החלטה בתיק בש 93472/05 - פסקדין

כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות לפי סעיפים 300(א)(2)    ו-499(א)(1) לחוק העונשין. בד בבד עתרה המדינה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים.

ביום 25.9.99 נרצח פנחס בוחבוט ז"ל, בבית החולים תל- השומר, משהיה מאושפז בגין ניסיון התנקשות קודם בו. הרצח בוצע ע"י שני אנשים, לבושים במדי שוטרים, אשר ירו במצחו למוות. לטענת המדינה, הרצח בוצע ע"י אדם בשם שמעון אלמקייס, יחד עם אדם אחר בשם צחי בן אור ז"ל, אשר נרצח אף הוא אשתקד.

ביום 16.10.05 הוגש כתב האישום כנגד המשיבים. כתב האישום מייחס למשיבים קשירת קשר לביצוע הרצח האמור, בין היתר, באמצעות שידול הרוצחים שירו בפנחס בוחבוט ז"ל. המשיבים מואשמים, כאמור, בעבירת רצח בכוונה תחילה.

התובעים המלומדים, עו"ד נועה תבור ועו"ד רפי לוי, סבורים כי בידי המדינה ראיות טובות הקושרות, לכאורה, את המשיבים לביצוע המעשים המיוחסים להם עלי כתב האישום. המדינה הציגה בפני את עיקרי חומר החקירה שבידיה.

להלן אסקור את הראיות כנגד המשיבים:

בתמליל האזנת סתר מיום 5.9.05, הנערך לשיחה שנערכה בין שמעון אלמקייס (להלן: "אלמקייס") לבין פקד יהודה גולנד (להלן: "אלכס") פונה אלכס לאלמקייס ומוסר לו ד"ש מהמשיב מס' 2 (ע"מ 1). אלכס משוחח עימו, ואלמקייס אומר לו כי הוא "סופר דופר גבר..", אלכס אומר לאלמקייס בתגובה כי  " אנשים לחוצים". אלמקייס חוזר ואומר לו במספר הזדמנויות כי "אני  לא מניאק" (ע"מ 2), "... ואני לא ישחק בשמות של אף גבר בפה שלי, אין לי זכות לעשות את זה. אני היחיד ששמרתי על הכל, על כל הכללים, מא' עד ב' עד היום, בגלל זה לא נעצרתי..." (ע"מ 6).

בהמשך השיחה שואל אלכס את אלמקייס לגבי מסדר זיהוי, אלמקייס משיב לו: "אני למסדר זיהוי לא עומד... יש לי את הזכות המלאה לא לעמוד למסדר זיהוי", אלכס לוחץ עליו ושואל את אלמקייס "אם יגידו לך בוא נראה, תשים את זה, תשים את זה, אתה מבין, לא...", ואלמקייס משיב לו: " אלכס, תגיד לעודד אני כל כך אוהב אותו, תגיד לשרון שהוא...", ובהמשך: "... תשמע טוב טוב, תגיד להם ... שמעון, גם אם לא יודע מה, אין מצב שאני יפלוט מילה לא במקום, גמגום או שפליטה, אין מצב כזה..." (ע"מ 8). בהמשך השיחה מוסיף אלמקייס בעניין מסדר הזיהוי: "... אני עומד לו ככה, לא מוסיף לו כלום, לא מוסיף לו כלום, לא יגיד לי לא כובע, לא משקפיים, לא שפם, לא כלום, אין לו מה להוסיף עלי..." (ע"מ 11).

בהמשך השיחה, פונה אלמקייס לאלכס ואומר לו: "אני צריך כסף... אני צריך לפחות איזה 10 אלף שקל..., אני חייב אם היית בא לפני כן והייתם נותנים לי את הכסף לזוז, לא היו רואים אותי עד היום, אף אחד לא היה מרגיש..." (ע"מ 5).

אלכס שואל אותו בהמשך: "אין מצב שמהסיפור של הבית חולים יהיה להם איזה סוד או משהו?", והלה משיב: "מה פתאום, אין, כלום לא נשאר..." (ע"מ 8). בהמשך שוב שואל אלכס: "... עכשיו בזמן שהייתם שם אין מישהו שיכל לראות אתכם?", ואלמקייס משיב: "צ'צ'צ', אל תדבר על זה יותר, כי אין, כי אין מצב כזה. אני אומר לך את זה..." (ע"מ 11).

במהלך השיחה מציין אלמקייס: "בלי, בלי הרבה דיבורים, מה זה רגועים. תגיד להם שמעון לא יעשה טעות, אחרי מה שהם עשו איתי אני טעות לא יעשה בחיים גם אני מת. גם אם אני יאכל את המאסר, אני טעויות לא יעשה" (ע"מ 5). "... תרגיע את כולם שמה למה אני באמת אוהב אותם" (ע"מ 13), "עודד חבר יקר , עודד אח יקר..." (ע"מ 14).

בהמשך השיחה, חוזרים השניים לשוחח על האירוע בבית החולים, כאשר אלכס אומר לאלמקייס: "... הפחד היחיד זה שמה בבית חולים יכול להיות כן נולד מישהו", ואלמקייס משיב לו: "שישכחו מזה... שישכחו מזה", אלכס ממשיך: "זה הדבר היחיד שיש..", אלקייס: "שישכחו"... אין מי יעלה על הדוכן, זה לא מענין אף אחד, היום זה לא מענין אף אחד...יש פה פברוק של תיק" (ע"מ 17).

בתמליל האזנת סתר מיום 12.9.05, הנערך לשיחה שנערכה בין אלמקייס לבין אלכס, פונה אלכס לאלמקייס ואומר לו: "אתה אמרת לי שאין קלטת", אלמקייס משיב לו כי רק היום סיימו להשמיע לו קלטת, שלטענתם הוא וצחי בן אור ז"ל דיברו במעצר,  ואין בקלטת בה אף דבר הקושר אותו.

בהמשך משוחחים השניים על שחזור, ואלמקייס אומר: "אין מצב כפרה עליך, אין מצב..."... מי? היה עד מדינה שהלך לקיבינמט שפעם..., אתה מבין שעכשיו מדבר לאבן עכשיו" (ע"מ 1-2). בהמשך שואל אותו אלכס"מי כן, מי כן?", והלה משיב: "אין אף אחד, אין אף אחד, יש את אהרון לוי שעצור באבו כביר" (ע"מ 3).

בהמשך השיחה אומר אלמקייס לאלכס: " איתי זה לא קרה, אני מאמין שלא יקרה גם כי אני באמת אוהב אותם הם חלק מהדם שלי אני בצלחת שאוכל לא יורק

" (ע"מ 7).

אלכס פונה לאלמקייס ואומר לו: אבל אתה מאמין במה שאני אומר לך, שאם חס וחלילה הם ידאגו לך", אלמקייס משיב: " בטח הם ידאגו לי", ובהמשך: " כי אני יודע עם מי יש לי עסק, אני יודע עם מי יש לי עסק, אני יודע מה עשיתי בשבילהם הם יודעים מה עשו בשבילי, שלא תבין רק אני עשיתי גם הם עשו בשבילי, אני ישבתי בבית ואני קיבלתי חבילות" (ע"מ 10).

בהמשך השיחה אלמקייס מספר לאלכס  על חקירתו במשטרה, ומציין: " לא יודע, הם רוצים, הם רוצים להוכיח משהו קשר ביננו", "זה שאני יכול להגיד אני מכיר אותו  מהמסעדות יעני אוכל שותה ואין בעיה", "כן זה כן זה מה שהם רוצים להוכיח כאילו שכל ה... זה בגללהם, זה מה שהם רוצים להוכיח!", אלכס עונה לו: "זה גם מה שעודד מפחד", אלמקייס משיב: "אתה מבין, כן זה גם מה שהם רוצים להוכיח, ואלכס מוסיף:"גם שרון... זה מה שהם מפחדים שאם חלילה, חלילה הכס.. הקטע הזה נסגר עליך כי צחי איננו כבר", ואלמקייס מאשר: "כן.. אין פה בעיה... נסגר עלי נסגר". ובהמשך: "... אני גם שתבין למה אני מאמין שאנחנו נלך הביתה יעני לא יהיה כתב אישום, כי אין את הקשר שמחבר אין אין אין מישהו שמחבר, אין מישהו שמקשר ביננו, אין שיחת טלפון, אין פגישה, אין תמונות...".

בהמשך השיחה, אלכס שואל את אלמקייס:"אבל יכול להיות שמישהו שהיה אתכם בפגישה יחד, אתה וצחי והם..?", אלמקייס משיב: "לא, הפגישה שלנו הייתה בבית של עודד לא יכול להיות", אלכס שואל: "אבל מי עוד היה שמה?...", אלמקייס משיב: " רק אני ושרון ועודד... ויגאל וצחי", עוד מספר אלמקייס כי בפגישה הראשונה היה נוכח גם יגאל פרניאן, אחיהם של המשיבים (ע"מ 19-20).

אלמקייס מציין בהמשך: "יגאל מכיר את הסיפור...", אלכס שואל: "והוא ראה אתכם עם צחי?", אלמקייס משיב: "בהתחלה כן... נשמע, בדיוק עכשיו וזה היה כל זה בצהריים, בערב הוא לא ראה כלום, כי הוא לא היה", "הוא בצהריים כן כן, יעני ראה אותנו, היינו ביחד וזהו, מדדנו מה שצריך וזה... אתה מבין אבל אני גם לא מאמין שזה הוא" (ע"מ 19-20). אלכס חוזר ושואל: " היית אתה ושלושת האחים?", אלמקייס משיב: " כן". ובהמשך שואל את אלמקייס: "כמו שאני רואה את המצב, אתם לפני שהלכתם לשמה נפגשתם, זה מפגש..", אלמקייס משיב: "ראשון...". אלכס שואל אם הוא (הכוונה, ככל הנראה, היא ליגאל פרינאן- ד.ר.) היה נוכח בשיחה הזו, ואלמקייס משיב: "הוא היה נוכח בשיחה הראשונה...", אלכס שואל: "זאת אומרת שהוא ידע לאן אתם הולכים...", אלמקייס עונה: "כמובן שהוא ידע, כמובן שהוא ידע, הוא ידע...", ובהמשך מוסיף אלמקייס: "גם בתמלילים שלהם של אהרון וזה יש דברים מפלילים...", "על הפעם הראשונה, על הפעם הראשונה שהם הלכו עליו... ולא הצליחו", אלכס שואל: "נו.. מי זה היה?", ואלמקייס משיב: "יגאל.. מה קרה לך, אני לא הייתי בפעם הראשונה", אלכס שואל: "אבל יגאל היה בפעם הראשונה?", והלה משיב: "כן", אלכס: "אבל אתה הלכת לתקן אחריו?", אלמקייס: " כן, אני תיקנתי", אלכס: "למה?", אלמקייס: " כי הם עשו פאדיחה, לא היה מנוס, היה חייב לתקן את זה...", אלכס שואל בהמשך:"אתה הולך לנקות אחרי אנשים אחרים?", ואלמקייס משיב: "הוא הכין את הכל, בפעם הראשונה הוא היה איתם, הוא והשמן... יגאל והשמן והיה צחי", " איתם בפעם הראשונה נכשלו, בפעם השניה אני תיקנתי" (ע"מ 21-22).