החלטה בתיק בש 3556/07 - פסקדין

בפני בקשה להחזרת תפוס, לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), תשכ"ט -1969 (להלן:"הפקודה"), במסגרתה עותר המבקש, יצחק חסון, להורות למשיבה להחזיר לו רכב מסוג יונדאי שמספרו 6387857 (להלן:"הרכב") אשר נתפס על ידה. 

ביום 25.7.07 נבדק הרכב על ידי שוטרי סיור בעת שחנה בכניסה לחוף השרון בהרצליה. מהבדיקה עלה כי הוא הוכרז כגנוב בעקבות תלונה על גניבת הרכב שהגיש ביום 17.6.07 אנטולי דורפמן (להלן:"המתלונן"). תלונה אשר בשלב מאוחר יותר התגלתה ככוזבת.

למקום בו נמצא הרכב הגיע המבקש יחד עם בתו וטען כי הרכב שייך לה. לגרסתו רכש אותו מסוחר בשם רפי אביטל מנתניה ושילם עבורו במזומן. בין השניים לא נערך הסכם בכתב או מסמך אחר המעיד על העברת הבעלות אליו. בהמשך הגיעו למקום המתלונן ובת זוגתו טטיאנה וטענו כי בשנת 2006 רכשו את הרכב מסוחר מבעל מגרש מכוניות בנתניה.

המבקש עותר לבית המשפט להורות למשיבה להחזיר לו את הרכב בטענה כי רכש אותו כדין, בתום לב ובתמורה ריאלית, והוא בעליו החוקיים.

בבקשתו טען כי סוחר מכוניות בשם רפי אביטל העביר לחזקתו את הרכב תמורת מחיקת חוב בסך 50,000 ש"ח. המבקש קיבל לידיו את הרכב יחד עם המפתחות ורישיונות הרכב ובין השניים סוכם בעל פה כי רישום הבעלות יבוצע בשלב מאוחר יותר, אך ממועד קבלת הרכב יחשב המבקש כבעליו.

המשיבה מתנגדת להשבת הרכב לחזקתו של המבקש. לטענתה נסיבות המקרה מצביעות על ניסיון "לעקוץ" את חברת הביטוח ולהתחמק מתשלום חובות על ידי גלגול חובותיו של סוחר הרכב רפי לוי אשר מכר את הרכב לרפי אביטל. קרי, באמצעות הרכב שילם רפי לוי את חובותיו.

יצוין כי רפי לוי מוכר למשטרה והנו בעל עבר פלילי כבד בעבירות מרמה. לדברי המשיבה קיים מקרה נוסף וסבוך מסוג דומה שבו מעורב לוי וחקירה שם טרם הסתיימה.

עוד טוענת המשיבה כי  מספר אנשים טוענים לבעלות על הרכב ובשלב זה לא ניתן לדעת מי הוא בעליו האמיתי. הרכב הועבר למבקש תמורת מחיקת חוב כשהמבקש אינו רשום כבעליו ואין בידיו מסמך רשמי המעיד כי הרכב שייך לו. כמו כן, הרכב עבר לכאורה טסט במרמה הואיל ואין אפשרות להעבירו ללא ייפוי כוח מהבעלים הרשום. המשטרה חושדת שלמבקש חלק בגלגול החובות של רפי לוי ובניסיון להונות את הביטוח.

בדיון שהתקיים בפני, נכחו המבקש, ב"כ המשטרה, עו"ד בראון ב"כ בנק בינלאומי  (להלן: "הבנק") ועו"ד דרזנר מטעם כונס הנכסים.

לדברי הצדדים, לרכב מונה כונס נכסים מטעם הבנק, ולאחר שהמשטרה הגישה את תגובתה למינוי כונס הנכסים, ראש ההוצל"פ השהתה את ההליכים למימוש הרכב. כמו כן, מבקשת המשטרה להמשיך ולהחזיק ברכב על מנת להשלים את חקירתה.

ב"כ המבקש סבור כי, על פניו, לא מדובר באירוע פלילי ולא נעברה עבירה של גניבה. למבקש נגרם נזק מכך שהרכב מוחזק בידי המשטרה למעלה מחצי שנה. ב"כ המבקש מפנה לפסיקה לפיה הרישום במשרד הרישוי הינו דקלרטיבי בלבד ואינו קובע מיהו בעל הקניין ברכב.

לבקשת בית המשפט הגיש ב"כ המשטרה את תיק החקירה נשוא הבקשה וצרף ושני תיקי חקירה נוספים שעניינם אירועים דומים.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה נשוא הבקשה ותיקי החקירה האחרים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

מחומר החקירה בתיק, לרבות הודעותיהם של המעורבים בפרשה וממסמכים שונים, עולה כי המתלונן אשר הרכב רשום על שמו רכש אותו בחודש ינואר 2006 עבור בת זוגו טטיאנה, מסוחר מכוניות בשם רוני תמם מנתניה תמורת 71,000 ש"ח. לטענת טטיאנה, במעמד רכישת הרכב נכח רפי לוי. לצורך מימון הרכישה נטלו בני הזוג הלוואה מהבנק כנגד שעבוד הרכב. יצוין, כי בתיק החקירה מצוי רישיון רכב על שם המתלונן, בתוקף עד 4.5.08, בו רשום עיקול ושעבוד לטובת הבנק הבינלאומי הראשון וכן אישור טסט בתוקף עד חודש מאי 2008.  לאחר כחודש ימים החליטו לרכוש רכב חדש ולקחו הלוואה נוספת. בשל הקושי לעמוד בתשלומי ההלוואות העבירו את הרכב לחזקת אורן לוי, בנו של סוחר המכוניות רפי לוי, וזאת בתמורה לסילוק ההלוואה על ידי רפי לוי, עד למכירת הרכב על ידו. הרכב בוטח על ידי  בניו של רפי לוי, אורן ורועי, בבטוח חובה ומקיף שהיה בתוקף בעת שהמתלונן הגיש תלונה על גנבת הרכב. בתיק החקירה ישנה תעודת ביטוח חובה שהייתה בתוקף עד 31.7.07 על שם אורן לוי; ותעודת ביטוח מקיף על שם רועי לוי שהייתה בתוקף עד 30.6.07.

בהמשך, בחודש פברואר 2007, העביר רפי לוי את הרכב לרפי אביטל, גיסו, בתמורה למחיקת חלק מחובו של רפי לוי בסך 54,000 ש"ח, שהנו שווי הרכב. בין רפי לוי ורפי אביטל נערך זיכרון דברים, בו התחייב לוי להעביר את הבעלות תוך 5 חודשים והצהיר כי הרכב נקי מכל שעבוד. אוסיף ואומר כי מדוח פעולה שבתיק החקירה עולה כי לוי מכחיש קיומו של זיכרון דברים בינו לבין אביטל והעניין טרם נחקר על ידי המשטרה.

לאחר שהרכב עבר לחזקתו של רפי אביטל, הוא העבירו למבקש תמורת מחיקת חוב שהוא חב לו. כמו כן, מסר למבקש כי לוי הבטיח להסיר את השעבוד הרובץ על הרכב. המבקש לא בדק מיהו בעליו הרשום של הרכב, אלא רק אם הרכב עבר טסט. בין השניים לא נערך חוזה או מסמך המעיד על העברת הרכב לבעלות המבקש. המבקש ביטח את הרכב ובתיק החקירה ישנה תעודת ביטוח מיום 14.3.07 על שמו.

סיכום ביניים: שרשרת העברת הרכב כעולה מהאמור לעיל:

רוני תמם --> המתלונן--> רפי לוי --> רפי אביטל --> המבקש

זאת ועוד, מתיק החקירה עולה חשד כי לאחר הרכב נמסר לחזקת המבקש, הוא עבר לכאורה טסט במרמה: לא ע"י הבעלים הרשום-המתלונן וללא ייפוי כוח ממנו. למותר לציין, כי רפי אביטל והמבקש מסרו גרסאות סותרות בעניין.  המבקש טען כי אביטל עשה טסט לרכב ואילו לגרסת אביטל, המבקש עצמו העביר את הרכב טסט אצל אדם שאביטל מכיר, והוסיף כי למבקש יש  קשרים במשרד הרישוי.