החלטה בתיק הוצל"פ 10-00751-11-8 - פסקדין

בפני בקשה בטענת פרעתי.                                     

תיק זה נפתח לביצוע פסק דין שניתן בת"א 3418/03 ביום 5/12/2005, לפיו הוטל על החייבת לשלם לזוכה את הסך של 459,715 ש"ח, בנוסף להוצאות משפט בסך של 6,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ש"ח בצירוף מע"מ.                                               

תיק הוצל"פ זה נפתח ביום 18/1/11. התיק נפתח בהתאם לסכום הקרן לפי פסק הדין בצירוף הצמדה וריבית פיגורים מיום מתן פסק הדין  (5/12/05).                                                 

טענות הצדדים בקליפת אגוז:                                  

טענות החייבת:                                              

החייבת הגישה בקשה בטענת פרעתי וטענה כי התיק לא נפתח כדין   שכן, היא לא יכלה לסלק את חובה לזוכה לאור העובדה כי ביום  5/6/04 הגיע לידיה צו עיקול זמני המורה על עיקול כספי הזוכה אשר בידה וזאת במסגרת תיק שהתנהל בין הזוכה לבין בנק מרכנתיל  (בו הזוכה היה חייב). לטענת החייבת, בדיעבד, הסתבר שעיקול זה בוטל ביום 24/1/11 אך הדבר לא הובא לידיעתה. החייבת טענה כי צו העיקול היה בתוקף, במהלך כל אותה תקופה וכי היא פנתה לב"כ הזוכה בכתב פעמיים , אך הוא לא ענה לה. עוד טענה החייבת כי ב"כ הזוכה פנה לב"כ החייבת בחודש 12/10 והיא הבהירה שתוכל לשלם את הסכום רק לאחר שיציג בפניה ביטול עיקול כנדרש. 

החייבת טענה כי הזוכה לא העביר לה ביטול עיקול וכל שהעביר הייתה בקשה לסגירת תיק הוצל"פ. על כן, ביקשה החייבת שלא לחייבה בריבית פיגורים ושכ"ט עו"ד מאחר שהייתה מנועה מלהעביר את הכספים לזוכה  וכן מאחר שהתיק נפתח בחוסר תום לב.                                         

טענות הזוכה:                                               

הזוכה טען כי החייבת לא צירפה אסמכתא לפיה היא הגיבה לצו  העיקול הזמני אשר הוטל על כספי הזוכה אצלה, וכי לאור העובדה  שהיא לא הגיבה לצו העיקול ומבקש צו העיקול לא הגיש בקשה לאישור עיקול אין תוקף לצו העיקול מכוח תקנה 378 לתקנות סדר הדין   האזרחי. עוד טען הזוכה כי החייבת הסתירה את העובדה שהיא לא הגיבה לצו העיקול עד חודש 12/10 , אז בוטלו כל העיקולים. לטענת הזוכה, בחודש 12/10 הוא פנה לחייבת והודיע לה שהסתיימו כל  ההליכים ודרש את כספו לאחר שבנק מרכנתיל העביר ביום 21/12/10  בקשה לסגירת  תיק שפתח נגד הזוכה.                            

העובדות שאינן במחלוקת :                                     

תיק הוצל"פ זה נפתח ביום 18/1/11 לביצוע פסק דין שניתן    5/12/2005  אף בטרם מתן פסק הדין  ביום 5/8/04 הוטל אצל החייבת צו עיקול  זמני על הכספים המגיעים לזוכה לטובת תיק 2083/04 אשר ניהל בנק מרכנתיל נגד הזוכה בבית משפט מחוזי תל אביב (להלן:"העיקול לטובת בנק מרכנתיל). החייבת לא השיבה לצו העיקול הזמני. ביום 30/12/05 פנה ב"כ החייבת בכתב לב"ב הזוכה וציין כי כידוע התקבל צו עיקול לטובת בנק מרכנתיל וביקש לקבל את תשובתו על מנת שהחייבת תכלכל את צעדיה. ביום 2/1/06 פנה שוב ב"כ החייבת בכתב לב"כ הזוכה וביקש לקבל  

מענה למכתבו מיום 30/12/05. לטענת ב"כ החייבת שני מכתבים אלה נותרו ללא מענה וב"כ הזוכה לא טען אחרת.                                                 

בחודש 12/10 פנה ב"כ הזוכה לב"כ החייבת והודיע לו כי ההליכים  עם בנק מרכנתיל נגמרו. ביום 21/12/10 המציא ב"כ הזוכה לב"כ  החייבת העתק מבקשת ב"כ בנק מרכנתיל עו"ד יוסי בן נפתלי לסגירת תיק ההוצל"פ 01-37110-06-3 אשר התנהל נגד הזוכה.                                                                         

עיון בתיק הוצל"פ 01-37110-06-3 מגלה שאכן  התיק נסגר ביום 19/12/10.

 התיק שהתנהל בין הזוכה ובנק מרכנתיל נפתח תחילה בבית משפט  מחוזי תל אביב ת"א 2083/04 ולאחר מכן הועבר לבית משפט מחוזי בחיפה וקיבל את המספר  965/04.                                                                                          

ביום 17/1/11 הוציא בית המשפט המחוזי בחיפה בתיק 965/04 החלטה בדבר ביטול כל העיקולים בתיק. ביום 24/1/11 הוציא בית המשפט המחוזי בתל אביב  בתיק 2083/04  החלטה בדבר ביטול כל העיקולים.                                                                                         

ביום 20/1/11 שלח ב"כ הזוכה בתיק מרכנתיל עו"ד גסאן מטאנס מכתב לבית משפט המחוזי בתל אביב בו ביקש שהודעות הביטול למחזיקים  ימסרו לעו"ד מטעמו.                                                                                                     

ביום 24/1/11 הוציא בית המשפט המחוזי לחייבת החלטה בדבר ביטול העיקול אשר הוטל אצלה.                                      

צו העיקול הזמני לטובת בנק מרכנתיל