אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 8366/04

החלטה בתיק בשא 8366/04

תאריך פרסום : 13/08/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
8366-04
02/03/2005
בפני השופט:
יעקב צבן

- נגד -
התובע:
חיים מלכה
עו"ד רוני כהן
הנתבע:
ליאור בניטה
עו"ד דני ברודי
החלטה

1.      בקשה למתן צו גילוי מסמכים, על-פי תקנות 112-118 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), לפיו יתאפשר למבקש לעיין בספרי הבנק בו מתנהלים חשבונות בנק הרשומים על-שמו של המשיב.

2.      המבקש הגיש תביעה כנגד המשיב, להעביר על-שמו ולבעלותו את הפיקדונות וניירות-הערך המצויים בחשבון הפרטי הרשום על-שמו של המשיב, וכן להצהיר כי הוא בעלים של מחצית עסק הפיצרייה וחשבון העסק המשותף לו ולמשיב, וכי הוא זכאי לקבל חצי מכל רווחי העסק מיום הקמתו. בנוסף, תבע המבקש להעביר את מלוא הזכויות בחנות שברחוב הלל על-שמו. המבקש טוען בתביעתו, כי העביר כספים רבים לחשבונות בנק הרשומים על-שם המשיב, ומכאן הבקשה לאפשר לו לעיין בחשבונות הבנק של המשיב. הבקשה מתייחסת למסמכי בנק הנוגעים לחשבונות בבנק איגוד בסניף ראשי ירושלים, בגין שבע השנים האחרונות: 21638/51, 22302/79, 27555/25 (וחשבונות נלווים: ני"ע, פק"מ, מט"ח).

3.      בא-כוח המבקש טען שהדרך היחידה להוכיח את העברת והפקדת הכספים בחשבונות הבנק של המשיב, היא להגיש לבית-המשפט את דפי חשבונות הבנק, וכיוון שהחשבונות רשומים על-שם המשיב, דרוש צו של בית-המשפט כדי שהבנק יאפשר עיון בהם.

4.      לטענת המשיב, אין למבקש עילת תביעה הנוגעת לתקופה שלפני שנת 2001, ועל-כן אין רלוונטיות לדרישת גילוי המסמכים הנוגעת לתקופה שלפני שנת 2001. לשיטתו, אין עילת תביעה לגבי חשבון הבנק מס' 21638/51 וכן לחשבון מס' 27555/25, ולכן אין רלוונטיות לדרישת הגילוי הנוגעת לחשבונות אלה. זאת ועוד, מאחר שהתביעה בנוגע לחשבון מס' 22303/79 (החשבון הפרטי) מתייחסת לפיקדונות וניירות-הערך שבחשבון, הרי רק מצב הפיקדונות וניירות-הערך רלוונטי לתביעה, ואין צורך לגלות ולחשוף את כל פרטי הפעילות של המשיב בחשבון בנק זה. בא-כוח המשיב טען עוד, כי טענותיו של המבקש בנוגע לפיקדונות וניירות-הערך בחשבון הפרטי, לוקות בחוסר פירוט, והבקשה דנן היא ניסיון "לדוג" בענייניו של המשיב ולבנות תביעה יש מאין. בנוסף, המבקש טען כי היתה לו גישה חופשית לחשבון הבנק הפרטי ולחשבון העסק, ולכן לא הונחה תשתית ראייתית לכך שאין בידי המבקש להוכיח את תביעתו באמצעים העומדים לרשותו.

5.      הלכה היא, כי על היחסים שבין בנק ללקוח חלה חובת סודיות (רע"א 1917/92 סקולר נגד ג'רבי, פ"ד מז(5) 764, 771). חובה זו היא אינהרנטית למערכת היחסים שבין הבנק והלקוח, ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה. היא אף זכתה לחיזוק נוסף עם חקיקת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (כב' השופט חשין ברע"א 1917/92 הנ"ל, 775). יחד עם זאת, חובת הסודיות אינה מוחלטת אלא יחסית. היא "נסוגה ונעלמת" (כדברי הנשיא שמגר בע"א 5893/91 טפחות נגד צבאח, פ"ד מח(2) 573) מקום שהגילוי נובע מחובה שבדין, מקום בו קיימת חובה כגון זו (לגלות) לציבור, מקום בו האינטרס של הבנק מחייב זאת או כאשר נעשה הגילוי מכוח הסכמתו המפורשת או מכללא של הלקוח (ע"א 5893/91 הנ"ל). אלא שגם במקרים אלו חובת הסודיות אינה נעלמת "אוטומטית", וכאשר מקרה פלוני נמנה על אחד המקרים החריגים הללו, נערך איזון בין חובת הסודיות מחד, לבין כל אחת מן החובות האמורות מאידך (שם, פסקה 24 ואילך).

עניין לנו, אם כן, בחיסיון יחסי שיש לאזנו על-פי מידת הפגיעה בכל אחד מהאינטרסים המתנגשים. בית-המשפט קבע מהם השיקולים המנחים בשאלה מתי ניתן יהיה לחייב עד למסור עדות על אף החיסיון הבנקאי ובשל היות החיסיון חיסיון יחסי.

ברע"א 1917/92 הנ"ל נאמר:

"השאלה הראשונה שעל בית המשפט להשיב עליה היא מידת החיוניות והחשיבות של המידע המצוי בחשבונות הבנק, להכרעה במחלוקת שבין הצדדים (בהנחה כי כתב התביעה מגלה עילת תביעה). שנית, על בית המשפט לתת דעתו אם הונחה תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את גילוי החשבונות, שכן לא די בטענה בעלמא בדבר הרלוונטיות והחיוניות של החשבונות, העלולה להיות מסווה ל"דיג ראיות". שלישית, על הצד המבקש גילוי חשבונות הבנק לשכנע את בית המשפט כי אין בידיו להישען על ראיות חלופיות, שאין בהן פגיעה בפרטיות. ורביעית, היקפו של גילוי החשבונות אסור לו שיחרוג מעבר למתחייב לעשיית צדק באותו הליך שיפוטי.

כל זאת אמרנו לגבי גילוי חשבונותיו של מי שהוא צד להתדיינות, כשהאחרון מתנגד לכך" (שם, עמוד 774 לפסק-הדין).

6.      השאלה העומדת להכרעה במקרה שלפנינו היא, האם לאפשר למבקש לקבל את המידע המצוי בחשבונות הבנק הרשומים על-שמו של המשיב. המידע הקיים בחשבונות הבנק, הכולל פעולות שביצע המשיב בחשבון, תנועות והעברות כספים ורכישת פקמי"ם וני"ע, הוא מידע חיוני ומהותי להכרעה בטענת המבקש, לפיה העביר כספים לחשבונות הבנק של המשיב והנו זכאי לכספים המצויים בחשבונות אלה. עיון במסמכי הבנק וחשיפת החשבונות היא דרך קלה ופשוטה יחסית להוכיח האם הפקיד המבקש כספים בחשבונות המשיב והאם באותם כספים נרכשו פקמי"ם וני"ע.

7.      האיזון בין זכותו של בעל-דין להביא לפני בית-המשפט עדות שייכת לעניין, ובין הזכות לפרטיות, בכללה חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, באה לידי ביטוי בהיקף גילוי החשבונות, שכאמור, אסור לו שיחרוג מעבר למתחייב לעשיית צדק באותו הליך שיפוטי. האיזון המתבקש בנסיבות שלפנינו הוא לאפשר למבקש עיון בספרי הבנק שבו חשבונות הבנק של המשיב, במגבלות הבאות:

(א)   לא יתאפשר גילוי מסמכי הבנק על פני שבע שנים אחורה, אלא רק החל מחודש אוקטובר 2000;

(ב)    הגילוי ניתן לחשבונות הבנק הבאים, ואלה בלבד: חשבון מס' 22302/79 בבנק איגוד סניף ראשי ירושלים (החשבון הפרטי), וחשבון מס' 27555/25 בבנק איגוד (חשבון העסק).

8.      אשר על-כן, הנני מורה על גילוי ועיון בכל מסמכי הבנק הנוגעים לחשבונותיו של המשיב: חשבון מס' 22302/79 בבנק איגוד סניף ראשי ירושלים, וחשבון מס' 27555/25 בבנק איגוד. הגילוי מתייחס למידע הקיים בחשבונות הללו מיום 1.10.2000 ועד יום הגשת הבקשה (26/12/04).

המשיב ישא בהוצאות הבקשה ושכר טרחת עורך דין בסך 2000 ש"ח + מע"מ

ניתנה היום כ"א באדר א תשס"ה (2 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

יעקב צבן, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ