החלטה בתיק ה"פ 13285-10-12 - פסקדין

1.         החלטה במסגרת טען ביניים.

            החלטה זו ניתנת לאחר שהפקידה המבקשת בקופת בית-המשפט סך של 260,000 ש"ח. בעקבות זאת שוחררה מבקשת זאת מהתייצבות להמשך ההליך, בין היתר, בשים לב לכך שהיא עצמה אינה דורשת לעצמה מאומה. מתן החלטות מסכמות בתיק זה התעכב בשל קושי באיתור ומסירה ביחס למשיבה 2. רק במועד נדחה התברר שלמשיבה זו מונה מפרק ומטעמים כמפורט להלן, אף עתידה עובדה זו להוות את אבן הפינה להחלטת בית-המשפט.

2.         על פי סעיף 2 של הבקשה הראשונית, גופא, על הפרק כספים המגיעים לטוענת 2 מהמבקשת על בסיס הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין (ת.א. 2931/06). 

3.      ומכאן לטענות יתר הצדדים בהודעות הפרטים שהגישו והמלמדות על כך שגם יתר הטוענים יונקים את זכויותיהם, גם לטענתם, מכך שהטוענת 2 חייבת להם כספים. ומן הכלל אל הפרט.

א.            הטוענת 1 מבקשת להתבסס על עיקולים שהוטלו על ידה על כספים המגיעים לטוענת 2 - ראה, בפרט, בסעיף 2 של הודעת הפרטים. ההודעה אף מפרטת את הרקע לכך, הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, את טיב העיקולים שהוטלו על ידה ושאר פרטים. ואולם, תהיינה טענות הטוענת 1, אשר תהיינה, מתבססות כולן על ההנחה העובדתית שעל הפרק כספים המגיעים לטוענת 2. הנחה עובדתית זו היא אף הבסיס לאותם עיקולים.

ב.             הטוענת 3, יונקת גם היא, את זכותה, מהעובדה הנטענת על ידה, שקיימים כספים המגיעים לה מהטוענת 2. בחינת מעט המחזיק את המרובה אביא את הרישא של סעיף 2 להודעת הפרטים שהגישה הטוענת 3 ולפיה: "עסקינן בעיקול על סך של 474,634 ש"ח אשר ניתן במסגרת תביעת הטוענת 3 כנגד הטוענת 2..." ושוב: תהיינה טענות הטוענת 3 אשר תהיינה, בבסיס הודעת הפרטים שהגישה, טענתה, שמגיעים לה כספים מהטוענת 2.

ג.             הטוען 4 אינו מיוצג וטענותיו פשוטות ולכאורה מוכחות גם מנספחי הודעת הפרטים שהגיש: שיקים משוכים על חשבון בנק של הטוענת 2 שחוללו באין כיסוי מספיק.

4.      כללו של דיון במסקנה שהטוענים כולם הינם נושים של טוענת 2, כל אחד בדרכו הוא, ועל בסיס טענותיו השונות. הטוענת/המשיבה 2 נכנסה להליכי פירוק וביום 11.10.2012 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי צו פירוק לחברה (פר"ק 34351-04-12). במסגרת הליכי הפירוק מונתה לחברה זו מנהלת מיוחדת נכבדה - עו"ד סיגל נוימן. כנטען על ידי המנהלת המיוחדת והכונס הרשמי אשר התייצב לדיון ביום 24.11.2013, ובצדק, כספי טען הביניים נכללים, למעשה, או לפחות אמורים להיכלל, בקופת הפירוק. דיון בטענות הטוענים השונים יביא, למעשה, לעקיפת הליכי הפירוק, לפחות ביחס לכספי טען הביניים. ניהול טען הביניים במתכונת המקובלת להליך זה אף יגרום, למעשה, אם לא להלכה, לעקיפת נושים. לכך, אין לתת יד. העיקרון לפיו ירוכז ניהול קופת הנשייה בידי גורם אחד, מהווה, כידוע, אבן פינה לכל ההליכים מסוג זה: -

הראציונל העומד מאחורי הוראה זו (סעיף 267 לפקודת החברות - א.ר) הינו הרצון להגן על נושי חברה הנמצאת בפירוק, כך שהאינטרסים של כלל הנושים יתבררו במסגרת הליך אחד (בפני המפרק או בפני בית משפט של פירוק), וכך יימנע מצב בו יתנהל מאבק לא מכובד בין התובעים וקיימת הסכנה שנושים אחדים ייטלו את כל רכוש החברה המתפרקת [ע"א 400/88 אורה סוקול נ' כלנית ניהול ואחזקה בע"מ, פ"ד מה(2) 866, 870-869].

5.      כספי טען הביניים המופקדים בקופת בית-המשפט  יועברו לקופת הפירוק, ובמידת הצורך יתן בית-המשפט למזכירות הוראות על פי הודעה משלימה מטעם המנהלת המיוחדת שתפרט לאן בדיוק יועבר הכסף. ואשר לשאר הטוענים: מבין בית-המשפט לליבם, ואין לבית המשפט ספק שחשים הם, וכנראה במידה לא מבוטלת של צדק, שנפגעים הם מהעובדה שנקלעה המשיבה 2 להליכי פירוק. ואולם, לאמיתם של דברים, אין מצבם שונה ממצבם של נושים נוספים שמצויים, ככל הנראה, במצב דומה, אלא שלא נכללו הם בהליך בו נקטה המבקשת, ככל הנראה, בשל עצם העובדה הפשוטה שהמבקשת לא ידעה, לא יכולה היתה לדעת, ואף לא צריכה היתה לדעת, מיהם כל נושי הטוענת 2. טענות המשיבים האחרים, לגיטימיות כולן, ואלה יובאו בפני מפרק הטוענת 2 בדרך של תביעות חוב, או בכל דרך אחרת שיורה בית-המשפט של הפירוק:-

סעיף 267 לפקודה, נועד להגן על האינטרסים של כלל הנושים במסגרת אותה חלוקה כללית ולמנוע מנושים מסוימים או מאנשים אחרים ליטול מרכוש החברה המתפרקת... על מהותו של סעיף 267 לפקודה עמד השופט זוסמן (כתוארו אז) בע"א 505/62 בעמ' 839: ' טעמו של סעיף 156 הנ"ל (סעיף 267 לפקודה דהיום - מ' ב"פ) הוא, שעם התחלת הפירוק עוברת המלאכה של בדיקת חובות החברה למפרק, והנושים שאינם רשאים לתבוע בבית המשפט, רשאים לתבוע על דרך של הוכחת-חוב לפני המפרק.. הצורך בריכוז הבירורים בידי המפרק אינו סובל פיזור התביעות בבתי-המשפט למיניהם..'. [ר"ע 74/86 אתא טכסטיל בע"מ נ' לוי שטראוס בע"מ, פ"ד מ(2) 301, 304-303].

בתוך כך אציין, שער אני לכעין השלמת טיעון שבחרה הטוענת 1 להגיש, ולפיה - כאמור בפסקת הפתיח - דין טען הביניים להידחות על הסף. ועתה צא ולמד: וכי אם תידחה הבקשה על הסף כמבוקש בשל צו הפירוק (כנטען), תהא המבקשת מחויבת מיוזמתה להעביר את כספי טען הביניים לקופת הפירוק, יועיל הדבר למשיבה 2 יותר מההחלטה הצפויה שתיחתם עתה? יתר על כן, כלל הוא, שגם אם יש שאלה האם ראוי להחריג נכס (לרבות כספים), מקופת הנשייה הכוללת, ראוי שתישקל השאלה על ידי בית המשפט של הפירוק.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"ד, 08 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: