אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 8389/08

החלטה בתיק בשא 8389/08

תאריך פרסום : 16/06/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, ע"ז
בית המשפט המחוזי חיפה
8389-08,244-96
13/07/2008
בפני השופט:
ת. שרון-נתנאל

- נגד -
התובע:
1. היועמ"ש ע"י האפוטרופוס הכללי
2. לשכת אליהו הנביא מס' 16 של הבונים החופשיים בישראל
3. קרן הבונים החופשים - נצח - ליד לשכת אליהו הנביא 16

עו"ד רמי הבר
הנתבע:
1. כרמלה ולינצ'ק - חסויה
2. נחמה חן

עו"ד דוד פולק
החלטה

בפניי בקשה לחילוט הערבות הבנקאית, ע"ס 15,000 ש"ח, אשר הופקדה בבש"א 14394/07, במסגרת החלטתי מיום 10.10.07, לפיה ניתן צו מניעה זמני האוסר על ביצוע כל דיספוזיציה בכספים המוחזקים ע"י המחזיקים, עד להכרעה בתובענה שהוגשה, לביטול צו קיום צוואה.

סופו של דבר, נדחתה הבקשה העיקרית והמבקשות (המשיבות דכאן), חוייבו לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ש"ח + מע"מ (להלן: " ההוצאות").

עמדות הצדדים ;

1.         המבקשות עותרות לחילוט הערבות לטובת ההוצאות הנ"ל ולעיקול היתרה לטובת המבקשת 1, לזכות תיק הוצל"פ  מס' 024160007, כעיקול נכס של המשיבה, המצוי בידי צד שלישי.

2.         המשיבות מתנגדות לבקשה, כשעיקר טענתן היא, כי הערבות לא הופקדה להבטחת הוצאות ההליך העיקרי, אלא להבטחת נזקי המבקשות בשל צו מניעה. לטענתן לא נגרם למבקשות נזק שכזה.

כן נטען, שהערבות ניתנה מחשבונה של המשיבה 1, שהינה חסויה וכי היא איננה חייבת דבר למבקשות.

לחילופיןמסכימות המשיבות, כי מחצית ההוצאות (המחצית הנוגעת למשיבה 1), תחולט מתוך הסכום ודורשות להשיב את היתר למשיבה 1.

דיון והכרעה ;

3.         דין הבקשה להידחות.

4.         תקנה 364(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות") קובעת:

"בית המשפט לא ייתן סעד זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית כאמור בתקנה 365(ב), וכן ערבות מספקת, להנחת דעתו, לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו , אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת...".

5.         הנזקים (לרבות הוצאות), לשמם ניתנה הערבות, הינם נזקים שנגרמו כתוצאה ממתן הצו, בעוד שההוצאות אשר לשם פרעונן מתבקש חילוט הערבות, הינן הוצאות אשר נפסקו במסגרת ההליך העיקרי

לפיכך, לא ניתן לחלט את הערובה לשם פרעון הוצאות אלה.

6.         כך, למשל, כאשר חילט ביהמ"ש חלק מכספי ערבון, קבע הוא, במפורש, שההוצאות, לשמן חולטו הכספים, אינן כוללות "את הוצאות המשפט שנפסקו בבר"ע ואשר אינן חלק מהנזקים שלשמם ניתן הערבון" - בש"א (מחוזי נצרת) 2852/02 - אמארה נואף נ' גן הצפון בע"מ (2002).

ראו גם: בש"א (מחוזי חיפה) 12466/05 - חברת לינת הצדק - בית דינה חיפה נ' קרן היסוד בע"מ (2006).

7.         אשר לבקשה להורות על עיקול הערבות לטובת תיק ההוצל"פ - גם זאת לא ניתן לעשות, מאז פסק הדין בענין ע"א 2082/06 - זהבה בן עמי נ' עוה"ד מ. קידר - מפרק החברה ואח' (2007), בו הובהר, כי הערבות הבנקאית איננה נכס של החייב וכי אין זהות בין הערבות ובין הכספים שניתנו לבנק לשם הוצאתה. וכך נאמר:

"בנק אינו גוף פילנתרופי. כאשר הוא מוציא ערבות בנקאית, חייב הוא לצאת מנקודת הנחה שהוא יידרש לשלם את הסכום הנקוב בערבות. ניתן על כן להניח שהבנק יבטיח את עצמו מפני אפשרות זו על ידי כך שידרוש כיסוי מספק מן הלקוח שביקש את הוצאת הערבות. הדבר יכול להתבצע על ידי הפקדת פיקדון בבנק, על ידי מתן ערובה של צד שלישי, או בכל דרך אחרת שתהיה מקובלת על הבנק. לעניין שתי הערבויות נשוא דיוננו - ערבות א' וערבות ב' - נטען על ידי הפרקליט וזהבה כי הם שנתנו בידי הבנק כספים שלהם לשם הוצאת הערבויות. אפילו נניח שהכספים המוחזקים בידי הבנק ושבאו להבטיח אותו לעניין הוצאת הערבויות הינם כספים של אילן והחברה הנוספת, אין בכך כדי להתיר מימושן של הערבויות. כאמור, הערבויות הינן התחייבויות של הבנק שעליו לקיימן בהתמלא התנאים שבהן. יתכן שניתן לבקש את עיקול הכספים שבידי הבנק, אם מדובר בכספים של החייבים, במקרה זה הכוונה לאילן ולחברה הנוספת החייבים כספים לקופת הפירוק. אולם, אין זהות בין הערבויות לבין הכספים שניתנו לבנק לשם הוצאתן. הערבויות שהוציא הבנק אינן בגדר נכסים של הלקוח או של הנערב. נוכח העובדה שהערבות הבנקאית הינה התחייבות של הבנק (לשלם כסף למוטב), עשויה אף לעלות השאלה האם במקרה דוגמת זה שנדון בבית המשפט המחוזי, אין חובה לצרף את הבנק כמשיב בבקשה."

                        (ההדגשות אינן במקור).

8.         מאחר שהצעת המשיבות לחילוט מחצית מההוצאות שנפסקו הינה הצעה חלופית בלבד ולאור מסקנתי, לפיה התנגדותן, בדין יסודה, לא אוכל לראות בה הסכמה בלתי מותנית ולא אוכל להורות על פי על חילוט, אף לא מחצית הסכום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ