החלטה בתיק דנ"פ 4168/05 - פסקדין
|
דנ"פ בית המשפט העליון בירושלים |
4168-05
8.5.2005 |
|
בפני : דורית ביניש |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אלכסנדר מורשקו עו"ד יעקב שקלאר |
: מדינת ישראל |
| החלטה | |
בפניי בקשה לקיומו של דיון נוסף בפסק-דינו של בית-משפט זה בע"פ 2552/04 מורשקו אלכסנדר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (להלן: פסק-הדין).
1. העותר הועמד לדין יחד עם שלושה נאשמים נוספים בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. בסיום המשפט שהתנהל בעניינם, הורשע המערער בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, כליאת שווא, חטיפה וניסיון לחטיפה מהארץ. זאת, בשל מעורבותו בניסיון לכפות בכוח על מספר עובדים זרים מרומניה לעזוב את הארץ ללא הסכמתם.
העותר ערער לבית-משפט זה על הרשעתו ועל חומרת העונש שנגזר עליו. ערעורו נדון במאוחד עם ערעוריהם של שני נאשמים נוספים בפרשה שהורשעו בדינם. בית-משפט זה (הנשיא ברק והשופטים פרוקצ'יה ולוי) דחה את הערעורים. פסק-הדין שנכתב על-ידי השופט לוי, נסוב בעיקר על בקשתו של נאשם אחר בפרשה, להגיש בשלב הערעור ראיות נוספות ובהן תצהיר שנתן המתלונן ברומניה לאחר סיום ההליכים המשפטיים, במסגרתו הצהיר המתלונן כי תלונתו כנגד הנאשמים היתה שיקרית. בית-משפט זה בחן את הראיות הנוספות שהוגשו לעיונו, וקבע כי דין גירסתו החדשה של המתלונן להידחות בהיותה מופרכת מעיקרה מטעמים שפורטו בהרחבה בפסק-הדין. בית-המשפט ציין כי על-פי עדותו של המתלונן בפני בית-המשפט קמא, השתתף העותר במירדף אחריו. עוד קבע בית-המשפט כי אין עילה לשנות ממסקנתו של בית-המשפט קמא לפיה יש להעדיף את תוכן אימרותיו המפלילות של העותר במשטרה על-פני עדותו בפני בית-המשפט (פיסקה 9 לפסק-הדין). בהתחשב בכל אלה, בא בית-משפט זה למסקנה כי בדין הורשע המערער בעבירות שיוחסו לו.
2. על פסק-דין זה מבקש העותר כי נקיים דיון נוסף. בבקשתו, טוען בא-כוח העותר כי בית-משפט זה נמנע מלדון בפסק-דינו בטענות שהועלו בכתב-הערעור, וכי עקב כך נגרם לעותר עיוות דין המצדיק עריכתו של דיון נוסף.
לאחר שעיינתי בבקשה ובחומר שצורף לה, באתי למסקנה כי דין העתירה להידחות. טענותיו של העותר בבקשתו בפניי נושאות אופי ערעורי מובהק, ובכך אין משום עילה לקיומו של דיון נוסף.
מעבר לנדרש אעיר כי טענתו העיקרית של העותר בכתב-הערעור בפני בית-משפט זה היתה כי מאחר ונאשם אחר בפרשה הופיע בפני המתלוננים במדי שוטר, הניח העותר כי פעולותיו כשרות וכי הוא מסייע לשוטר במילוי תפקידו, ולכן עומדת לו טענת הגנה. לטענה זו אין יסוד. ראשית, הטענה נדחתה על-ידי בית-המשפט קמא בקובעו כי "אין ספק בליבי כי נאשם 2 (העותר) ידע כי מדובר במעשים בלתי חוקיים...התנהגותו של הנאשם במהלך האירועים, ובשלבי חקירתו במשטרה, מעידים על הבנתו כי מדובר במעשים בלתי חוקיים" (עמ' 407 להכרעת-הדין). שנית, אף אם לצורך הדיון בלבד נקבל את טענת העותר לפיה סבר שנאשם אחר בפרשה משמש כשוטר בתפקיד, הרי בנסיבות העניין כפי שהוכחו בפני בית-המשפט קמא, לא היה בכך כדי להסמיך את העותר לנקוט באמצעי כפייה ואלימות כלפי המתלוננים.
אשר על כן, העתירה נדחית.
ניתנה היום, כ"ט בניסן התשס"ה (8.5.2005).
ש ו פ ט ת
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|