החלטה בתיק דמ"ש - 44386-04-12 - פסקדין

1.         זוהי בקשתו של מר חזן מוריס (להלן: "המבקש") לתיקון כתב תביעתו.

            השתלשלות העניינים:

2.         ביום 30/4/12 הגיש המבקש, אשר אינו מיוצג בתיק, את תביעתו כנגד נוף ים ביטחון בע"מ (להלן: "המשיבה") לבית דין זה.

בתביעתו, טען המבקש כי הוא עבד אצל המשיבה מיום 1/3/10 ועד ליום 28/12/11, שאז פוטר, וביקש לחייב את המשיבה לשלם לו הפרשי פיצויי פיטורים בסך של 3,497.1 ש"ח.

3.         ביום 21/5/12 הגישה המשיבה, אשר לא הייתה מיוצגת באותה העת, את כתב הגנתה, בו טענה, בין היתר, שעם סיום עבודתו למבקש נערך גמר חשבון ושולמו לו מלוא זכויותיו.

4.         ביום 10/9/12 התקיים דיון במעמד המבקש ונציג המשיבה- מר קדוש אורי, המשמש כמנהל סניף צפון של המשיבה.

            במעמד הדיון ניתנה החלטה, לפיה, הומלץ למבקש לפנות בהקדם האפשרי לקבלת ייצוג משפטי, וזאת, לאחר שהתקבל הרושם שהמבקש בקושי דובר עברית ויהיה לו קשה מאוד, עד כדי בלתי אפשרי לייצג את עצמו כראוי בתיק זה (עמ' 2- 1 לפרוטוקול הדיון מיום 10/9/12). 

5.         ביום 11/12/12 הגיש המבקש בקשתו שלפנינו, לתיקון כתב תביעתו.

לטענתו, הוא נעזר במזכיר איגוד מקצועי בהסתדרות חיפה, לצורך תיקון כתב תביעתו, וצירף לבקשתו כתב תביעה מתוקן, במסגרתו ביקש לחייב את המשיבה לשלם לו זכויות סוציאליות שונות הנובעות מתקופת עבודתו אצל המשיבה וסיומה, דוגמת פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, הפרשי שכר עבודה, פיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה וכדומה, המסתכמים בסך כולל של 18,884 ש"ח.

6.         ביום 23/12/12 הגישה המשיבה, באמצעות בא כוחה, את תגובתה לבקשה זו. המשיבה מתנגדת לתיקון כתב התביעה ומבקשת לחייב את המבקש בתשלום הוצאות לדוגמא ושכ"ט עו"ד, לאור דרך התנהלותו.

לטענת המשיבה, המבקש מבקש לתקן את תביעתו באופן מהותי ומשמעותי, תוך הצגת גרסה עובדתית השונה לחלוטין מהנטען בכתב התביעה המקורי; לבקשה לא צורף תצהיר תומך; בשים לב למהות הליך הדין המהיר ולכך שמדובר בבקשה שהוגשה לאחר שכבר הוגש כתב הגנה בתיק והתקיים דיון, ובהתרת התיקון יהא משום הכבדה והארכת הדיון, אין להרשות את התיקון. בנוסף, המבקש לא התייחס בבקשתו לסיבת האיחור בהגשת הבקשה לתיקון.

דיון והכרעה

7.         תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1991, קובעת כי ניתן לתקן את כתב התביעה, לאחר שנתקבלה רשות לכך מבית הדין:

"41.(א) בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו".

8.         ב דב"ע נה/ 115-3 שמעון שלוסמן נ' "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ, עבודה ארצי, כח (2) 290, עמד הנשיא דאז גולדברג, על שתי שאלות, הנפרדות זו מזו והניצבות לנגד עיניו של בית הדין בבואו לדון בבקשה לתיקון כתב תביעה, וכך אמר:

"מתן רשות לתקן כתב טענות נתון תמיד לשיקול דעתו של בית המשפט, או בית הדין לאחר שישקול את נסיבות העניין. כאשר מבקשים לתקן כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט.

הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השנייה - האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השנייה היא מאד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר".

(ראה בנוסף: ע"ע 391/99 אלי שניידר נ' נתיבי נפט בע"מ, עבודה ארצי לג (26), 32; דב"ע שן/3-23 מדינת ישראל - יורם מלמן פד"ע כא 360); דב"ע שן/ 23-3 מדינת ישראל נ' יורם מלמן, פד"ע כא 260; דב"ע נו/ 217-3 שפירו יעקב נ' מדינת ישראל- נציבות מס הכנסה, עבודה ארצי, כרך כ"ט (3), 149).

9.         בנסיבות המקרה שלפנינו, המבקש אינו מיוצג בהליך, ובדיון שהתקיים בתיק ביום 10/9/12, התקבל הרושם שהוא בקושי דובר עברית ויהיה לו קשה מאוד, עד כדי בלתי אפשרי לייצג את עצמו כראוי בתיק. כמו כן, מהדיון שהתקיים ומבקשת המבקש, עולה לכאורה, כי יש לו קושי ממשי בקבלת ייצוג משפטי.