אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק בשא 7703/07

החלטה בתיק בשא 7703/07

תאריך פרסום : 19/05/2009 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
7703-07
27/01/2008
בפני השופט:
אריאל ואגו

- נגד -
התובע:
בן חיים דוד
עו"ד י. ציוני
הנתבע:
פקיד שומה אשקלון
עו"ד פמ"ד
החלטה

המבקש, עו"ד עצמאי במקצועו, עותר לעיכוב ביצועו של פסק דיני מיום 29.10.97, עד להכרעה בערעור שהוגש לבית המשפט העליון (ע.א 562/08), כאשר פסק הדין עניינו היה דחיית ערעורי המבקש, שהדיון בהם אוחד, כנגד החלטות ושומות מס הכנסה שניתנו בעניינו, ובהם גם החלטה בדבר פסילת ספריו.

נקודת המוצא בבקשות מסוג זה, המופנות כנגד ביצוע פסק דין שהוא כספי, הן, שבדרך כלל אין לעכב הביצוע (ראה למשל ע. א 6647/98, גנן נ' פ"ש, פד"י נג (1) 187), למעט באם מצליח המבקש להראות  באורח משכנע, שסיכויי ערעורו טובים, שאם לא יזכה בעיכוב ביצוע קשה יהיה להחזיר את המצב לקדמותו כגון שלא יוכל היפרע מבעל דינו את אשר שילם, ושעיכוב הביצוע המבוקש לא יפגע באופן בלתי מידתי בצד שכנגד.

המבקש שלפני ממקד רבות מטענותיו באיתנות ערעורו, לשיטתו, והוא מצרף את הודעת הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון, ובה מצויינים פגמים ונקובות טעויות רבות שמצא המבקש בפסק הדין.

מטבע הדברים, לא אוכל להיכנס לעובי הקורה של טענות אלה, ואין בדעתי לעסוק בהערכת סיכויי הערעור לגופם.

אין גם טענה, כמובן, שאם תגבה המדינה את חוב המס המגיע לפי חישובי הצדדים, ליותר ממיליון ש"ח, כי אז באם יבוטל פסק דיני, יקשה על המדינה להשיב סכום זה למבקש, ובמישור זה אין חשש כי יגרם למבקש נזק בלתי הפיך כלשהו.

יש גם להניח ולקוות כי חרף הסכום הלא מבוטל שבו מדובר, אין חשש כי לרשויות המס יגרם נזק בלתי הפיך אם עד לסיום הדיון בערעור יעוכב ביצוע פסק הדין, ואין חשש כי חסרונו של הסכום האמור מקופת המדינה, יגרום לה נזק משמעותי, מלבד כמובן הפגיעה המסויימת באינטרס הציבורי הכללי המצריך גבייה מהירה ויעילה ככל האפשר של חובות המס מהנישומים, לא כל שכן כאלה אשר עניינם כבר לובן ונדון בבית המשפט ונפסק לחובתם.

משום כך, לב הטענה שמעלה המבקש, מעבר לסוגיית סיכויי הערעור, הינה טרוניתו כי אם ימומש פסק הדין, וינקטו כלפיו הליכי גביה "אגרסיביים", כגון עיקולי רכוש ומימוש נכסים, הוא עלול להתמוטט כלכלית, באופן בלתי חוזר, ומשרד עורכי הדין שהוא מפעיל יסגר, ולו ולמשפחתו יגרמו נזקים קשים ביותר, וכאמור בלתי הדירים.

ב"כ המשיב, עו"ד שילה, מתנגד נחרצות למבוקש. הוא טוען, בתשובתו, כי מדובר בלא יותר מנסיון לדחיית הקץ ובמטרה "להרוויח זמן", כי אין כל ערובה או ביטחון שאם ידחה הערעור כי אז  ניתן יהיה בבוא העת לגבות את החוב באותה מידת אפקטיביות שניתן הדבר אולי היום, ושהטענה כי יגרם למבקש נזק בלתי הפיך אינה מבוססת, אינה ממוסמכת, והיא בגדר ספקולציה גרידא.

עוד טוען ב"כ המדינה, וכאמור לכך לא אכנס, כי סיכויי הערעור אינם טובים.

ביום 15.1.08, ולפי "בקשה בהולה לצו ארעי" שהונחה בפני מטעם עו"ד ציוני ב"כ המבקש, בעקבות התראות לפני פריצה ועיקול שקיבל המבקש בסמוך לכך, ניתן על ידי צו ארעי האוסר ביצוע הליכי גביה אצל המערער - מבקש, פרט להליכים רישומיים, כגון עיקולים וצווי כינוס נכסים.

נראה לי כי לא הוכח די הצורך האלמנט העיקרי והמרכזי שניתן להיבדק במסגרת בקשה זו על ידי, בתור המותב שנתן את פסק הדין המקורי, כלומר - סוגיית הנזק הבלתי הפיך העלול להיגרם למבקש ולמשפחתו, להבדיל מסוגיית סיכויי הערעור שבה איני יכול לעסוק.

המערער לא הניח תשתית מספקת, מהיבט פירוט מדוייק של נכסיו, חסכונותיו, אפשרויותיו לגייס מימון כזה או אחר לתשלום חובו, ולו על דרך פריסתו לתשלומים, על מנת שניתן יהיה לשקול במדוייק ובאופן מושכל עד כמה טענתו במישור זה מבוססת ועד כמה  המשך הליכי  הגביה יביאו להתמוטטות כלכלית ואף במישורים אחרים לו  ולמשפחתו, כפי שהוא טוען, בלהט, בבקשה, בתצהיר הנלווה, ובתגובת בא כוחו על תשובת המשיב.

במישור זה - ניתן ואפשר היה לעשות יותר במישור הראייתי ולשכנע את בית המשפט כי אכן אין בידי המבקש לגייס סכומים ומקורות לפירעון פסק הדין, וכי אם לא אעתר לבקשה, כי אז יאלץ לסגור את משרדו, שכן כל הציוד יעוקל וימכר, וכי יאלץ לפנות את ביתו, וכפי שהוא טוען, הוא ומשפחתו "נזרק מביתנו לרחוב", ויהפכו לחסרי כל ונתמכי סעד, כטענתו.

משכך, ובהעדר תשתית נאותה לטענה זו, דין הוא שאדחה הבקשה.

עם זאת - אפשר שבאיזון הכולל תעשה קביעה על ידי כב' בית המשפט העליון שסיכויי הערעור כה טובים, עד כי משקל טענה זו עשוי לגבור על השיקולים האחרים, ולהצדיק את עיכוב הביצוע עד לדיון בערעור, ועל כך, כאמור, אינני מביע דעה, ולפיכך אורה, כי על מנת לאפשר פניית המשך של המבקש לכב' בית המשפט העליון, יוותר על כנו למשך 30 יום נוספים, אותו צו ארעי המונע פעולות גבייה "פיזיות" כגון, הוצאת מטלטלין מחזקת המבקש ומכירתם, זה אשר ניתן, כאמור ביום 15.1.08.

בנתון לסייג זה שלעיל, ומהנימוקים שפורטו, הבקשה נדחית.

ניתנה היום כ' בשבט, תשס"ח (27 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

א.ואגו, שופט

007703/07בשא055 מיטל פרוכט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ