החלטה בתיק ה"פ 50504-10-10 - פסקדין

: | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
50504-10-10
2.8.2011
בפני :
כמאל סעב

- נגד -
:
אליהו שילה
:
1. דניאל ג'וסה ריינר
2. רוני צ'רנה קופליק-ריינר
3. רפאל גרואר
4. קופליק משה בע"מ

החלטה
  1. בפני בקשה לצירוף מר רפאל גרואר (להלן: " גרואר"), וקופליק משה בע"מ (להלן: " החברה הקבלנית"), מכח תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: - " התקנות"), כמשיבים לתובענה.
  1. המשיבים 1 ו- 2 ( להלן - " המשיבים"), הגישו תובענה, שבמסגרתה ביקשו מבית המשפט להורות למבקש לעשות כל הדרוש, ובכלל זה לחתום בשם גרואר ובמקומו על כל המסמכים הדרושים, לשם רישום זכויותיהם של המשיבים  כבעלים של דירת מגורים בחלקה 16 שבגוש 10793 בחיפה (להלן: " הדירה"), לרבות ייחוד הזכויות בדירה על שמם כיחידה בבית המשותף. לחלופין מתבקש בית המשפט להורות למבקש להעביר לב"כ המשיבים את מלוא הסמכויות על פי יפוי הכוח שמסר לו גרואר.
  1. בבקשה נטען כי התובענה הוגשה נגד המבקש בתוקף מעמדו "הטכני" - שליח של בעל הקרקע גרואר, על פי יפוי כח מיום 30.12.87. כל אחד מהמשיבים שמבוקש צירופו כבעל דין הוא צד הכרחי לתובענה, גרואר בהיותו בעל הדירה שהמשיבים דורשים לרשום על שמם והחברה הקבלנית שהינה צד להסכם הקומבינציה. השאלות הכרוכות בתובענה אינן ניתנות לפתרון יעיל בלא שהמשיבים הנוספים 3 ו- 4 (להלן - " המשיבים הנוספים"), יצורפו לתובענה.
  1. עם הגשת הבקשה דנן, הגיש גרואר בקשה נפרדת לצירופו כמשיב בתובענה. בבקשתו ציין גרואר כי הוא שוהה דרך קבע בחו"ל במדינות אפריקה ורק לאחרונה נודע לו על ההליך דנן. לטענתו התובענה, מבחינה מהותית מופנית כלפיו כאשר הוא בעל הדין המרכזי והחשוב ביותר. עוד טען כי היה מקום לדחיית התובענה על הסף, מחמת העובדה שגרואר לא צורף לתובענה בהיותו בעל דין דרוש, נחוץ וחיוני. בנוסף טען כי אין כל יריבות מהותית בין המבקש לבין המשיבים והיריבות האמיתית היא בין האחרונים לבין גרואר. לטענתו, תפקידו של המבקש היה כשלוח טכני ואין לו הסמכה לפעול בשמו של גרואר. עוד טען כי לצורך דיון בזכותם המהותית של המשיבים בתובענה קיים צורך בשמיעת טענות גרואר ולשם כך יש לצרפו כבעל דין.
  1. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם הבקשה אינה מנומקת ומנוגדת לדין ולהלכה הפסוקה. לדעת המשיבים, צירופם המבוקש של המשיבים הנוספים, כלל אינו נחוץ כי הם אינם בעלי דין דרושים בתובענה. עוד נטען כי צירופם מיועד לסבך את בירור התובענה ועיכובו. ציינו כי החברה הקבלנית הפסיקה את פעילותה לפני שנים רבות ובעליה, גרואר, הינו אדם בן למעלה מ- 80 שבריאותו רופפת, לכן אין צורך וטעם לצרף החברה הקבלנית כמשיבה נוספת. טענו כי דין הבקשה להידחות מחמת שיהוי בהגשתה. ציינו כי התובענה הוגשה בחודש אוקטובר, המבקש הגיש את תשובתו לתובענה בדצמבר מבלי שטען כלל שיש צורך בצירופם של המשיבים הנוספים. ביום 21.1.11 התקיים דיון מקדמי בתובענה ובסיומו הוסכם כי הצדדים מוותרים על חקירת המצהירים ויגישו סיכומיהם, המשיבים כבר הגישו סיכומים ועל המבקש להגיש סיכומיו ורק בשלב זה באה עתירת המבקש לצירופם  של המשיבים.

לטענתם אין לכפות עליהם צירופם של המשיבים הנוספים בניגוד לרצונם, אלא במקרים נדירים, שאינם מתקיימים בענייננו.

באשר לבקשת גרואר להצטרף כמשיב בתובענה, טענו המשיבים כי הבקשה אינה נתמכת  ומאומת ע"י בא כוחו. אין כל נפקות ותוקף לאמיתות תצהיר ע"י עו"ד בישראל כאשר התצהיר עצמו נחתם מחוץ לישראל ונשלח בפקסימיליה.

לגופו של עניין, נטען כי אין לגרואר כל זכות מהותית, אשר מחייבת צירופו כמשיב נוסף. גרואר עצמו מודה בבקשתו כי יש לו תביעה כספית נגד החברה הקבלנית עימה התקשר בהסכם קומבינציה וכי תביעה זו התיישנה ואינה עומדת לו עוד. לטענת המשיבים כל טענה כספית שעמדה לגרואר כלפי החברה הקבלנית תוסיף ותעמוד לו גם בעתיד ואין בתובענה הנוכחית כדי להכריע בה.

מאחר וגרואר צירף לבקשתו תצהיר מאומת טלפונית ע"י עורך דין, הוריתי בהחלטתי מיום 6.4.11 כי על גרואר להגיש תצהיר ערוך כדין לאלתר. גרואר ביקש וקיבל אורכה, להגיש תצהיר ערוך כדין עד ליום 30.4.11 ואכן ביום 27.4.11 הוגש תצהיר מאומת ע"י נוטריון ציבורי בדרום אפריקה.

המשיבים בתגובתם להגשת התצהיר המאומת ע"י נוטריון ציבורי, ציינו כי אין לתצהיר כל ערך ויש להתעלם ממנו. לטענתם, גרואר לא הוזהר בטרם החתימה על התצהיר כמתחייב על פי דין. עוד טענו כי לגרואר עמדו חודשיים תמימים להגשת תצהיר מאומת כדין.

דיון והכרעה

    6 .          הוספת ומחיקת בעלי דין מוסדרת על ידי תקנה 24 לתקנות אשר קובעת:

"מחיקת בעלי דין והוספתם.

בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

תקנה 24 לתקנות מקנה לבית המשפט סמכות להורות על צירופו של צד אם נוכחותו בהליך דרושה לשם הכרעה שלמה ויעילה בכל השאלות הכרוכות בתובענה. הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי מי מבעלי הדין הקיימים או על-ידי המעוניין להצטרף בעצמו.ו

"תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי) מורה כי בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט לצוות על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. עיקר הפסיקה שעסקה בפירושה של תקנה 24 התמקדה בחלופה האחרונה המופיעה בתקנה: בשאלה מיהו אדם "שנוכחותו בבית המשפט דרושה...". הפסיקה הכירה בהיותו של אדם בעל דין "דרוש" במקרים שונים כגון: מקרה בו אי אפשר ליתן פתרון שלם ויעיל לתובענה, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהווה מעשה בית דין גם כלפיו (ראו, ע"א 83/64 גראטש נ' אטיה, פ"ד יח(4) 132, 135 (1964)); ומקרה בו עשויה זכותו של אדם להיפגע אלמלא הצירוף (ראו, רע"א 6562/99 ירדן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, 2000); בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד מה(5) 457 (1991); ע"א 401/69 ראובני נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד כד(1) 537 (1970))".(רע"א 9572/06 שירותי בריאות כללית נגד לאון קורלנד (ניתנה ביום 25.6.07).

7.   בענייננו כנטען בתובענה, המשיבים רכשו מהחברה הקבלנית זכויות בדירת מגורים שנבנתה במסגרת עסקת קומבינציה בין החברה הקבלנית לבין בעל הקרקע מר גרואר. עוד נטען כי הוסכם בהסכם הקומבינציה כי החברה הקבלנית תהא אחראית על רישום הבית המשותף ורישום הזכויות בו ולשם ביצוע הרישום נמסר יפויי כוח בלתי חוזר מבעל הקרקע למבקש ומשרדו. מה גם, ציינו המשיבים בתובענה כי "מסתבר כי לבעל הקרקע טענות כנגד החברה הקבלנית, בגין אי קיום הסכם הקומבינציה".

המדובר בבעלי דין שנוכחותם בבית משפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. פסק הדין שינתן בתובענה עלול לחייב את גרואר והחברה הקבלנית וליצור מעשה בית דין כלפיהם. כלומר, אם לא יצורפו לתובענה עלולות להיפגע זכויותיהם מבלי שתינתן להם ההזדמנות לטעון טענותיהם.

על סוגיה זו עמד אורי גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (2007) 75:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>