החלטה בתיק ה"פ 43623-11-10 - פסקדין

לפני בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת מעשה בית דין ולחילופין, מבוקש עיכוב ההליכים בתובענה בשל קיומו של הסכם בוררות (להלן:-" הבקשה").

1.         רקע:

(א)                      המבקשים והמשיב אחים (להלן:-" האחים") להם פעילויות עסקיות משותפות מגוונות וביניהן, חברת בניה ששמה "חברת האחים שרבט חברה לבנין בע"מ" (להלן:-" החברה") שהוקמה בשנת 1969 ופעילה עד היום. הצדדים אף היו שותפים ברכוש.

(ב)                      על פי הנטען בתובענה שהגיש המשיב נגד המבקשים, החלו המבקשים 1-2 ו-5 בשנת 1988 לנקוט פעולות המפרות את חלוקת הנכסים השוויונית עליה הסכימו האחים ובתאריך ה-28.6.88 אף הקימו חברה ללא ידיעת המשיב. נוכח התנהלות זו פרץ סכסוך בין המבקשים למשיב שהוביל להסכמה שחילוקי הדעות יוכרעו במסגרת בוררות לפני הרב בצלאל פנחסי. שטר בוררין נחתם ביום 19.7.89 ובמועד זה החלה הבוררות שהסתיימה ביום 7.2.91 בשני פסקי בוררות, האחד קרוי "פסק דין חלקי א' " והשני "פסק דין חלקי ב' " (להלן:-" פסק דין א' " ו" פסק דין ב' " בהתאמה).

פסק דין ב' אושר בהסכמה בבית המשפט העליון ביום 22.10.95 אך יישומו נכשל ומשכך הוגשו תביעות הדדיות של המבקשים מחד גיסא והמשיב מאידך גיסא לבית המשפט המחוזי בנצרת (בתיקים 295/96 ו-282/96). ביום 26.5.96 הסכימו הצדדים על אופן ביצוע האמור בפסק דין ב'. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין. גם הסכמה זו לא יושמה בפועל והצדדים נקטו הליכים משפטיים נוספים.

(ג)                        בשנת 2002 במסגרת ערעור שנדון בבית המשפט העליון הגיעו הצדדים להסכמה נוספת שלפיה יועבר הסכסוך למסגרת של בוררות בהתאם. נחתם הסכם בוררות ובמסגרתו הסכימו המבקשים והמשיב מהן המחלוקות שיוכרעו במסגרת הליך הבוררות (להלן:-" הסכם הבוררות"). הסכם הבוררות קיבל תוקף של פסק דין ביום 12.12.02 (בתיק ע"א 689/02), כמו כן בוטל פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת ונקבע שכל המחלוקות בין האחים הקשורות לפרשנות של פסק דין ב' יועברו להכרעת בורר, כב' השופט בדימוס ברנר, ששימש בתפקיד עד לשנת 2004. משהתפטר בורר זה, החליפו כב' השופט (בדימוס) לויט (להלן:-" הבורר"), ובראשית שנת 2009 התפטר מתפקידו גם בורר זה.

(ד)                      ביום 11.6.08 ניתן על ידי הבורר פסק בוררות חלקי שקבע את אופן חלוקת ושחרור הנכסים כמו גם העברת החזקות בהם בין המבקשים למשיב (להלן:-" פסק הדין החלקי"). המשיב הגיש בקשה לביטול פסק הדין החלקי אך זו נדחתה ביום 29.10.08 על ידי כב' השופט אברהם ופסק הדין החלקי אושר (בתיק 81/08). המבקש עתר גם לביטולו של הסכם הבוררות ובקשתו נדחתה (בתיק 135-09).

לאחר מכן נוהל בין המבקשים למשיב משא ומתן שהוביל לניסוח הסכם פשרה על פי האמור בתובענה. עותק חתום מהסכם הפשרה לא הועבר לידי המשיב. אך גם הסכם זה לא התממש.

(ה)                      משכך, החלו האחים לנהל משא ומתן לגיבוש הסכם נוסף. הסכם זה נחתם והופקד למשמורת בכספת של בנק לאומי סניף גן העיר בתל אביב (להלן:-" ההסכם"). הצדדים מינו את באי כוחם דאז, עו"ד חנוך ארליך ועו"ד אסף פונקלשטיין, כנאמנים להסכם ותפקידם היה לוודא שכל העברות הנכסים עליהן הוסכם יבוצעו וכן שיוסרו צווי המניעה הכלולים בהחלטת הבורר (להלן:-" הנאמנים"). בידי כל נאמן הופקד מפתח לכספת בה נשמר ההסכם. את הכספת ניתן לפתוח רק באמצעות שני המפתחות.

(ו)                        לטענת המשיב, ביקש הוא להציג את ההסכם המצוי בכספת לבורר מתוך מטרה להבהיר שסוגיות מסוימות הוצאו מחוץ לדיון המתנהל לפניו, כך שההסכם משנה את ההחלטה לשחרור נכסים, אך המבקשים סרבו לבקשתו. משכך, הגיש המשיב ביום 22.3.09 בקשה "להוצאת הסכם מכספת בבנק" לבית המשפט המחוזי בנצרת (בתיק 431/97). ביום 20.10.10 דחה כב' השופט אברהם את הבקשה מהטעם שאינה מענייננו של התיק המתנהל לפניו וכן כי הצדדים מצויים בהליכי בוררות.

המבקש הגיש לבית המשפט העליון בקשת ארכה להשיג על החלטה זו עד להכרעת התובענה דנן. בקשה זו נדחתה ביום 9.12.10 על ידי כב' הרשם שני (בש"א 8624/10- א').

(ז)                       המשיב הגיש ביום 23.11.10 את התובענה דנן שמטרתה קבלת ההסכם מהכספת. לשיטתו, שעה שבקשתו להוצאת ההסכם מהכספת נדחתה משיקולים דיוניים ולא מהותיים בבית המשפט המחוזי בנצרת רשאי הוא להגיש התובענה דנן.

המשיב 8 לתובענה, בנק לאומי לישראל, שבאחד מסניפיו מוחזק ההסכם בכספת, הגיש תגובתו לתובענה בה ציין שאינו נוקט עמדה בקשר עם המבוקש בתובענה ושיכבד כל החלטה שתינתן. גם משיב 7 לתובענה, עו"ד ארליך, הגיש תשובתו לתובענה בה הסכים לסעדים המבוקשים בה.

יצוין עוד שהמשיב הגיש בקשה לנשיאת בית המשפט העליון ביום 13.5.10 להעברת התיקים המתנהלים בבית המשפט המחוזי בנצרת לבית משפט זה, ובקשתו נדחתה. 

המבקשים הגישו את הבקשה דנן לסילוק על הסף יחד עם בקשת ארכה להגשת תשובתם לתובענה עד להכרעה בבקשה. לאחר שהתקיים דיון לפני הוגשו התשובות לבקשה ועתה הגיעה העת ליתן החלטה.

2.       טענות הצדדים:

(א)                     המבקשים טוענים שהעילות והסעד, שעניינו בקשה להוצאת ההסכם מהכספת, נדונו הן בבית המשפט המחוזי בנצרת הן במסגרת הליכי הבוררות - ונדחו. משכך יש לדחות הבקשה מחמת קיומם של מעשה בית דין (השתק עילה והשתק פלוגתה). לחילופין, מבוקש עיכוב ההליכים בתובענה מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן:-" חוק הבוררות"), מהטעם שבין המבקשים למשיב קיים הסכם בוררות, המשיב עצמו הוא שביקש מהבורר להכריע בסוגיה זו, ומשכך לבורר סמכות ההכרעה בה. המשיב ניסה כבר להוציא מחלוקות ממסגרת הליכי הבוררות שעה שהגיש תובענה נגד בנו של המבקש 2, גם הוא צד להליך הבוררות, וזו עוכבה על פי החלטתה של כב' השופטת קלוגמן מהטעם שהצדדים מנהלים הליך בוררות. בקשת ערעור שהגיש המשיב על החלטה זו נדחתה אף היא. גם עתה עותר המשיב לדון בסוגיה שמקומה להתברר במסגרת הליך הבוררות.

כמו כן פועל המשיב בניגוד להחלטת כב' הנשיאה ביניש שלא התירה העברת הדיון מבית המשפט המחוזי בנצרת לבית משפט זה.

(ב)                     גם לגופן של טענות המשיב, דין התובענה סילוק על הסף, מהטעם שעיון בטיוטת ההסכם מעלה שעסקינן אך בכתב הוראות המופנה לנאמנים, שלפיו עליהם למוסרו הן למבקשים הן למשיב לאחר שיבוצעו כל הוראותיו. הוראות אלו לא מולאו ומשכך, אין המשיב יכול כלל לעתור לקבלת ההסכם. מעיון בהסכם עולה שהשופט סטרשנוב הוסמך לדון כבורר אך במחלוקות שיווצרו בין הנאמנים ולא בין האחים.