החלטה בתיק ה"פ 55902-11-11 - פסקדין

1. המשיבה (המבקשת בהליך העיקרי) הגישה תביעה נגד המבקשים 1-2 (המשיבים 1-2 בהליך העיקרי), בה עתרה לסעד הצהרתי כי המבקש 1 הינו הבעלים של מחצית מהזכויות בבית המצוי ברח' גולדברג 16 בחדרה, תת-חלקה 3, חלקה 369 בגוש 10035 (להלן: " הבית"), הרשום כיום על שם המבקשת 2 בלבד וזאת על מנת שתוכל לגבות את חובו של מבקש 1 מנכס זה.

המבקשים 1-2 הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף בהסתמך על טענת התיישנות וטענת שיהוי מצידה של המשיבה.

2. רקע עובדתי

2.1 המבקשים 1-2 נישאו בשנת 1992  ונפרדו בשנת 2001.

הבית נשוא התובענה הרשום על שמה של המבקשת 2 בלבד (החל מיום 3.9.00), נרכש בשנת 1996.

2.2 ביום 15.5.01 ניתן פסק דין במסגרת תביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקש 1 וחברת א. לדר פולס בע"מ, לפיו על הנתבעים לשלם למשיבה סך של 265,889 ש"ח (להלן: " פסק הדין מיום 15.5.01").

המשיבה נקטה בהליך הוצאה לפועל לגביית החוב, ונפתח תיק שמספרו 17-04111-01-4.

2.3 ביום 17.10.04 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי (כב' השופט רון סוקול) בתיק פש"ר 530/02 (להלן: " פסק הדין מיום 17.10.04"), בו נדחתה עתירתו של המבקש 1 למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל.

בפסק הדין צוין כי המבקש 1 לא הרים את נטל השכנוע הדרוש על מנת להוכיח כי נקלע לחובותיו בתום לב, בין היתר, משום שהבריח נכסים לאשתו וכן העביר על שמה את בית המגורים (סעיפים 6 ו-14 לפסק הדין).

2.4 בהמרצת פתיחה זו (אשר הוגשה ביום 30.11.11) עתרה המשיבה למתן פסק דין הצהרתי, בו ייקבע שהמבקש 1 הינו הבעלים של מחצית מהזכויות בבית נשוא התובענה. נטען כי החוב העדכני של המבקש 1 למשיבה (נכון למועד הגשת התביעה), עומד על סך 761,000 ש"ח.

3. תמצית טענות הצדדים

3.1 טענות המבקשים בבקשה למחיקה על הסף-

(1) נטען כי הבית נרכש מאמצעיה הכספיים של המבקשת 2 ובעזרת הוריה, וכי במהלך נישואיהם שמרו על הפרדה רכושית. 

 (3) נטען שהתביעה התיישנה , שכן איננה תביעה במקרקעין כי המשיבה איננה טוענת לזכות קנייינית בבית אלא מדובר בעתירה שנועדה לממש עיקול לאכיפת  פסק דין מיום 15.5.01 . נטען כי מירוץ ההתיישנות החל ביום 15.5.01 או ביום רישום הבית על שם המבקשת 2 (3.9.00 ) , ולפיכך חלפה תקופת ההתיישנות בת 7 השנים.  עוד נטען לשיהוי בהגשת התביעה.

 (6) טענת המשיבה כי נודע לה על קיומו של פסק הדין מיום 17.10.04, בעקבות החלפת בא-כוחה, מהווה הרחבת חזית אסורה, שכן היא לא נטענה בהמרצת הפתיחה. בנוסף, המשיבה נמנעה מלהגיש תצהיר לעניין זה.

3.2 טענות המשיבה-

(1) המשיבה טענה כי בהעדר הסדר ממון תקף, על צדדים חלה הלכת איזון המשאבים, קרי, כל אחד מהם שותף בזכויות ובחובות.

(2) נטען שמדובר בתביעה שעניינה מקרקעין שכן קבלתה תוביל לשינוי בזכויות הקנייניות, שתקופת ההתיישנות הרלוונטית הינה 15 שנים. לכן, גם אם מירוץ ההתיישנות יחל ביום 15.5.01, לא חלפה תקופת ההתיישנות.

 (3) מאחר וקיומו של פסק הדין מיום 17.10.04 נודע למשיבה בשנת 2010, עת החליפה את בא-כוחה, מרוץ ההתיישנות החל במועד זה, שכן עילת התובענה הינה תרמית או הונאה, אשר עובדותיה נעלמו מהמשיבה.