החלטה בתיק ה"פ 7272-08-12 - פסקדין

1.         בקשה למתן צו מניעה זמני לעיכוב הליכי פינוי הננקטים כנגד המבקשים בתיק הוצאה לפועל 34-06531-10-1.

2.         מהבקשה מתברר כי כנגד המבקשים ניתן פסק דין לפינוי בבית משפט השלום כבר ביום 30/11/09 (תיק 10884-08-09). בקשה לביטול פסק דין הפינוי נדחתה כבר ביום 6/7/11. הואיל והמבקשים לא מילאו את פסק הדין נפתח כנגדם תיק ההוצאה לפועל.

3.         בבקשה הנוכחית טוענים המבקשים כי הינם בעלי זכויות במקרקעין ועל כן עומדת להם גם זכות החזקה. את טענת הבעלות מבקשים הם לבסס על החזקתם של בני המשפחה במקרקעין החל משנת 1958. אין טענה כי המבקשים, או אביהם, רכשו זכות במקרקעין, אלא טענתם מבוססת על "התיישנות רוכשת".

4.         דין הבקשה להידחות. ראשית אבהיר כי משניתן פסק דין לפינוי אין מקום לעכבו בדרך של הגשת הליך חדש. לו רצו המבקשים לבסס את טענתם לזכויות חזקה על בעלות במקרקעין היה עליהם לטעון טענותיהם בבית המשפט במסגרת תביעת הפינוי.

            משנכשלו להוכיח זכות חזקה הרי שחובה עליהם לפנות את המקרקעין. שנית, טענת המבקשים לזכויות מכוח "התיישנות רוכשת" דינה להדחות. מדובר במקרקעין מוסדרים אשר נרשמו על שם רשות הפיתוח כבר בשנת 2002. מנסח הרישום עולה כי חלק מהמקרקעין נרשמו על שם רשות הפיתוח מכוח חוק רכישת  מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג-1953 והעודף  נרשם על שם מדינת ישראל. אין בבקשה כל התייחסות לנסבות הרכישה והרישום של המקרקעין ובמיוחד אין התייחסות לשאלה מתי הוסדרו המקרקעין.

            ונזכיר  עוד כי במקרקעין מוסדרים לא ניתן לטעון ל"התיישנות רוכשת" (סעיף 159(ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, ע"א 520/96 חוסין נ' מיר, פ"ד נד(3) 487 (2000)). בהעדר התייחסות לשאלה מתי הוסדרו המקרקעין לא ברור האם למבקשים או מי מבני מפחתם עמדו זכויות במקרקעין  לפני ההסדר. ודוק, נטל ההוכחה להתקיימותם של התנאים ל"התיישנות הרוכשת" מוטל על שכמי הטוען לזכות ואם נכשל בהוכחתם תדחה תביעתו (ע"א 472/59 אל גדיר נ' מדינת ישראל, פ"ד טו 648, 650 (1961); ע"א 453/61  ע'אליה נ' מדינת ישראל, פ"ד טז 909 (1962)).

5.         זאת ועוד, קשה לתת אמון ולו גם לכאורה, בגרסת המבקשים בדבר זכויות מכוח החזקה. כבר בשנת 1994 הגיש המבקש 2 עומר גריפאת בקשה לרכוש את הזכויות בחלקה מהמינהל (מכתב מיום 19/3/94). בבקשתו לא הועלתה כל טענה בדבר זכויות בעלות שלו או של מי מבני המשפחה בחלקה.  בקשת הרכישה סותרת את טענת הבעלות שמועלית כעת.

מכל מקום ברור ממכתב זה כי  כבר בשנת 94 ידעו המבקשים כי אין להם זכויות וכי המינהל אינו מכיר בזכויותיהם בחלקה. משמע יש שיהוי הרב בהעלאת הטענה. המבקשים ידעו על עמדת המינהל ולמרות זאת הגישו את התביעה רק כעת 18 שנים מאוחר יותר.

6.         בשים לב לכל האמור, סבורני כי המבקשים לא השכילו להצביע כי עומדת להם זכות לכאורה לקבלת הסעד המבוקש בעתירה ומכל מקום אין בידם "ראיות מהימנות" לכאורה להוכחת עילתם.

            דומה כי תכליתו של ההליך הינה למנוע מימושו של פסק דין הפינוי וברי שלכך אין לתת יד. נזכיר גם כי לא מדובר בבית מגורים אלא במקרקעין המשמשים לצריף ולהחזקת בעלי חיים ואין כל קושי בביצוע הפינוי.

7.         על כן אני דוחה את הבקשה. הואיל ולא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח אב תשע"ב, 06 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: