החלטה בתיק הוצל"פ 0315514090 - פסקדין

פתח דבר

בקשת הזוכה שלפניי מעוררת שאלה משפטית עקרונית והיא: כיצד על גזברות ההוצאה לפועל לחלק כספים שהתקבלו כתוצאה ממימוש עיקול, במצב של ריבוי נושים ?

רקע עובדתי

1.         תיק ההוצאה לפועל דנן נפתח ביום 16.4.09 לביצוע 4 שטרות. התיק נפתח ע"י הזוכה  - מפעלי מתכת ש.כהן בע"מ (להלן: "הזוכה"), כנגד החייבים: חומרי בניין בסמ"ה בע"מ ו - ג'בארין יוסף (להלן: "החייבים").

2.         בימים 18.6.09, 5.10.09, 11.1.10 (וכך גם בימים: 5.3.12, ו- 19.7.12) נרשמו עיקולים על כלל נכסי החייב מס' 2, אצל המחזיק - בנק הפועלים בע"מ (להלן: "צד ג'").

3.         ביום 10.3.12 הגיש הזוכה בקשה למימוש כספים אצל צד ג', ובו ביום הוריתי על מימוש הכספים כלהלן:

             "ככל שישנם כספים מעוקלים, ובכפוף להוראות כל דין (ובכלל זאת, כפוף לסדרי קדימויות בנשייה הקבועים בדין), אני מורה למחזיק/ה, בנק הפועלים בע"מ, להעביר את הכספים המעוקלים ללשכת ההוצאה-לפועל, כדי שיעור כלל העיקולים שהוטלו אצלו בתיקי  הוצל"פ, בצירוף רשימה של העיקולים שהוטלו אצלו/ה על נכסי החייב/ת בתיקי הוצל"פ.

            ..."

4.         צד ג' העביר ביום 26.3.12 ללשכת ההוצאה לפועל רשימה ובה פירוט של תיקי ההוצאה לפועל בהם הוטלו עיקולים אצלו על כלל נכסי החייב 2 (נספח א' לתגובת המדינה הראשונה). הרשימה כללה פירוט של מספר התיק הרלבנטי, מס' ההליך של העיקול, סכום החוב בגינו נרשם העיקול, ושם הגורם המעקל.

5.         ביום 3.4.12 הועבר לתיק מאת צד ג' תקבול בשיק בנקאי על סך של 11,400 ש"ח (ראה: נספח ב' לתגובת המדינה". להלן: "הכספים" או "התקבול"). בסמוך לכך, חילקה גזברות ההוצאה לפועל את הכספים בין כלל הזוכים שהטילו עיקול ואשר מספרי התיקים שלהם נכללו ברשימה שהתקבלה מצד ג' הנ"ל. הגזברות בצעה את החלוקה, לפי הבנתה את הוראת סעיף 76 לחוק ועל פי נהליה, בשיעור יחסי לגובה החובות הפסוקים של הזוכים המעקלים (ראו פירוט בנספח אשר צורף לבקשת הזוכה בנומ' 2856 מיום 19.4.12). על פי החלוקה שבוצעה, חולק התקבול בסך של 11,400 ש"ח בין 11 תיקים פתוחים לחייב, כך שהזוכה המעקל בתיק זה, קיבל סך יחסי של 1,042 ש"ח בלבד.

6.         ביום 19.4.12 עתר הזוכה לעיכוב ביצוע החלוקה ולעריכתה בהתאם לחוק (הבקשה בנומ' 2856). לדידו, תחשיב הגזברות נעשה שלא כדין, כיוון שלא נערכה בדיקה באילו מתיקי החייב פג תוקף העיקול, וכן נטען כי החישוב לחלוקה לתיק זה נעשה על פי צו עיקול ישן ולא לפי הצו העדכני (בו גובה החוב העדכני הנו גבוה יותר). בו ביום, הוריתי כמבוקש, היינו" שהחלוקה תבוצע ע"י הגזברות כדין. 

7.         עמדת הגזברות, כפי שהוצגה בבקשה מיום 3.5.12 בנומ' 8214, הייתה כי אכן בצעה החלוקה כדין וזאת משום שעל פי נהליה, בעת ביצוע חלוקת כספים מעיקולים, במצב של ריבוי נושים, אין התייחסות לתוקף העיקול על פי תקופתו, אלא שבעת החלוקה מתייחסים אך לעצם העובדה שהוטל עיקול ולגובה החוב הפסוק ביום ביצוע החלוקה, עד שהליך העיקול מבוטל או שהתיק נסגר.

8.         דא עקא, דעתו של הזוכה לא נחה מעמדת הגזברות, וביום 8.5.12 הגיש הבקשה דנן, להורות לגזברות לבצע חלוקה מחודשת של הכספים, בהתאם שיטתו של הזוכה.

לטענת הזוכה, שוגה הגזברות בגישתה פעמיים:

ראשית, מכוח לשון סעיף 44(א) לחוק, הנכסים שתפס צו העיקול הנה רק הנכסים שנתפסו ב - 3 החודשים מיום קבלת צו העיקול, ורק לגביהם חל הצו. נכסים אשר נכנסים לחשבון החייב לאחר תום תקופת העיקול אינם מעוקלים, ועל כן, אין לשתפם בחלוקה. נכסים כאלה יכול זוכה לתפוס, רק אם ישלח צו עיקול חדש, כפי שהזוכה עשה בתיק דנן. 

            שנית, לשיטת הזוכה, יש לבצע את החלוקה לפי גובה החוב הנקוב בצו העיקול שנרשם, ולא לפי גובה החוב ביום ביצוע החלוקה, זאת לפי שורת ההיגיון, לפיה זוכה אינו יכול לממש יותר מאשר עיקל. לדידו של הזוכה, צו העיקול  הוא אשר קובע את גובה העיקול, וכך גם נקבע גובה המימוש בהתאם.

            הזוכה, הלכה למעשה, חולק על פרשנותה של הגזברות את הדין ועותר לביצוע חלוקה מחודשת.

9.         נתבקשה תגובת רשות האכיפה והגבייה לבקשה, אשר התקבלה לתיק ביום 16.7.12. מתגובת המדינה עולה, ראשית, כי בכל הנוגע לחלוקת הכספים, תכבד הגזברות כל הוראה שתינתן על ידי הרשם. לגופם של דברים, ובתמצית: סבורה המדינה כי החלוקה בוצעה בהתאם לדין ובעניין זה היא מפנה, בין היתר, להוראות המפורשות של סעיף 76 לחוק. 

10.       לנוכח תגובת המדינה נתנה לזוכה זכות תשובה. בתשובתו נסוג הזוכה בהיבט אחד של אחת מטענותיו, בכך שהסכים כי החלוקה צריכה להיעשות בהתאם לגובה החוב הפסוק בכל אחד מן התיקים הרלוונטיים ביום ביצוע החלוקה. הנה כי כן, הזוכה נסוג מן הטענה כי גובה החוב הנקוב בצו העיקול הוא זה שאמור לקבוע את שיעור החלוקה.