החלטה בתיק ה"פ 000695/01 - פסקדין

בקשה להארכת מועד ובקשה לביטול פסק דין שניתן על-פי צד אחד (תקנות 201 ו-528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984).

המשיבה עתרה לבית-משפט בהמרצת פתיחה לאכיפת חוזה מכר מה-4.1.1998, בו התקשרה עם המשיבים לרכישת דירתם, אולם המשיבים המשיכו להתגורר בדירה כשוכרים. המשיבים לא הגישו תגובה לתובענה ולא התייצבו לדיון שנקבע ל-9.4.2002, על אף שהוזמנו כדין. אי לכך ניתן פסק דין על-פי התובענה וניתנה רשות לפיצול סעדים.

בית-המשפט הורה למשיבים להמציא אישור של עיריית תל-אביב:

"כנדרש לצורך ביצוע העברת הזכויות בדירה ברחוב לובטקין 36, תל-אביב, חלקה 228 בגוש 6146, תוך 60 יום".

לימים פתחה המשיבה נגד המבקשים בהליך על-פי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית-המשפט משום שלא המציאו את האישור בדבר סילוק חוב הארנונה הרובץ על הדירה. במסגרת זו נשמע לראשונה קולם של המבקשים.

בהחלטה מה-13.3.2005 הדוחה את ההליכים לביזיון בית-משפט, נאמר:

"בתצהירו מגולל המשיב פרשיה קשה של קבלת הלוואה בריבית חודשית ובתנאים של הכפלת סכום ההלוואה מדי 30 יום. כך בסעיף 8 לתצהירו:

היינו תוך זמן של חודשים בודדים - הפך סכום ההלוואה המקורי של 3,000$ לסכום של 40,000$, נושא ריבית של 2% לחודש, כאשר נדרשנו "למכור את דירתנו לכיסוי החוב" , בלי שקיבלנו אגורה מהמבקשת! במקביל, נדרשנו לחתום על "הסכם מכר" מיום 4.1.98 לפיו אנחנו "מוכרים את דירת המגורים שלנו למבקשת... (רצ"ב הסכם המכר)..."

(עמ' 3 לפסק הדין).

בעקבות החלטה זו הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין לאכיפת הסכם המכר שהיה לטענתם חוזה למראית עין, אם לא גרוע מזה. המבקשים טענו כי הולכו שולל על ידי פלוני בשם רודיטי והמשיבה וחתמו על שורת מסמכים, כולל מכירת קורת הגג של המשפחה,  מתוך אילוץ וחשש לשלום ילדיהם.

אשר לאיחור המופלג בהגשת הבקשה, טענו המבקשים כי הפחד הרב מפניו של אותו רודיטי והתנסות קשה, בני משפחה שחלו בסרטן ונפטרו בזה אחר זה, גרמו ל"שיתוק", נפשי ותיפקודי. מבקש 1 הפסיק לעבוד ולא היה לאל ידה של המשפחה לממן ייצוג משפטי עד כה, אולם טיעוניו הושמעו במסגרת תשובתו לבקשה לביזיון בית משפט.

המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין שנטלה מבלי שנשמעו בעלי הדירה ועותרת לסילוק הבקשה על הסף מפאת האיחור של כשלוש שנים בהגשתה. לטענתה לא זו בלבד שלא הוכח טעם מיוחד לאיחור, אלא שהמבקשים אף לא הביאו נימוק המצדיק את השיהוי הרב בהגשת הבקשה. כמו כן טוענת המשיבה כי אין לשעות לטענות המבקשים שדינן להידחות כבר משום שהן טענות בעל פה נגד מסמך בכתב.

המצהירים נחקרו על תצהיריהם.

התמונה שנגולה במהלך החקירה הממושכת, קשה. עולה מהחקירה כי ראשיתה של הסתבכות המבקשים, בהלוואה של 3,000 $ אשר קיבלו מחבר ילדות בשם רודיטי, המכונה גם "פנחסי". הלוואה זו הולידה מסכת של סחיטה ואיומים, עד לחתימת שורה של מסמכים במשרדו של עו"ד דדוש, חלקם בכתב ידו. בסופו של יום התעשתו המבקשים והבינו כי הם עלולים לאבד את ביתם, קורת הגג היחידה, בעסקת תככים שהתווה רודיטי. לטענתם קיבל רודיטי כספים מידיה של המשיבה, העוסקת בהלוואות בשוק האפור (ריבית של 2% לחודש), כנגד דירת המבקשים ששימשה בטוחה להשבת הכספים, לשביעות רצונה של המשיבה.

המבקש עמד בחקירה נגדית על תצהירו ולא זז ממנו כה וכה.

בדבריה של המשיבה נתגלו תמיהות וסתירות משמעותיות.

בנסיבות אלה, הראו המבקשים סיכוי להגנה בפני התובענה לאכיפת הסכם מכר שכריתתו נגועה לגירסתם, באילוץ ובניצול מצוקה. משמעות פסק-הדין שניתן על פי צד אחד, השלכתם של המבקשים מביתם ללא מוצא ותקווה לשיקום חייהם.

אשר לטענה כי מדובר בטענות בעל פה כנגד מסמך בכתב (סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומני), אין היא מתקבלת בשלב זה שעיקרו פתיחת שערי בית המשפט בפני המבקשים ודוק, המשיבה לא המציאה אישור של המוסד הבנקאי ממנו משכה, את הכספים שמסרה לפי דבריה, לידי המבקשים. אף לא צירפה מסמך מהותי זה, בשלב הגשת המרצת הפתיחה, או בשלב הדיון בהליכי ביזיון בית משפט, שבהם כבר הכחישו המבקשים קבלת הכספים ממנה.

אשר לאיחור בהגשת הבקשה, על-אף היותו איחור ניכר, אין הוא מצדיק תוצאה כה קשה (רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט - נכסים ובניין בע"מ, ניתן ב-27.2.2005).