצרת, כאמור, מתנהלת תביעתו של המבקש כנגד המשיבה, הנובעת מיחסי עבודה שהתקיימו בין הצדדים בעיר אילת ומסיומה. התביעה הוגשה ביום 12.9.2013 לבית הדין האזורי בנצרת, משום שלטענת המבקש ביצוע העבודה באילת כבר הסתיים, ואילו שני הצדדים מתגוררים ועובדים בסביבות הערים עפולה וטבריה, ואף באי כוחם מתגוררים ועובדים בסמוך לעיר נצרת. 

בהתאם לתקנות, בית הדין האזורי בבאר שבע הוא בעל הסמכות המקומית להכריע בתביעה, שכן "מקום ביצוע העבודה", כאמור, היה באילת.

4.      בהחלטתו מיום 7.10 ביקש בית הדין האזורי את תגובת המבקש לכוונתו להעביר את הדיון לבית הדין המוסמך לדון בו.

5.      בעקבות אותה החלטה, הגישו הצדדים לבית הדין האזורי הודעה על "הסדר דיוני בעניין סמכות מקומית", בו הודיעו כי הם מסכימים כי בית הדין האזורי בנצרת ידון בתביעה.

6.      בהחלטתו מיום 30.10.2013 קבע בית הדין כי " הצדדים אינם רשאים להגיע ל"הסדר" בנוגע לסוגיית הסמכות המקומית. יחד עם זאת, פתוחה בפני הצדדים האפשרות לפנות במשותף לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, בבקשה לאפשר קיום דיון בהליך, בפני בית דין זה. ...".

7.      מכאן הבקשה שלפניי, בה מבקשים הצדדים כי תינתן סמכות מקומית לבית הדין האזורי בנצרת לדון בתביעה, שכן הדבר יחסוך לצדדים זמן רב והוצאות כספיות ניכרות,  וייעל את ההליך.

לבית הדין שדן בהליך סמכות ההחלטה אם להעבירו לערכאה המוסמכת

8.      בהיעדר סמכות מקומית יעביר בית הדין לעבודה את הדיון לבית הדין האזורי או לבית המשפט המוסמך לדון בהליך. מקורה של סמכות זו בסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984החל בבית הדין לעבודה מתוקף הוראתו של סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 .

9.      סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט מורה כך:

"מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם."

      בהתאם, לאור הוראתו של סעיף 79(א) לחוק ויישומה, בהיעדר סמכות מקומית, ייטה בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו ולהורות על העברת הדיון לערכאה המוסמכת לדון בהליך [ראו: ע"א 4491/97 ג'ינו נ' האגודה האיטלקית (א.נ.מ.י), פ"ד נ"ג(1) 673, 678 ; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, 2009, עמ' 53).

10.  מקום השיפוט בבית הדין לעבודה קבוע בהוראת תקנה 3(א)(1) לתקנות סדרי הדין בבית הדין לעבודה, לפיה, מקום השיפוט בתובענה כאמור בסעיף 24(א)(1) לחוק הינו " בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה".

      לאור אופיים המיוחד של יחסי עובד מעביד ודיני העבודה, כלל פסוק הוא, כי הסכמת הצדדים להליך אין די בה כדי להקנות לבית הדין האזורי סמכות שיפוט מקומית . "באשר הלכה היא כי בכל הנוגע לסמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה, אין הצדדים רשאים לסטות מן התנאים הקבועים בתקנות [בר"ע 495/09 יורי נובש נ' פלאש תאורה כחול ולבן בע"מ (לא פורסם), 13.12.2009; בר"ע 19529-04-11 אס.אן. תעשיות בע"מ נ' ליליה פודושבה (לא פורסם), 17.4.2011; וראו: ע"ע 600036/97 קרן השתלמות לעובדי הרשויות המקומיות בע"מ - המועצה המקומית ערערה, טרם פורסם, 30.7.2000].