החלטה בתיק ה"פ 11222/08 - פסקדין

עניינה של החלטה זו הוא תוכנה של הפסיקתה שתיחתם בהתאם לפסק הדין שניתן בתובענות הנדונות ביום 17.10.2012 (להלן - פסק הדין).

2.         בפסק הדין נדונו שתי תובענות מאוחדות, האחת, תביעה אזרחית (ת"א 16987/08) אשר נדחתה, ו השנייה, עניינה טען ביניים (ה"פ 11222/08), שבמסגרתו ביקשו המבקשות (להלן גם - חברות הביטוח), כי בית המשפט ייקבע כיצד יחולק סכום הפיצוי הכספי שבו זכה הנתבע 1 והטוען 4, יהודה ערב (להלן - יהודה) בתביעה שהגיש נגדן לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים (להלן - תביעת הפלת"ד).

בהתאם להחלטה מיום 12.1.2011 (להלן - ההחלטה בעניין סכום טען הביניים), שבה נקבע חישובו של הסכום שיחולק במסגרת טען הביניים, הפקידו חברות הביטוח את כספי הזכייה בקופת בית המשפט ביום 2.5.2011. במועד ההפקדה, עמד סכום זה על סך של 605,893 ש"ח. סכום זה בעודו משוערך ליום מתן פסק הדין, כולל גם ריבית בסך 23,317 ש"ח, כך שערכו במועד זה היה 625,712.45 ש"ח (על-פי נתוני גזברות בית המשפט, כפי שצורפו לבקשתו של עידו מיום 22.10.2012. שם, נספח א').

3.         על-פי פסק הדין, כספי טען הביניים שהופקדו כאמור בקופת בית המשפט יחולקו כך שהטוען 2, עידו ערב (להלן - עידו), יקבל ראשון את חלקו וככל שתיוותר יתרה מהסכום שהופקד בתוספת ריבית, תינתן יתרה זו לטוענת 1 (להלן - אשדנות).

4.         כמפורט בפסק הדין, זכייתו של עידו נובעת משתי המחאות זכות שיהודה המחה אליו ושלגביהן נרשמו שעבודים ברשם המשכונות. לגבי אחת מהן, גם נפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל, כלהלן:

(1)        המחאת זכות בסך של 250,000 ש"ח מיום 23.7.2004, אשר נרשמה ברשם המשכונות ביום 26.9.2004, שבעניינה אף נפתח תיק הוצאה לפועל ביום 13.3.2005 (03-11773-05-5).

על-פי חישובים שהגיש בא-כוחו של עידו, סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל ביום מתן פסק הדין עמד על סך של 579,095 ש"ח (בקשת עידו למתן פסיקתה מיום 22.10.2012 ונספח ב').

            ערכה של המחאת זכות זו בעודה משוערכת להיום (תוספת של הפרשי ההצמדה וריבית בשיעור של 4%) הוא בסך של 422,176 ש"ח (תגובת עידו מיום 7.11.2012 ונספח ג').

(2)        המחאת זכות בסך של 150,000 ש"ח מיום 9.11.2007, אשר נרשמה ברשם המשכונות ביום 12.11.2007.

            ערכה של המחאת זכות זו בעודה משוערכת להיום (תוספת של הפרשי ההצמדה וריבית בשיעור של 4%) הוא בסך של 213,116 ש"ח (תגובת עידו מיום 7.11.2012 ונספח ג').

5.         מכאן אפוא, שעל-פי שיערוך סכומי שתי המחאות הזכות, ערכן היום הוא בסך של 635,292 ש"ח, ועל פי החישוב של גובה החוב שבתיק ההוצאה לפועל, ערכן היום הוא בסך של 792,211 ש"ח. כך או כך, סכום זה עולה על הסכום שהופקד בקופת בית המשפט כערכו היום.

6.         בהתאם לפסקה 56 בפסק הדין, ביום 22.10.2012 הגיש בא-כוחו של עידו בקשה למתן פסיקתה, שבה הובא חישוב ערכן של המחאות הזכות באותו מועד. חישוב זה כלל את ערכה של המחאת הזכות הראשונה בהתאם לסכום החוב בתיק ההוצאה לפועל.

בהחלטה מאותו יום נקבע כי "ככל שלא תוגש הסתייגות בעניין החישוב בפסיקתה קודם ליום 28.10.2012, הפסיקתה תחתם במועד זה".

אשדנות הגישה הסתייגות לחישוב האמור ומאז אותה החלטה הוגשו מטעמה ומטעם בא-כוחו של עידו עוד בקשות ותגובות רבות, חלקן ענייניות שבהן נטענו טענות בעניין אופן חישוב הפסיקתה, חלקן עסקו בעניינים פרוצדוראליים כאלה ואחרים.

7.         עיקרי טענותיו של עידו הן, כי יש לחשב את סכום המחאות החוב בעודן משוערכות להיום. בין אם החישוב ייעשה לפי שיעורו של החוב בתיק ההוצאה לפועל שנפתח בעניין המחאת הזכות הראשונה ושערוכה של המחאת הזכות השנייה, ובין אם שתי המחאות הזכות תשוערכנה להיום, רק בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, יימצא שסכום שתי המחאות הזכות לפי ערכן היום עולה על הסכום שהופקד במסגרת טען הביניים, כערכו היום. לפיכך לטענתו, הוא זכאי למלוא הסכום שהופקד בקופת בית המשפט כערכו היום.

מנגד טענה אשדנות, כי אין לשערך את סכום המחאות הזכות. בכתב המחאות הזכות נכתב לגבי המחאת הזכות הראשונה כי הומחה סך של "עד 250,000 ש"ח" ובכתב המחאת הזכות השנייה נאמר כי "הומחה סך של "עד 150,000 ש"ח". לטענתה, מאחר שבהמחאות הזכות אין כל הוראה באשר לתוספות כלשהן, אין להוסיף על סכומים אלו הפרשי הצמדה ואף לא שיעור ריבית כלשהו.

8.         כפי שכבר הוזכר לעיל (וכן ראו בפסקה 8 בפסק הדין), מחלוקת דומה התעוררה בשעתו, בעת שחברות הביטוח ביקשו להפקיד בקופת בית המשפט את כספי הזכייה של יהודה בתביעת הפלת"ד. אז טענה אשדנות כי החישוב צריך לכלול את מלוא הפרשי ההצמדה והריבית על סכומי הזכייה (הן באשר לסכום שנפסק בבית משפט השלום הן באשר לסכום שנפסק בבית המשפט המחוזי בעקבות הערעור שהוגש). עמדתה של אשדנות אמנם התקבלה בהחלטה הנזכרת בעניין סכום טען הביניים. כך גם לא שמענו מאשדנות הסתייגות מכך שעל הסכום שהופקד בקופת בית המשפט ביום 2.5.2011 נוספה עד היום ריבית (המגיעה לסך של 23,317 ש"ח).

מאותם טעמים שעמדו ביסוד ההחלטה בעניין סכום טען הביניים, יש להוסיף לסכום שתי המחאות הזכות הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן המחאות הזכות עד היום. עיקרי טעמים אלו היו כלהלן:

באשר ל הפרשי הצמדה, כפי שנקבע פעמים רבות, אלו נועדו אך לשמירת ערכו המקורי של הכסף, והם מבטאים את אותו סכום כסף, אך במועד שונה. מכאן, שבכל מקרה יש להוסיף הפרשי הצמדה לסכום שתי המחאות הזכות, וזאת ממועד מתן כל אחת מהן ועד התשלום בפועל.