אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 9505/07

החלטה בתיק בשא 9505/07

תאריך פרסום : 07/12/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום חיפה
9505-07
12/06/2007
בפני השופט:
אריקה פריאל

- נגד -
התובע:
רחל שוויגר
עו"ד כרמון
הנתבע:
דוד אוזנה
עו"ד גולדהמר
החלטה

המשיב הגיש נגד המבקשת תובענה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מביצוע עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע או החוק). מכתב התביעה עולה כי המבקשת הגישה נגד המשיב תלונת שווא למשטרת ישראל בגין ביצוע עבירה של זיוף מסמך. המבקשת התגוננה בהגנת תום-לב. לדבריה בעת הגשת התלונה האמינה באמת ובתמים כי המסמך אכן זויף.

זו בקשה לצוות על המשיב להמציא למבקשת מידע מהמרשם הפלילי המתייחס אליו וזאת נוכח טענתו בתצהיר עדות ראשית כי בעטייה של החקירה המשטרתית נפגעו כבודו ושמו הטוב פגיעה חמורה בעוד ש"לפי מיטב ידיעתה" של המבקשת זומן בעבר המשיב לחקירה במשטרה (ומכאן, אין לו שם טוב  להגן עליו).

המשיב מתנגד לבקשה והצדק עמו.

לעברו הפלילי של המשיב, ככל שקיים, אין נפקות להוכחת הגנת תום הלב עליה מסתמכת המבקשת. לפי סעיף 15(1) לחוק איסור לשון הרע, תהווה טענת תום לב הגנה טובה אם הנתבע ".. עשה את הפרסום בתום לב ..(1) הוא לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיום הנפגע, או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לנפגע כאמור בסעיף 3". סעיף 15(8) לחוק, הרלוונטי לענייננו, מחיל את הגנת תום הלב על הגשת ".. תלונה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בעניין המשמש נושא התלונה.." (ביניהן, משטרת ישראל).

לצורך הוכחת ההגנה המנויה בסעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, נדרשת המבקשת להוכיח, בין היתר, כי הפרסום לא נועד לפגוע במשיב, כי לא היה זדון מצדה וכי הפרסום נעשה מתוך אמונה כנה באמיתות התלונה (ראה  ע"א 788/79 ריימר נ' עזבון רייבר, פ"ד לו(2) 141).

עברו הפלילי של המשיב או העובדה שבעבר נחקר בגין תלונה שהוגשה נגדו אינן אפוא בעלי חשיבות, שכן ההגנה מושתתת על ידיעתה או אי-ידיעתה של המבקשת, בכוח או בפועל, אודות הנסיבות מהן משתמעת לשון הרע, קרי, זיוף המסמך,  ולאמונתה בדבר אמיתות תלונתה.

גם לעניין גובה הנזק אין לרישומים במרשם הפלילי חשיבות שהרי בכתב התביעה נתבע פיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7 א לחוק. תכלית הוראה זו "להרתיע מוציאי לשון הרע בדרך של קביעת סנקציה של פיצויים ללא הוכחת נזק" (מתוך דברי ההסבר להצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון מס' 8) (פיצויים ללא הוכחת נזק) התשנ"ח-1998, ה"ח 2748 בעמ' 568). נזק זה סווג על ידי הפסיקה כנזק כללי, שמטרתו " לקבוע רף תחתון המשחרר את הניזוק מהצורך להוכיח את נזקו " (ראה ע"א 4740/00 אמר נ' יוסף, פ"ד נה(5) 510).

מכאן, די אם יוכיח המשיב כי מעשי המבקשת במקרה הנדון מהווים עוולת לשון הרע וכי לא יעלה בידי האחרונה להוכיח את הגנתה כדי לזכותו בפיצוי הכספי הקבוע בסעיף 7א לחוק ללא צורך בהוכחת הנזק הממשי שנגרם לו. מידת הפגיעה בשמו הטוב אינה אפוא בעלת נפקות לעניין הנזק.

על האמור לעיל ניתן להוסיף כי בשים לב למהות הבקשה אין די באמירה סתמית וכללית לפיה "למיטב ידיעתה" של המבקשת יש למשיב רישום פלילי.

עוד יצוין, כי הגם שהבקשה מופנית כלפי המשיב, הנדרש להציג את רישומיו הפליליים, ראוי כי בחינתה תעשה  לאורן של הוראות חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א-1981 (להלן: חוק המרשם הפלילי) ולפיהן דין הבקשה להדחות.

ככלל, המרשם הפלילי הנו חסוי (ראה סעיף 3 לחוק המרשם הפלילי) והגישה אליו תהא אך ורק לגופים המנויים בחוק זה ובהתאם להוראותיו.

סעיף 5 לחוק המרשם הפלילי מתיר מסירת מידע לרשויות ולבעלי תפקידים המנויים בתוספת הראשונה. לפי סעיף (י) לתוספת הראשונה ניתן למסור מידע " לבית משפט או בית דין באחת מאלה: (1) הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון; (2) הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי".

כאמור לעיל, הגילוי אינו מהותי למקרה הנדון וממילא אין בבקשה טענה כי הוא דרוש להוכחת מהימנותו של המשיב. לו נטענה טענה אחרונה זו גם אז היה דין הבקשה להדחות שכן לשם ביסוס הגנת תום הלב אין נפקא מינה לשאלת עברו. גם לעניין הנזק אין לסוגיית המהימנות נפקות שכן כאמור נתבע פיצוי ללא הוכחת נזק. הוראת סעיף (י)(1) לתוספת הראשונה אינה יכולה אפוא לסייע למבקשת.

אשר על כן הבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה תפסקנה בתום הדיון בהליך העיקרי.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ו בסיון, תשס"ז (12 ביוני 2007) בהעדר הצדדים.

אריקה פריאל, שופטת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ