ה"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
45133-07-11
02/11/2011
|
בפני השופט:
אסתר נחליאלי-חיאט
|
- נגד - |
התובע:
1. מאור ששון 2. הילה ששון
|
הנתבע:
1. בנימין ששון 2. עיריית תל אביב יפו
|
החלטה |
1. בפני בקשת המבקשים למתן צו מניעה זמני שיורה כדלהלן:
א. למשיבים או למי מטעמם להימנע מלבצע כל דיספוזיציות ביחס למחצית הזכויות בדירה ברחוב מפרץ שלמה 45 בחולון - גוש 6750 חלקה 295 תת חלקה 14 (להלן :
"הדירה").
ב. למשיבה 2 או למי מטעמה להימנע מכל פעולה משפטית הנוגעת לדירה, לרבות מינוי, לרבות מינוי כונס נכסים על הדירה או על זכויות המשיב 1 ביחס לדירה.
2. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בבקשה, בתגובה, בתשובה ובהמרצת הפתיחה, ראיתי לקבל את הבקשה וליתן את הצו המבוקש, קרי, להותיר על כנו את הצו הארעי שניתן במעמד צד אחד עד למתן פסק דין, והכל כפי שיפורט להלן.
3. המבקשים הם ילדי המשיב 1 ושל בת זוגו לשעבר, גב' דרורה ששון (להלן:
"דרורה"). ביום 11.7.97, כשהיו המבקשים קטינים, נחתם הסכם גירושין ויחסי ממון בין המשיב 1 לבין דרורה (להלן:
"ההסכם" - נספח ב' לבקשה). בעת שחתמו על ההסכם היו הזכויות בדירה של בני הזוג ביחד בחלקים שווים, ונרשמו על שמם באופן שמחצית הזכויות נרשמה על שם המשיב 1 ומחציתן על שם דרורה; במסגרת ההסכם (סעיף 6) נקבע כי:
"מחצית הנכס הרשום על שם הבעל יועבר לטובת הילדים עד הגיעם לגיל 18. מחצית הדירה אשר רשומה על שם האישה תשאר בחזקתה".
ביום 26.12.02 אושר ההסכם כנדרש על פי דין, בבית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת חנה ריש-רוטשילד - נספח ג' לבקשה).
4. למבקש 1 מלאו 18 בשנת 2006 והמבקשת 2 הגיעה לגיל 18 בשנת 2005. הגם ששני המבקשים הגיעו לגיל 18 לא נרשמו זכויות המשיב 1 בדירה, על שמם עד עתה.
5. ביום 9.6.11 נרשם שעבוד לטובת המשיבה 2 על זכויות המשיב 1 בדירה, וביום 12.6.11 שלח ב"כ המשיבה 2 מכתב אל המשיב 1 ובו ציין כי בדעת המשיבה 2 לנקוט הליכי הוצאה לפועל למימוש השיעבוד שנרשם לטובתה בגין חובות המשיב 1 העומדים על סך של כ- 170,158 ש"ח.
דרורה פנתה במכתבים באמצעות ב"כ למשיבה 2 והסבירה כי למשיב 1 אין זכויות בדירה וכי הלכה למעשה הועברו הזכויות למבקשים, אך מכתבים אלה לא נענו.
6. ביום 26.7.11 הגישו המבקשים תובענה בה מבוקש כי בית המשפט ייתן סעד הצהרתי לפיו מחצית זכויות המשיב 1 בדירה שייכות למבקשים מכח ההסכם וזכויותיהם בדירה נקיות מכל עיקול לטובת המשיבה 2, ובמקביל הוגשה הבקשה למתן צו מניעה.
ביום 26.7.11 ניתן צו ארעי על ידי בית משפט זה (כב' השופטת ברון) ובהחלטה נוספת מיום 15.8.11 (כב' השופטת שבח) נקבע כי הצו הארעי יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת.
טענות המבקשים
7. המבקשים טוענים שטענותיהם בתובענה מבוססות, כי מחצית הזכויות בדירה הרשומות על שם המשיב 1 שייכות להם מכח זכויות שביושר ומשכך, אין המשיבה 2, זכאית לעקל את זכויותיהם בנכס, בהיותה נושה.
לטענת המבקשים נודע להם שבכוונת המשיבה 2 למנות כונס נכסים למכירת הדירה (בגין חובות המשיב 1 למשיבה 2) ויש חשש כי ככל שלא יינתן הצו המבוקש תמכר הדירה ויגרם להם נזק בלתי הפיך כי לא יוכלו לממש את פסק הדין אם ינתן לטובתם, משכך נוטה מאזן הנוחות לטובתם.
עוד נטען כי המבקשים הגישו את הבקשה בתום לב, כי שלא כמו טענות המשיבה 2 בתגובתה ההסכם אינו הסכם למראית עין וכי למשיב 1 לא היו קשיים כלכליים משכך לא נחתם ההסכם למטרת הברחת נכסים; המשיב 1 מתגורר עם בת זוג אחרת ואף נולדה לשניים ילדה משותפת בשנת 2003, ואין הוא חי עם דרורה זה שנים. כן נטען כי הזכויות בדירה לא הועברו על שם המבקשים מאחר שעל זכויות המשיב 1 בדירה רשומה משכנתא לטובת כלל חברה לביטוח בע"מ והם לא טרחו הערת אזהרה על זכויותיו מאחר שמדובר באביהם.
טענות המשיבה 2
8. המשיבה 2 מתנגדת לבקשה. לטענתה סיכויי התובענה קלושים. בהקשר זה נטען כי דרורה והמשיב 1, היו מודעים לחובות המשיב 1 לנושים שונים, ופעלו יחד במטרה להבריח את זכויות המשיב 1 בדירה בשל מצבו הכלכלי וחובותיו ובמטרה להתחמק מתשלומם, משכך, נטען כי מדובר בחוזה פסול או בעסקה למראית עין.
עוד ולחלופין טוענת המשיבה 2 כי הקניית הזכויות בדירה למבקשים היא לכל היותר זכות חוזית 'מוחלשת' והיא למעשה התחייבות לתת מתנה, הנסוגה מפני השעבוד הרשום לטובתה בשים לב לתם ליבה ולהסתמכותה על הרישום שבעת שנרשם לא היו כל הערות אזהרה לטובת המבקשים.
דיון