החלטה בתיק בש 6114/06

1.         בפני ערר שהגישו אופיר תמם (להלן - עורר 1) וניסים סיבוני (להלן -  עורר  2), על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת רחל שלו גרטל), מיום 30.1.06, בה הוחלט לעצור את העוררים עד תום ההליכים נגדם.

עורר 1 טוען כי שגה בית משפט קמא בקובעו כי יש ראיות המבססות סיכוי סביר להרשעתו. לטענתו, בחר בית משפט קמא להתעלם מהסתירות המהותיות שהופיעו בגרסאות העדים, בינם לבין עצמם, וכן בגרסאות המתלונן. עורר 1 טוען כי מההודעות שמסרו המתלונן וחבריו לא ניתן להסיק, ולו לכאורה, כי הוא זה שגרם לפציעת המתלונן. עורר 1 טוען כי הכרסום בחומר הראיות והעדרה של תשתית ראייתית מוצקה נגדו, יש בהם כדי להשליך על שאלת מסוכנותו. מוסיף עורר 1 וטוען כי בית משפט קמא שגה בהתעלמו מרישומו הפלילי של המתלונן ובקביעתו כי לעורר עבר פלילי בעבירות אלימות, דבר שאינו נכון. עורר 1 טוען עוד כי שגה בית משפט קמא כשקבע כי אין מקום לקבל "תסקיר מעצר" של שירות המבחן, למרות שבית משפט השלום בירושלים (השופט אברהם רובין) הורה להכין תסקיר בעניינם של העוררים.

2.         עורר 2 טוען כי טעה בית משפט קמא בקובעו כי יש לעצור אותו עד תום ההליכים מבלי להתייחס לחלופת המעצר שהוצעה על ידו - מעצר בית אצל אמו או אצל אחותו. עורר 2 טוען כי מדובר בקטטה שארעה בפתחו של מועדון לילה, ועל אף הרמת הידיים שהתרחשה במקום, לאו דווקא הוא  היה הדמות הדומיננטית במעשים. עורר 2 טוען עוד כי בית משפט קמא התעלם מעברו הלא מכביד ומהעובדה שלחובתו שתי הרשעות שאינן בתחום האלימות. לטענתו, בית משפט קמא התעלם גם מגילו הצעיר ומהעובדה שרק לפני מספר חודשים מצא עבודה קבועה, דבר שעלול לרדת לטמיון אם יישאר במעצר עד תום ההליכים.

            ראיות לכאורה

3.         לאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט קמא ובחומר הראיות שבתיק החקירה ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי לא נפלה טעות בהחלטת בית משפט קמא. בית המשפט בחן בקפידה וביסודיות ראויים לציון את מכלול הראיות שבתיק החקירה ומסקנתו כי מדובר בראיות המקימות סיכוי סביר להרשעת המשיבים, מבוססת היטב ואין כל מקום להתערבות בה.

4.         הלכה היא כי בשלב הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים בית המשפט בוחן את מכלול חומר הראיות הקיים בתיק החקירה "על פניו" והשאלה העומדת לדיון הינה אם ממכלול חומר החקירה ניתן יהיה להציג, בסוף ההליך השיפוטי, תשתית עובדתית מרשיעה והאם קיים סיכוי סביר שמחומר חקירה זה יגובשו בסוף המשפט ראיות המבססות את אשמת הנאשם. בשלב זה של הדיון בית המשפט אינו נדרש להכריע בשאלות של אמינות ומשקל, ואלה ייבחנו ויוכרעו במהלך המשפט, לאחר שמיעת העדים ולאחר עמידה במבחן החקירה הנגדית.

5.         בענייננו, מדובר באירוע רב משתתפים שהיו עדים לו, מלבד המתלונן, אנשים נוספים. כפי שפורט ביסודיות בהחלטת בית משפט קמא, הן עדויות המתלונן והן עדויות עדי הראיה הנוספים, מסבכות בבירור את העוררים בעבירות האלימות המיוחסות להם כלפי המתלונן, הן בנוגע לאישום הראשון והן בנוגע לאישום השני. הסתירות עליהן הצביעה ב"כ עורר 1 אינן מהותיות, ובוודאי אין בהן, בשלב זה, כדי לכרסם בתשתית הראייתית הלכאורית, המבוססת היטב ואשר יש בה סיכוי מבוסס להרשעה.

לסיכום, בבחינת חומר הראיות הגעתי למסקנה כי צדק בית משפט קמא בקביעתו שקיימת לכאורה תשתית ראייתית מבוססת לביצוע העבירות המיוחסות לעוררים.

עילת מעצר

6.         אין חולק כי במקרה זה קיימת עילת מעצר של מסוכנות. מדובר באלימות חמורה שגרמה לפציעתו של אדם וחומרה מיוחדת קיימת במקרה זה נוכח העובדה שאין מדובר במקרה אחד יוצא דופן, אלא באירוע אלימות חוזר ונשנה. לפיכך צדק בית משפט קמא כשקבע כי קיימת במקרה זה עילת מעצר.

חלופת מעצר

7.       על פי סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 מצווה בית המשפט בכל מקרה לשקול אם קיימת חלופת מעצר שיהיה בה כדי להשיג את מטרת המעצר, בדרך אחרת, שפגיעתה בחירות העוררים פחותה.

על בסיס הנתונים בפני, עברם של העוררים והאירועים החמורים של אלימות בהם השתתפו, קיים ספק אם ניתן יהיה להפיג את החשש למסוכנות מצד העוררים על ידי חלופת מעצר. אלימות ובריונות לשמה הם מעשים חמורים שלצערנו פשטו לאחרונה בחברה. הקלות הבלתי נסבלת של שימוש באלימות קשה מהווה סיכון חד משמעי לשלומו של הציבור.

בית משפט קמא לא דן במיוחד בחלופת מעצר שכן הבקשה הוגשה לפני שהכריע בשאלת הראיות לכאורה, טיעון עליו שם עורר 1 את הדגש העיקרי.

נוכח העובדה כי בית משפט השלום (כב' השופט רובין) כבר הורה על עריכת "תסקיר מעצר" אודות העוררים, נראה לי כי יהיה זה ראוי להשלים את המלאכה ולאחר ששירות המבחן יגיש "תסקיר מעצר" אודות כל אחד מהם יקיים בית משפט קמא דיון בעניין זה.

לפיכך הנני מורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר אודות העוררים ונוכח העובדה כי הוראה זו ניתנה כבר לשירות המבחן על ידי בית משפט קמא ביום 19.1.06, התסקירים יוגשו לבית משפט קמא עד ליום 16.2.06.

המזכירות תעביר החלטה זו בדחיפות לשירות המבחן.

ניתנה היום, י' שבט תשס"ו (9.2.06), בנוכחות ב"כ העוררים, ב"כ המשיבה והעוררים.