אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 9080/05

החלטה בתיק בשא 9080/05

תאריך פרסום : 12/10/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, ה"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
9080-05,10372-05,457-00
14/11/2005
בפני השופט:
ר. ג'רג'ורה

- נגד -
התובע:
סאלם מוחמד אסמאעיל כיאל ת"ז 02001322
עו"ד אשרף מ. כייאל
הנתבע:
1. עזבון המנוחה חאג' שיח'ה ז"ל - באמצעות יורשיה
2. עזבון המנוחה פאטמה מוסא עלי סבחה ז"ל - באמצעות יורשיה
3. רשם המקרקעין - נצרת

עו"ד עודה טועמה
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה
החלטה

1.       בפני בקשה, בש"א 9080/05, להלן: "הבקשה", לתת סעד מן הצדק ולהורות לרשם המקרקעין בנצרת, להלן: " הרשם", לבצע את פסק הדין שניתן ב ה"פ  457/00, ביום 20.6.02 ולרשום את המבקש כבעלים במושאע של 1/3 הזכויות בחלקה 66 בגוש 18543 וכבעלים של 1/4 הזכויות בחלקה 63 בגוש 18543 מאדמות מכר-ג'דידה, להלן: " החלקות".

בעתירה שהגיש המבקש במסגרת התיק העיקרי, עתר לבית המשפט להכריז עליו כבעלים של זכויות בחלקות כמפורט לעיל.

ביום 20.6.02 נתן ביהמ"ש תוקף של פסק דין להסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים - פ/1, ובו הכריז על המבקש כבעלים של 1/4 הזכויות בחלקה 63 בגוש 18543, ו- 1/3 הזכויות בחלקה 66 בגוש 18543, והורה על רישומו של המבקש כאמור, בין היתר, בלשכת רישום המקרקעין, להלן: " פסק הדין".

המבקש פנה ללשכת רישום המקרקעין בנצרת עם פסק הדין ושאר האישורים הדרושים, שהעתק מהם צירף לבקשה, על מנת שהרשם ירשום את זכויותיו בחלקות, אך בקשתו נדחתה. בעקבות הדחייה הגיש את הבקשה, ובין היתר, טען כי "אין כל סיבה מוצדקת לסירוב הרשם לרשום את זכויותיו של המבקש בחלקות בהתאם לפסק הדין, וזאת במיוחד לאחר שמילא את כל התנאים הנדרשים עפ"י חוק לצורך רישומו". עוד טען המבקש כי אי רישומו גורם לו נזק כבד ובלתי הפיך.

משהובאה הבקשה בפניי, ביקשתי את תגובת ב"כ המשיב מס' 3, להלן: "הרשם".

2.       ביום 18.7.05, הגיש הרשם בקשה, בש"א 10372/05, לסילוק הבקשה על הסף מן הנמוקים הבאים:

1)          העדר סמכות עניינית לבית המשפט לדון בבקשה מאחר והמבקש לא מיצה את ההליכים ובעקבות שיהוי בהגשת הבקשה.

2)          על פי הוראות סעיף 121 (א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, להלן: " החוק": "הרואה עצמו נפגע בהחלטה של רשם או מפקח... רשאי לערור עליה לפני הממונה על המרשם תוך התקופה שנקבעה בתקנות".

3)          על פי סעיף 122 לחוק: "הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הממונה על המרשם, כולל החלטה בערר לפי סעיף 121, רשאי, תוך תקופה שנקבעה בתקנות, לערער עליה פני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין הנדונים".

4)          על פי סעיפים 66 ו- 69 לתקנות המקרקעין (ניהול רישום), תש"ל-1969, להלן: " התקנות", המועד להגשת ערר על החלטת הרשם לממונה הוא 15 יום מיום שנמסרה ההחלטה לעורר. ערעור על החלטת הממונה ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום שנמסרה למערער.

5)          המבקש, לא מיצה את ההליכים, ואין בשלב זה סמכות עניינית לבית המשפט לדון בבקשה מאחר וחלף המועד להגשת ערר על החלטת הרשם כבר לפני למעלה משנתיים.

6)          המבקש לא הראה כל נימוק משכנע לאי מיצוי ההליכים ולאיחור הניכר בהגשת בקשתו בניגוד לדין, וזאת בנוסף לכך כי החלטת הרשם מדברת בעד עצמה, מפורטת ומנומקת ואין כל סיבה להתערב בקביעותיה.

3.       ביום 21.8.05 הגיש המבקש תגובה לבקשה לסילוק על הסף, בעיקר, מן הטעמים הבאים:

1)          המבקש זכאי לחזור בכל עת לביהמ"ש שנתן את פסק הדין ולקבל סעד משלים, אשר יעזור לו במילוי הוראות פסק הדין לרישום הקרקע של שמו.

2)          המבקש יכול היה להגיש תביעה חדשה אשר יצורף אליה רשם המקרקעין כמשיב (דבר שלא נעשה בתביעה בה"פ 457/00), אך בחר בדרך של קבלת סעד משלים על מנת לחסוך בהוצאות הצדדים ובזמנו של ביהמ"ש.

3)          באשר לטענת השיהוי - המבקש טוען כי השיהוי הניכר נבע עקב מאמציו הכבירים לפתור את הסוגייה ולמלא את דרישת הרשם מבלי לחזור לערכאות המשפטיות במטרה לחסוך בזמן שיפוטי יקר, וזאת ע"י פנייה ליורשי המנוחה לצורך הוצאת צו ירושה, ולאחר שניסיונותיהם לא צלחו, החליט המבקש לפנות לביהמ"ש שנתן את פסק הדין בבקשה שיתן לו סעד מן הצדק על מנת שיוכל לבצע את פסק הדין ולרשום את זכויותיו שרכש ממיטב כספו.

4)          לעניין חוסר הסמכות העניינית, טוען המבקש כי ביהמ"ש המחוזי הנו המפלט האחרון שהוא יכול לפנות אליו בבקשתו לאחר שפספס את מועד הערעור על החלטת הרשם וכי ביהמ"ש המחוזי מוסמך לתת כל סעד המשלים את פסק הדין שניתן בעבר על ידו.

5)          לחילופין, אפילו טעה המבקש שעה שלא הגיש את הערר על החלטת הרשם, עדיין אין חוסמים ממנו את הפנייה לביהמ"ש ככלל טבעי מן הצדק לכל אזרח במדינה.

6)          בטרם ביהמ"ש יחליט בשאלה האם טעות טכנית כזו שעשה המבקש, ולא מהותית, הניתנת לתיקון, עדיפה על עשיית הצדק ומצדיקה את סגירת שערי ביהמ"ש בפני המבקש, עליו לשקול תחילה את מאזן הנזקים שעלולים להיגרם לצדדים, וכן האם בקשת המבקש הוגשה בתום לב ומתן הסעד הנדרש צודק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ