אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 8574/06

החלטה בתיק בשא 8574/06

תאריך פרסום : 01/11/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום חיפה
8574-06,1263-06
09/10/2006
בפני השופט:
אבישי קאופמן-רשם

- נגד -
התובע:
הופמן אנטוניה לבית ולאנו
עו"ד דה-קלו
הנתבע:
1. בנימין מילר
2. ליאורה קוצר-מילר

עו"ד פרטוק
החלטה

1.         בתיק זה הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר לסכום של 225,975 ש"ח, שהם דמי הפיצוי המוסכם שננקב בהסכם מכר המקרקעין בין בעלי הדין, בסך 40,000$, בגין איחור בן כמחצית השנה במסירת טופס 4, ובנוסף, פיצוי בסך 9,125$ בגין איחור בן 183 יום במסירת הדירה.

            במסגרת הדיון שהתקיים בבקשה ביום 11.9.06 הסכימה ב"כ המשיבים למתן רשות להתגונן בכל הנוגע לפיצוי בגין האיחור במסירה, כך שהמחלוקת בשלב זה היא באשר לשאלת הפיצוי המוסכם בגין האיחור במסירת טופס 4.

            בדיון הנ"ל נחקר המצהיר מטעם המבקשת, עו"ד דה קלו, ובהמשך סיכם טענותיו בע"פ, כאשר לאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב מטעם המשיבים ותגובה נוספת בכתב מטעם המבקשת.

2.         אין חולק כי טופס 4  אכן נמסר למשיבים האיחור משמעותי לעומת המועד שננקב בחוזה. טענת המבקשת היא כי הייתה הסכמה בעניין זה והמשיבים נתנו למבקשת ארכה לשם המצאת האישור. כמו כן טוענת המבקשת כי מדובר בסכום שיש להפחיתו בנסיבות לפי סמכות בית המשפט בסעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה).

            לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין, סבורני כי בכדי להכריע בתביעה יש צורך בעריכת בירור לגופו של עניין ולא ניתן לדחות את בקשת הרשות להתגונן וליתן פסק דין בשלב זה.

            ראשית, הובהר כי בין בעלי הדין התקיימו מגעים רבים לאורך הדרך והוחלפה תכתובת רבה. ב"כ המבקשת טען כי בכל המכתבים שנשלחו בידי ב"כ המשיבים לא נמסרה התראה כנדרש להפרת ההסכם. קשה לקבל טענה זו, ואילו הייתה זו הטענה היחדה אפשר והייתה נדחית או מביאה להתניית הרשות להתגונן בהפקדה בקופת בית המשפט, אולם בנסיבות, מצטרפות לטענה זו טענות נוספות.

            המבקשים שילמו את מלוא התמורה בעד הדירה, ולא מצאתי כי במועד המסירה הועלתה טענה מצידם, וזאת על שלפחות לגבי האיחור במסירה הייתה להם זכות לקזז מהתמורה הסופית בעד הדירה. התנהגות זו מלמדת לכאורה על הסכמה אפשרית מצד המשיבים, וסבורני כי בכדי לברר את העובדות לאשורן יש לשמוע את שני הצדדים ואת כלל הנסיבות ולא ניתן לקבוע שאין למבקשת כל הגנה מפני התביעה.

3.         גם בטענה באשר לאי סבירות הפיצוי מצאתי לפחות הגנה אפשרית, אשר בשלב זה של הדיון אינני יכול לקבוע שדינה להידחות.

            הפיצוי בגין האיחור במסירת טופס 4 הינו בשיעור העולה משמעותית על האיחור במסירת הדירה עצמה. משוויתרו המשיבים על הפעלת זכות הקיזוז לגבי האיחור במסירה, אשר על פני הדברים דומה כי הוא משמעותי יותר, סבורני כי אפשר וניתן יהיה לקבוע בסופו של דבר כי וויתרו אף על הדרישה בעניין טופס 4 לגבי תקופה זו.

            לפיכך, כאשר בשלב זה שואל אני את עצמי האם נראה הפיצוי סביר יחסית לאיחור בן מספרחודשים במסירת טופס 4, דומה כי בכדי להשיב על שאלה זו יש צורך בשמיעת שני הצדדים ובירור כלל הנסיבות, כאשר לכאורה לפחות יש למבקשת הגנה אפשרית טובה בנקודה זו.

            ב"כ המשיבים הביאה אסמכתאות בדבר אי התערבות בדרך כלל של בית המשפט בסכום פיצוי מוסכם שנקבע בידי בעלי הדין. ספק בעיני אם המקרים שהובאו באסמכתאות תואמים את המקרה דנן, ומכל מקום אסור לשכוח כי בשלב זה של הדיון אינני צריך להגיע למסקנה פוזיטיבית בדבר התערבות בפיצוי שנקבע, אלא שעליי להגיע למסקנה נגטיבית, כי שמיעת כלל הנסיבות לא תביא להפחתת הפיצוי. למסקנה זו אינני יכול להגיע בשלב זה.

4.         אין צורך לחזור כאן על ההלכות בעניין מתן רשות להתגונן ועיקרי הדברים הובאו בבקשה ובסיכומי ב"כ המשיבים. אציין רק כי סבורני שבהתאם לכללים שהותוו בפסיקה באשר לקבלת בקשה למתן רשות להתגונן נראה לי כי המבקשת  זכאית כי תתקבל בקשתה. איני סבור כי ניתן לקבוע בשלב זה כי ההגנה שהוצגה על ידי המבקשת הינה "הגנת בדים", וכן לא ניתן לומר בשלב זה כי אין כל סיכוי שהמבקשת תצליח בהגנתה. אינני מקבל כי התצהיר אינו מגלה הגנה כלשהי, ובוודאי לא ניתן לומר כי הגירסה שבתצהיר הופרכה בחקירה. משמעותה של קבלת הבקשתה היא כי קיימת הגנה אפשרית ויש צורך בבירור כל הנסיבות בכדי שניתן יהיה לברר את התביעה ולהכריע בין עמדות בעלי הדין, ובמקרה דנן סבורני כי אין מנוס מעריכת הבירור הנוסף.

5.         אשר על כן, הבקשה מתקבלת באשר למלוא סכום התביעה.

            הוצאות ההליך שבפניי לא ייפסקו כעת ויובאו בחשבון בידי בית המשפט אשר יכריע בתביעה לגופה.

ניתנה היום י"ז בתשרי, תשס"ז (9 באוקטובר 2006).

א. קאופמן, רשם

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ