אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בש (ערר) 20633/05

החלטה בתיק בש (ערר) 20633/05

תאריך פרסום : 25/09/2007 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
20633-05
22/05/2005
בפני השופט:
ח. עמר

- נגד -
התובע:
אבו עצא סאלם
עו"ד ר. ליטן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ש. שיפר
החלטה

1.         זהו ערר על החלטת בימ"ש השלום בקרית-גת (כב' סגה"נ - השופט זמיר) מיום 14.4.05 -  בה הורה בימ"ש קמא הנ"ל על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, על פי כתב האישום שהוגש נגדו (בתיק פ' 494/05 של בימ"ש השלום באשדוד) ואשר בו יוחסו לעורר (בשני אישומים) העבירות הבאות: פריצה לבנין (שאינו דירת מגורים) ו גניבה מתוכו; גניבת רכב; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו; נהיגה פוחזת ברכב; ונהיגה ללא רישיון נהיגה, ובזמן פסילה מנהיגה, וללא פוליסת ביטוח.

            על פי הנטען בכתב האישום ( באישום הראשון) התפרץ העורר - שהינו תושב תל שבע - לבית ספר באשדוד, ביום 21.3.05 בשעה 04:20, ולאחר שחתך סורגי חלון של חדר מחשבים שבביה"ס; וגנב משם 20 כוננים למחשב.

            כן - ולילה קודם לכן (כך על פי האישום השני) - התפרץ העורר לרכב שחנה בעיר רחובות, וגנבו, ונהג בו לכיוון איזור הנגב - ללא רישיון נהיגה, וכשהוא פסול מנהיגת רכב, וללא תעודת ביטוח - ובהגיעו לאזור "שבט אלעוקבי", ובהבחינו בשוטרים, שהיו בפעילות יזומה באזור, הגביר את מהירות נסיעתו - תוך נהיגה פרועה ומסוכנות (וכדי להימלט מפני השוטרים) - ועקב כך, החלו שוטרים במרדף אחריו. מרדף זה הסתיים, רק באזור נבטים - שם עצר העורר את הרכב הגנוב, נטש אותו, והמשיך להימלט, רגלית, מפני השוטרים, עד שהשוטרים השיגוהו ועצרוהו.

2.         בהחלטתו נשוא ערר זה - ואשר בה קבע את דבר קיומן של ראיות לכאורה, לביסוס כלל העבירות המיוחסות לעורר - התמקד בימ"ש קמא בעבירות נשוא האישום השני, כמתואר; ואשר, לדעתו, כבר בהן  וכשלעצמן, יש די כדי לבסס את עילת המעצר - והיא זו הנעוצה, הן בסיכון הנשקף מהעורר לשלום הציבור ובטחונו; והן בחשש להימלטות מן הדין, כפי שהעלה על עצמו, במהלך נסיון ההימלטות מפני השוטרים, באירוע האמור נשוא האישום האמור ומרדפם של אלה אחריו, ושעה שהעורר גם פסול מנהיגה, מעיקרא.

            עילת המעצר (בין אם זו ובין אם זו) - כך הוסיף בימ"ש קמא וקבע בהחלטתו - מעצימה ומקבלת "משנה תוקף", נוכח עברו הפלילי העשיר של העורר, הכולל מספר רב של עבירות, אותן מנה בימ"ש קמא; ובכללן: נהיגה ללא רישיון, נהיגה רשלנית, עבירות נגד כלי רכב, ועוד.

            ובהתייחס לעבירות נשוא האישום הראשון (התפרצות לאותו בית ספר באשדוד וגניבת 20 כונני המחשב מחדר המחשבים) עמד בימ"ש קמא על העובדה שאין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה, בדבר הימצא הכוננים, כאמור, בתוך הרכב הגנוב שהיה מעורב במרדף נשוא האישום השני, ואשר נגנב לילה אחד לפני ההתפרצות לאותו בית ספר. בנסיבות אלו - כך סבר בימ"ש קמא - הרי, שגם אם אין ראיות לכאורה במידת העוצמה המספקת (שמעבר לראיות "במובן הטכני") לביסוס ההאשמה, באשר לעצם התפרצות העורר לאותו בית ספר, הרי  שיש ב"החזקה התכופה", כדי לקשור אותו לעבירה; ועל כל פנים, עלול הוא, נוכח זאת, להיות מורשע בעבירת רכוש, כזו או אחרת, בקשר עם אותו רכוש (כוננים למחשב) שנגנב באותה התפרצות; ולפיכך - ובהצטרף גם זאת לעבירות נשוא האישום השני - הרי שבכך מוסיפה ומעצימה עילת המעצר (ככל שזו נעוצה בסיכון הנשקף מהעורר).

בשל כל אלה, גם לא מצא בימ"ש קמא מקום אף לבחון חלופת מעצר. וזאת, בעיקר, נוכח אירוע המרדף וההימלטות מפני השוטרים, משבאלה העלה העורר על עצמו, כי אינו ראוי לכל אמון; ומאחר ושאלת מידת האמון שיש (או אין) ליתן בנאשם - היא זו העומדת ביסוד כל חלופת מעצר.

3.         בטיעוניו בפני, ביקש הסניגור להצביע על מספר החלטות שניתנו לאחרונה - לרבות על ידי ביהמ"ש העליון - ואשר בהן ראו בתי המשפט לשחרר בערובה ובחלופת מעצר, אף במקרים חמורים יותר, במסגרת אותה תופעת מרדפים מסוכנים, ואשר  אף הוכתרו תחת כותרת הוראת החיקוק החמורה יותר - היא עבירת "סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה". לא כל שכן - כך טען הסניגור - שעה שבמקרה דנן, אין מיוחסת לעורר עבירה ממין זה, (ואף לא באישום השני החמור, יחסית) אלא אך מה שהסניגור מכנה: "עבירות תעבורה".

            בנסיבות אלו - כך לטענת הסניגור - הרי שלא היה צורך, מעיקרא, אף בחלופת מעצר; וניתן, והיה מקום, להורות על שחרור העורר בערובה, גרידא; ומכל מקום, ולחלופין, ראוי היה (וזאת, למצער) לבחון חלופת מעצר - דבר שלא ראה בימ"ש קמא לעשות כלל; וגם בכך שגה.

            זאת - כך נטען - במיוחד, על רקע מצב בריאותו הנפשית של העורר, אשר  (בשנת 2000) גם אובחן (במסגרת הליך בפני בימ"ש לנוער) כמי שסובל מ"פיגור שיכלי", ברמה כזו או אחרת.

            לפיכך, עתר הסניגור בפני לשיחרור העורר בערובה; ולהסתפק, לכל היותר, בתנאי המגביל של אי יציאה ממתחם השבט שבו הוא מתגורר (ולא במעצר בית) ואשר, ובין היתר לו, גם יערבו שני ערבים ראויים.

4.         אכן - ואם עד לחודשים האחרונים, ניכרה (הן בבימ"ש זה, במותבים שונים; והן בהחלטות של ביהמ"ש העליון) מדיניות מחמירה, בדמות מעצר עד תום ההליכים, ובלא הידרשות לחלופת מעצר (עפ"י רוב), בכל הקשור לעבירות הכרוכות בתופעת המרדפים ברחבי הדרום והנגב, ושדרך כלל, באו בגידרה של הוראת החיקוק, בדבר "סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה" - הרי, שבחודשים האחרונים, וקשה להתעלם מכך, מסתמן שינוי מסויים באותה גישה מחמירה, הן בהחלטות של בימ"ש זה והן בהחלטות בימ"ש העליון; אם כי, וכמובן, כל מקרה נבחן ונמדד על פי נסיבותיו הקונקרטיות.

            ואולם, לדידי (וכפי שראיתי להביע דעתי, מספר פעמים - הן במסגרת החלטות בהליכי מעצר עד תום ההליכים; והן בגזרי דין) הרי, שדרך כלל, לאו דווקא הכותרת בה רואה מנסח כתב האישום להכתיר את העובדות נשוא כתב האישום, מבחינת הוראת החיקוק שבגידרה מבקש הוא להביאן - היא הקובעת; אלא מהות המעשים, נסיבות האירוע ומידת חומרתן - הן הקובעות. זאת, כאמור, אם לענין מידת הענש; ואם לענין שאלת מידת המסוכנות, שעליה ניתנת הדעת בעת אשר נבחנת, בין היתר, שאלת עילת המעצר, במסגרת הליכי בקשה למעצר עד תום ההליכים; וכשלצורך בחינת שאלה זו, ניתנת הדעת, כידוע, גם, ובין היתר, על עברו הפלילי של הנאשם, ויתר הנסיבות הטעונות בחינה, כדי לבור את המסקנה הראויה, בסופו של יום - אם למעצר עד תום ההליכים; ואם להסתפקות בחלופת מעצר.

            הדברים ידועים המה, ואין צריך להכביר.

5.         ביחס לעורר דנן - אכן, לא יוחסה לו באישום השני עבירת "סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה". אולם, וכמו בימ"ש קמא, אף אנוכי רחוק, עד מאוד, מלהקל ראש בחומרת התנהגותו ומעשיו של העורר במהלך האירוע נשוא האישום האמור.

            בצדק, ציין בימ"ש קמא את המסוכנות המרובה שגילה הנאשם במהלך אירוע זה, אשר הסתיים רק עקב נקר בגלגל הרכב, בו התפתח המרדף נשוא אירוע זה - רכב שאותו גם גנב העורר, לכאורה, וכשלשם כך טרח עד העיר רחובות. משנה חומרה נודע לאופן נהיגתו המסוכנת של הנאשם, שעה שגם היה פסול מנהיגה - על כל המשתמע מכך.

            לכך, יש להוסיף גם את עברו הפלילי הנכבד של העורר - כך שבכל אלה, יש לבסס את עילת המעצר נגדו, והיא זו הנעוצה, בעיקר, בסיכון הנשקף והניבט, בעליל, הימנו לשלום הציבור ולבטחונו; ובל נשכח גם את העבירות נשוא האישום הראשון - שאמנם, וכשלעצמן, אולי לא היו מקימות, בהכרח, עילה למעצר - אך, בוודאי, יש להן תרומה נוספת בהסקת המסקנה בדבר הסיכון הנשקף מהעורר, וכעילה למעצרו.

6.         אלא, שיחד עם זאת - ואף, שכעיקרון, צדק יש בקביעת בימ"ש קמא, כי יסוד האמון, הוא זה העומד בבסיס כל חלופה למעצר - הרי, שבסופו של יום, לא סברתי שמן ההכרח היה לדחות על הסף אפשרות לחלופת מעצר, ועד כדי אף הימנעות מלבחון אפשרות נקיטתה; ואין צריך לומר, כי זו  חייבת, אכן, להיות נאותה והולמת, וככזו שיהא בה כדי להשיג את התכלית אשר ביסוד עילת המעצר; ובהקשר זה, מבקש אני גם להבהיר, כי אינני מביע עמדה בשאלה אם חלופת המעצר שהציע הסניגור בפני, הינה כזו, שאכן, עומדת במבחן האמור.

7.         לאור האמור לעיל, מקבל אני את הערר, במובן זה, שאני מורה על החזרת הענין לבית משפט קמא (ולאו דווקא בפני אותו שופט) לצורך בחינת נקיטת חלופת מעצר; ולהעזר, לצורך זה, בתסקיר מעצר - שבו תינתן הדעת, בין היתר, על חלופת המעצר שתוצע על ידי הסניגור, ישירות, לשירות המבחן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ