אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 8379/05

החלטה בתיק בשא 8379/05

תאריך פרסום : 03/08/2006 | גרסת הדפסה
בש"א, ה"פ
בית המשפט המחוזי בתל אביב
8379-05,469-05
03/07/2005
בפני השופט:
יהודה זפט - סגן נשיא

- נגד -
התובע:
מצפה ר"ג בע"מ
הנתבע:
1. שמעון כהן שמחיוף
2. חיים יוסף שמעונוב
3. מרדעי למאי
4. יוסף סלטון - עו"ד - נאמן

עו"ד יוסף סלטון
החלטה

משיבים 1 - 3 (להלן: "היזמים") הקימו בניין בן 24 דירות ברח' ארלוזורוב 72 ברמת גן, הידוע כחלקה 834 בגוש 6128 (להלן: "הבניין").

המבקשת התקשרה עם היזמים בהסכם, לפיו רכשה דירה בבניין האמור להיבנות ואופציה לרכישת דירה נוספת.

הבניין לא הושלם על ידי היזמים, ובסמוך לשנת 1992 מינה בית המשפט כונסי נכסים להשלמת הבניין ורישומו כבית משותף.

בין לבין, התגלעו סכסוכים בין בעלי הקרקע עליו הוקם הבניין לבין היזמים וכן סכסוך בין המבקשת ליזמים. סכסוכים אלה הגיעו להתדיינויות משפטיות שבמסגרתן הושגו הסכמי פשרה שונים בין בעלי הדין.

לעניינו חשוב לציין שני הסכמים שנכרתו במסגרת התדיינויות אלה. בין בעלי הקרקע ליזמים נכרת הסכם פשרה (ת.א 1757/95), בו הסכימו הצדדים להעביר לידי עו"ד יוסף סלטון (להלן: "הנאמן") את דירה מס' 6 שבבנין (להלן: "הדירה") כדי שזה יעבירה למשיב 1 (להלן: "שמחיוף") לאחר שזה יסדיר עמו את שכר הטרחה (להלן: "הסכם שמחיוף").

בסמוך לשנת 1998 נכרת הסכם פשרה בין המבקשת, היזמים והנאמן (להלן: "הסכם הפשרה"), לפיו המחו היזמים למבקשת כספים וזכויות המגיעים ו/או יגיעו להם מקופת הכינוס ו/או מהבניין (סעיף 7 להסכם הפשרה - נספח ו).

בדיון מיום 11.7.99 (ת.א 747/95) התנגדו היזמים לאישור הסכם הפשרה על ידי בית המשפט בטענה שהמבקשת המציאה ערבות בנקאית על סך של 40,000 ש"ח  במקום ערבות על סך 100,000$ אותה היה עליה להמציא לפי מסמך הוראות לנאמן מיום 25.11.98. בית המשפט (כבוד השופט סטרשנוב) קבע כי אין בטענת היזמים כדי למנוע את אישור הסכם הפשרה, נתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה והורה לנאמן לפעול על פי כתב ההוראות מיום 25.11.98.

היזמים הגישו ערעור על פסק הדין האמור (ע"א 6823) במסגרתו נחתם הסכם פשרה נוסף שקיבל תוקף של פסק דין ביום 17.6.01. בסעיף 5 להסכם הפשרה האמור התחייבו הצדדים לקיים את הסכם הפשרה ככתבו וכלשונו. 

בין בעלי הדין וכונסי הנכסים התנהלו התדיינויות משפטיות נוספות שלא ראיתי צורך לפרטן.

לטענת המבקשת, על פי הוראות סעיף 7 להסכם הפשרה זכאים הם לקבל לידיהם את זכויות שמחיוף בדירה, אולם שמחיוף והנאמן אינם פועלים לרישום זכויות שמחיוף בדירה כדי לסכל את המחאת הזכות בדירה למבקשת.

בהמרצת פתיחה 469/05 עתרה המבקשת להצהיר כי שמחיוף הוא בעל הזכות להירשם כבעל הזכויות בדירה וכי זכויות אלה הומחו למבקשת ולפיכך היא זכאית להירשם כבעלת הזכויות בדירה וזכאית היא לפירות הדירה שהתקבלו ו/או יתקבלו אצל הנאמן בקשר לדירה.

בבקשה שלפני עותרת המבקשת לאסור על הנאמן לבצע דיספוזיציה בדירה ולהורות לרשם המקרקעין לרשום הערת אזהרה על הזכויות בדירה בגין ההליך המשפטי שמתנהל בתיק זה.

דיון

א.      בהסכם הפשרה הנוסף שנכרת במסגרת הערעור בבית המשפט העליון (ע"א 68236/99) וקיבל ביום 17.6.01 תוקף של פסק דין,  נקבע שהצדדים יקיימו את הסכם הפשרה ככתבו וכלשונו. על פי סעיף 7 להסכם הפשרה לכאורה המחו היזמים למבקשת את זכויותיהם בקופת הכינוס ובבניין.

לטענת המשיבים, בהסכם הפשרה המחו היזמים למבקשת רק את זכויותיהם בקופת הכינוס.

על פי סעיף 7 להסכם הפשרה המחו היזמים למבקשת את זכויותיהם בקופת הכינוס ו"בנכסי הכינוס". בסעיף 2 להסכם הפשרה הוגדרו "נכסי הכינוס" הבנין בן 24 הדירות, על הצמדותיהן המצוי ברחוב ארלוזורוב 72 ברמת גן על חלקה 834 בגוש 6128, למצפה ר"ג. מכאן, שלכאורה גם זכויות המגיעות ליזמים בבניין הומחו למבקשת.

ב.      על פי הסכם שמחיוף הועברו לנאמן זכויות בדירה המגיעות לשמחיוף. בחקירתו הודה שמחיוף שהדירה בבעלותו (ע' 3 לפרוטוקול מיום 27.6.05). מכאן, שלכאורה זכאית המבקשת שזכויות הבעלות של שמחיוף בדירה יועברו אליה בהתאם להמחאת הזכות שבסעיף 7 להסכם הפשרה.

ג.        לאחר הגשת הבקשה והתשובות לה, ניתנה החלטת סגנית הנשיא כבוד השופטת שרה סירוטה, מיום 6.6.05, בבשא 6710/01 (מוצג 1), בה נקבע שהסכום המגיע ליזמים הומחה על ידם למבקשת ובעת חלוקת הכספים מקופת הכינוס זכותה של המבקשת לעמוד בנעלי היזמים. באותה החלטה נקבע שזכותה של המבקשת מותנית בפירעון המחאות שמסרה המבקשת למשיב 3 ולא נפרעו בהתאם לקביעת הבורר שמונה לדון במחלוקת זו שהייתה בין המבקשת למשיבים, וכי מאחר שסכום החוב של המבקשת על פי האמור עולה על הסכום המגיע ליזמים מקופת הכינוס אין המבקשת יכולה להנות מהמחאת הזכות האמורה. 

החלטה זו, שוללת את זכותה של המבקשת לקבל לידיה כספים מקופת הכינוס אולם אין בה כדי לשלול את זכותה של המבקשת לקבל לידיה זכויות שמקורם אינו בקופת הכינוס, שהומחו לה על ידי היזמים בהסכם הפשרה, עניין שלא נדון כלל באותה החלטה.

ד.      לטענת המשיבים, הסעד המבוקש יאפשר למבקשת להעביר את הזכויות בדירה לצדדים שלישיים ולא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו. זאת, בעוד המבקשת לא המציאה ערבות בנקאית בסך 100,000$ ולא שילמה את ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבים בהליכים משפטיים שהתנהלו בינם לבין המבקשת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ